הכול בחוץ

הדרך מהטוקבק לבלוג ומהבלוג לפייסבוק מתחילה ברשות הרבים, עוברת לצנעת הפרט ויורדת למסתרי האינטימיות. אם בטוקבק אתה מגיב לגופו של עניין או לגופו של הכותב, בבלוג אתה נותן דרור לתעצומות נפשך, השמחה או המעונה, ובפייסבוק אתה משתף את חבריך במגוון חוויותיך, מהבנאלי עד האינטימי. הכול בחוץ.

הפלישה של הפומבי לפרטי וממנו לאינטימי נענית בשליפת האינטימי ממעמקי מחבואו והצגת ערוותו לראוות הציבור. החשיפה הטוטאלית היא תופעה מערבית מובהקת, ששורשיה הנוצריים משתרגים בתא הווידוי של הכומר הקתולי ושולחים גרורות לספות הפסיכולוג והפסיכיאטר.

תא הווידוי וספת הפסיכיאטר עסוקים בחשיפת הנפש. אך שחרור האינדיבידואל במערב מכבלי שלטון העריצות לא הפקיר גם את האמנציפציה של הגוף. ההתחלה היתה קשה. הפוריטאנים ומשטרות המוסר למיניהן נלחמו עד טיפת דמם האחרונה של רומיאו ויוליה. אך הרומנטיקה והאהבה ניצחו את הפוריטאניות והחזיקו מעמד 200 שנה עד שהובסו על-ידי מהפכת המין בניצוחם של זיגמונד פרויד, אלפרד קינסי ובריג'יט בארדו. שחרור המין מאזיקי הטאבו הבורגני, מ"טוהר הגזע" הפשיסטי ומהקולקטיביזם הסטליניסטי אפשר את היציאה ההדרגתית מהארון של הקהילות ההומו-לסביות, כמו גם את הגילוי המרעיש של תופעת הביסקסואלים והטרנסווסטיטים.

המהפכה המינית חשפה את השונה, ותחמה לו מרחב קיום אוטונומי. במקביל, היא ערטלה את ה"נורמלי" וה"סטרייטי". בהיפוך השרוול של הציבורי, הפרטי והאינטימי, הבתולים של הקשר הרומנטי "הטהור", בותקו בחדירה אלימה של עידן הסקס הקשה. משם הוא פרץ את שערי העיר האסורה של הפורנוגרפיה. תעשיית הפורנו באינטרנט היא כיום שער הניצחון במסע השחרור של הגוף ממעמקי האינטימיות לרשות הרבים. השלב הבא יהיה, כנראה, הרחבת המנדט של הפורנו לתוכניות ה"ריאליטי" והקרנת אורגיות ברשתות טלוויזיה.

כאשר כל המחיצות קורסות והאינטימי חוצה את הפרטי ומתנפל על הציבורי, מתפרץ הר געש, שהלבה שלו מאיימת לקבור את כל הכפרים בעמק. תגובת הכפרים בעמק סוואט בפקיסטן היא למגן את עצמם כמה שיותר. האיום של 'הכול בחוץ' נענה, אפוא, במהפכה טאליבנית וחומייניסטית של 'הכול בפנים': גוף האישה מוסתר מתחת לגלימות שחורות, פניה חבויות מאחורי רעלה או צ'אדור, וראשה עטוף בשביס.

חומייני, חמנאי ומולה עומר הם התשובה האסלאמית לאמנציפציה של הגוף והנפש במערב. אך ריאקצית 'הכול בפנים' אינה רק נחלת האסלאם. בישראל, "אמא טאליבן" מבית שמש ו"האם המרעיבה" ממאה שערים מכוסות גם הן מכף רגל ועד ראש לבל תשזוף עין גבר פיסת עור מגופן. כעומק החדירה של האינטימי לציבורי, כך מתעבה ומיתמר קיר הברזל החוצץ בין הטאבו הדתי למתירנות החילונית.

המפגש האלים בין 'הכול בחוץ' ל'הכול בפנים' מלוהק כיום במקביל על מספר במות בעולם. בצרפת, בטורקיה, באיראן, במצריים ובפקיסטן מתנהל מאבק על גורל הרעלה, כיסוי גוף האישה וחשיפת נפש המאמין. בהיעדר קטסטרופה גרעינית, 'הכול בחוץ', כנראה, ינצח. האם יהיה זה 'קץ ההיסטוריה'?

* הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל.