בין חובבי ההיסטוריה של עולם המחשוב ניטש דיון סוער מי זכאי לתואר אבי המחשב האישי הראשון. יש הסבורים שהממציא הוא אלן טורינג, המתמטיקאי שפרסם ב-1950 את המבחן המוכר לאבחון יכולת החשיבה של מכונה ("מבחן טורינג"). יש הסבורים, כי המחשב הראשון שהיה ראוי לתואר אישי, היה Altair של חברת MITS ב-1975. כך או אחרת, יש נתון אחד ודאי: חברת IBM הייתה האחראית על הפיכת המחשב האישי למוצר המוני.
זה היה במקרה, ואפילו אפשר להגדיר זאת כתאונה. IBM לא התכוונה שהמחשב האישי הראשון מתוצרתה - זה שהכניס את המונח PC לכל בית בעולם המודרני - יצליח כל-כך. "החברה חשבה שבמקרה הטוב ביותר, יימכרו 200 אלף מערכות", אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" ד"ר מארק דין, מי שהיה ממובילי צוות הפיתוח המקורי של ה-IBM PC בתחילת שנות ה-80 וכיום הוא סגן נשיא במעבדות המחקר של IBM. "זה היה יותר ניסוי מאשר תוכנית ברורה, והחברה אמרה שאם זה לא יצליח - ימכרו אותם כטרמינלים למיינפריים".
שלושה פטנטים אישיים
הצוות המפתח המקורי מנה 13 אנשים בלבד, שאמורים היו להתמודד עם מה ש-IBM ראתה כעולם חדש שהחל להתפתח על-ידי חברות כגון אפל - דבר שלא היה טריוויאלי אז. "חשבנו שזה משהו טוב שיענה לצרכים, אבל לא חשבנו על מאות מיליוני יחידות", אומר דין שעל שמו רשומים שלושה מתוך תשעת הפטנטים של המחשב האישי המקורי.
הפטנט המרכזי שלו - ארכיטקטורה שמקשרת את המחשב להתקנים חיצוניים (ה-Bus) כגון מדפסת ומודם - הקנה לו מקום בהיכל התהילה של הממציאים. דין קיבל ב-1995 את תואר IBM Fellow, תואר בו נושאים כ-220 מדענים בחברה ובהם גם ד"ר משה ינאי, שמכר ל-IBM את החברות XIV ודיליג'נט.
למרות ההישגים הטכנולוגיים, ההצלחה של המחשב האישי התרחשה בעקבות מהלך שנקטה בו IBM, שהיום נראה תמוה - העברת התכנון של המערכת לחברות אחרות. "לא חשבנו שאנשים יבנו העתקים מושלמים", אומר דין, "סיפקנו את הלוגיקה והמפרט הטכני כדי לאפשר למי שיתקנו את המכשירים, לקבל את הידע הדרוש להם". התוצאה הייתה כניסה מהירה של חברות החומרה לשוק, ולצד יצרניות מחשוב שסיפקו "תואמי IBM" החלו להתפתח גם ספקיות תוכנה ייעודית - מיקרוסופט, לדוגמה.
רשת אינטרנט אחרת
עולם המחשוב ניצב היום בפני קפיצת מדרגה, שכוללת חזרה לסביבת עבודה שבה משאבי המחשוב המרכזיים נמצאים במערכת מרוחקת ובידי המשתמש יש התקן שעיקר כוחו הוא חיבור לרשת. לטענת דין, שמנהל את אחד המקומות המרכזיים בעולם שמתרכזים בהבנת המחשוב העתידי (ראו מסגרת), ההתקנים הניידים יהיו המכשור המרכזי דרכו יתבצעו עיבוד והחלפת המידע.
לשם כך, טוענת IBM, נדרשת רשת אינטרנט מעט אחרת שתספק את הצרכים שמעלים המכשירים הניידים. "זה הולך להיות עשור מעניין", צופה דין, "רשת האינטרנט המקורית נוצרה עבור המחשבים האישיים והווב הנייד יוצר סוג תוכן חדש. הוא יאפשר, למשל, לבצע טרנזאקציות גם באופן דיגיטלי וגם על-ידי פקודות דיבור. אנחנו מבצעים היום ניסויים בתחום".
לגבי השאלה אם התקני ה-Netbook, מחשבים ניידים וזולים שעיקר כוחם בחיבור לרשת, הולכים להיות מיינסטרים או להישאר נישה, טוען דין: "זה עדיין מוקדם לדעת, אבל זה שוק מתבקש. בשל זמינות התקשורת, הנטבוקים יענו על נישה, אבל משמעותית מאוד. לי יהיה נטבוק ברגע שתהיה תקשורת אלחוטית במטוסים".
אולי בכדי לחסוך את הטיסות האלו, משקיעה IBM מאמצי מחקר רבים בתחום העולמות הווירטואליים, תחום שכיום רחוק מהכיוון של ענקית המחשוב. דין, שאחראי על האסטרטגיה של פעילת המחקר, מסביר את האמביציות בתחום. "העולמות הווירטואליים של היום הם כמו ה-WWW לפני 20 שנה. הטכנולוגיה דורשת עוד דור או שניים של התקדמות, בעיקר בתחום איכות התמונה, הדמיה תלת-ממדית ואפשרות לניווט נוח יותר".
העולמות הווירטואליים, דוגמת Second Life, משמשים כיום בעיקר לחוויה בידורית של המשתמש הפרטי, כמשחקים למשל. מהצד העסקי, יש שימוש בסיסי בפלטפורמה למסחר, לעבודה משותפת ולהדרכה, בעיקר בכל הקשור לצורך בסימולטורים.
להערכת דין, התפקיד של IBM בסביבה זו, יהיה בתמיכה בתשתיות המחשוב שידרשו, כאשר בין היישומים שהחברה תציע יהיה גם שדרוג טכנולוגיות ניהול תשתיות המחשוב. "נתרחב גם לשירותים אחרים עם היכולות האלה אבל זאת תהיה הזדמנות גדולה מבחינתנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
