העניין של סימנס בחברות ישראליות לא מסתכם ברצונה לרכוש את חברת האנרגיה התרמו-סולארית סולל. ל"גלובס" נודע, כי כעת סימנס מנהלת מגעים לרכישת 20% ממניות חברת האנרגיה הסולארית ערבה פאואר (APC), לפי שווי של כמה עשרות מיליוני דולרים. בסימנס ישראל, בניהולו של אליעזר טוקמן, סירבו להגיב, אולם גורמים בענף מעריכים כי המגעים הם בשלב מתקדם.
ערבה פאואר, אחת משלוש האינטגרטוריות המובילות בישראל בתחום של שדות סולאריים פוטו-וולטאים (PV), נמצאת בשליטת קיבוץ קטורה (40%) וקבוצת משקיעים יהודים ואמריקנים (60%), בראשות איש העסקים יוסף אברמוביץ', שמכהן גם כנשיא החברה. כיו"ר מכהן אד הופלנד, והמנכ"ל הוא ג'ון כהן.
לערבה פאואר יש הסכמים לשיתוף פעולה עם כ-20 קיבוצים ומושבים המחזיקים בקרקעות זמינות, שיאפשרו הפקה של חשמל פוטו-וולטאי בשטחם. היקף ההשקעה במיזם הכולל מוערך ב-2.5 מיליארד דולר.
החברה היא היחידה שכבר יש לה פרויקט אחד מאושר, עליו דיווח "גלובס" בראשית השנה, בהספק של 5 מגוואט בקיבוץ קטורה. התחנה אמורה לקום בשטח של 80 דונם בנגב באזור הקיבוץ, בהשקעה של 120 מיליון שקל. זוהי התחנה הסולארית הפוטו-וולטאית הראשונה שהמדינה אישרה כי תתחבר לרשת החשמל.
ערבה פאואר, יחד עם חברת סאן-ריי (Sun Ray) ושיכון ובינוי, נחשבות כיום לחברות המתקדמות ביותר בייזום פרויקטים חדשים. בידיה השטח המצרפי הגדול ביותר לשדות סולאריים.
בעבר כבר גילו מספר חברות סולאריות בינלאומיות גדולות עניין ברכישתה, כשבין השאר התנהלו מגעים עם חברת החשמל האמריקנית AES וחברת האנרגיה הסולארית סאן אדיסון.
לדברי גורמים בתעשייה, האינטרס של סימנס להשקיע בשותפות כזו הוא פתיחת דלת לאספקת חלק מהציוד של התאגיד בכל השדות הסולאריים שיוקמו, ולא מדובר רק בהשקעה פיננסית.
נדגיש, כי ההתעניינות של סימנס בסולל בהשוואה לערבה פאואר היא שונה בתכלית. כשמדובר במוצר או בטכנולוגיה, כמו במקרה של סולל, סימנס מעדיפה לרכוש חברה ולא להסתפק בנתח של מניות. אולם, כשמדובר בפרויקטים, כמו של ערבה פאואר, היא מעדיפה להשקיע ברכישת חלק מהמניות כדי לדאוג להחדיר את מוצריה לפרויקט, במקביל לרווח שתוכל לגזור ממכירת החשמל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
