צוואר בקבוק כלכלי

הכוונות בתזכיר חוק בית משפט כלכלי הן טובות. רק שלא יתברר שזו הדרך לגיהנום

באורח אינסטינקטיבי, ניתן לומר כי תזכיר החוק להקמת בית המשפט הכלכלי הראשון בישראל הנו בבחינת התפתחות שיש לברך עליה ולגמור עליה את ההלל. שהרי מזה זמן רב שחים הכול בזכות התמקצעות בתי המשפט והקמת מחלקות מקצועיות כאלה ואחרות. עורכי דין יש לרוב במדינתנו הקטנטנה. ורבים מהם רכשו לעצמם תחום התמחות, "נישה". ישנם ה"נזיקיסטים" או ה"פליליסטים". אחרים מתמחים בדיני משפחה. רבים אחרים מרכזים את פעילותם בדיני מסים. רשימת עורכי הדין, אשר שמותיהם עולים חדשות לבקרים בקשר לפירוקי חברות ופשיטות רגל, מצומצמת למדי. ועוד ועוד. כמובן, ישנם גם עורכי דין רבים, העוסקים בתחום רחב כזה או אחר, דוגמת המשפט האזרחי. אחרים, ידם בכל (ויד כל בם).

רשמית, לא כך בבתי המשפט בישראל. למעשה, ניתן לומר, באופן גס ולא מדויק לחלוטין, שרק בית הדין לעבודה ובית המשפט לענייני משפחה הם ערכאות "מקצועיות". רק בהם יושבים שופטים, שהתמחותם אך ורק ב"נישה" המסוימת. המדובר בערכאות מיוחדות, מקצועיות, נפרדות מבתי המשפט האחרים. בעוד בית המשפט לענייני משפחה נתון לפיקוח ערעורי של בית המשפט המחוזי, היינו, שייך ל"מערכת הרגילה", הרי מערכת בתי הדין לעבודה נפרדת אף במובן זה, שערעור על פסק דין של בית דין אזורי, יבוא בפני בית הדין הארצי, ולאחריו אין (לבד מבג"ץ, שעילות התערבותו בפסקי דין של בתי הדין לעבודה אינן "ערעוריות").

כך, באין חלוקה ל"נישות", בתוך בתי המשפט, המוסמכים לדון בכל העניינים האחרים, עלול להיווצר מצב, שלפיו שופט מסוים ימצא עצמו מתבקש להכריע גורלות בעניינים, שהוא מעולם לא פגש בהם קודם לכן, בוודאי לא רכש בהם בקיאות, שלא לומר מומחיות. מצב זה הנו בלתי נסבל. אף שכל שופט יוכל ללמוד כל תחום, ולרכוש בקיאות בכל עניין, ובלבד שיינתנו לו הכלים הראויים לשם כך, הדבר מצריך תשתיות והשקעת משאבים נכבדים. דבר כזה בא על-חשבון היעילות. זמן ההכרעה בתיקים ארוך באורח ניכר. זאת ועוד: אין ספק, שאין זה ראוי ששופט "יתגלח" על זקנם של בעלי דין, על המשתמע מכך.

המודעות לאלה הביאה לכך, שגם אם לא באופן רשמי, שופטים מסוימים מתבלטים בתחומים מסוימים ועוסקים במיוחד בהם. כך, שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, שזכתה לכינוי "שופטת הפירוקים", בעקבות זאת שמרבית תיקי הפירוק באים לפתחה. כך, השופטים מרים מזרחי, מבית המשפט המחוזי בירושלים, שולמית וסרקרוג, עמיתתה מחיפה, והשופט מגן אלטוביה מתל-אביב, הם "שופטי המסים של ישראל". בכך לא סגי. תחומים שונים של המשפט הם סבוכים וקשים להבנה, להתמצאות, בוודאי לשיפוט. והשופטים, כבר אמרנו, הם "רק" בני אדם. כמוך וכמוני.

לאור כל אלה, יש לברך, כמובן, על כל התפתחות, שמטרתה למקצע את המערכת ולייעלה. יש למחוא כפיים לכל יוזמה, הצפויה לגרום לכך שבעלי דין ייצאו מאולם בית המשפט במהירות רבה יותר ועם תחושת שביעות-רצון גדולה יותר.

מחלקה קטנטנה

לפיכך, התגובה האינסטינקטיבית לתזכיר החוק, שמטרתו לקדם את "בית המשפט הכלכלי", היא תגובה חיובית. עם זאת, כאשר בוחנים את התזכיר לעומקו, עולה התהייה, האם לא יהיה ביישומו כדי להכביד, יותר מאשר לייעל. האם לפחות בשלבים הראשונים של קיומו של "בית המשפט הכלכלי", במתכונת שהתזכיר מציע, לא יקום קול זעקה? האם צוואר הבקבוק לא יאיים להתפקע? נסביר.

על-פי הצעת התזכיר, רבים ומגוונים מאוד הם העניינים, שיעברו לתחום סמכותו העניינית של "בית המשפט הכלכלי" (כך נהוג לכנותו, למרות שלמעשה המדובר, ב"מחלקה" קטנטנה, שתקום בין כתליו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב). לו תהיה הסמכות הבלעדית לדון בכל ההליכים המשפטיים, שעל-פי חוק החברות, למעט אלה, שעילתם "הרמת מסך". הוא יהיה בעל הסמכות לדון בכל העניינים, המוגשים על-פי חוק ניירות ערך ועל-פי חוק השקעות משותפות בנאמנות. רק הוא יהא מוסמך לדון בכל העניינים, הנוגעים לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. רק בית המשפט הכלכלי, ולא בית המשפט לעניינים מינהליים, יוכל לשמוע תובענות ייצוגיות בקשר להחלטות של רשות ניירות ערך. גם תביעות בשל הפרת חובה חקוקה יידונו בפניו, ככל שהחובה, שהפרתה נטענת, קבועה באחד החוקים, שמנינו למעלה מכאן. ועוד: גם תביעות בין בעלי מניות בחברה יידונו רק בפני בית המשפט הכלכלי.

אם בכל אלה לא די, הרי גם הליכי אישום בעבירות, שלפי חוק ניירות ערך וחוק השקעות משותפות בנאמנות, ועבירות אחרות בעלות אופי כלכלי, יידונו בפני בית המשפט הכלכלי, אף אם עד כה הסמכות לדון בהן היתה לבית משפט השלום, בהתאם לעונש הקבוע בצדן.

עומס עצום

מתוך להיטות לייעל את ההליכים, לזרזם במידת האפשר ולמנוע נקיטת "סחבת יזומה", מוצע בתזכיר אף שלא לאפשר הגשת בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט הכלכלי, שלפיה העניין הנדון נכנס בגדר סמכותו. ערעור על החלטה מקדמית שכזו יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק הדין, בסיומו של הליך. ומרחיק לכת עוד יותר: החלטה של בית המשפט הכלכלי, המאשרת הגשת תובענה ייצוגית או תביעה נגזרת, לא תהיה ניתנת לערעור בפני בית המשפט העליון. המבקש לערער על החלטה כזו יוכל לנסות ולשכנע את אותו בית משפט כלכלי, כי יש הצדקה לקיים "דיון חוזר" בפני הרכב מורחב של 3 שופטיו. "החלטת ההרכב המורחב לאשר את ההחלטה המקורית היא סופית ואין אחריה ולא כלום". כך מוצע בתזכיר. ובית המשפט העליון יוצא מן התמונה.

אינסטינקטיבית, מבורך. הרי לפנינו ניסיון אמיתי לייעל, לזרז, וחשוב מכל אלה, למקצע. אך אליה וקוץ בה: בפרק בתזכיר, שכותרתו "השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי" נכתב, שחור על גבי לבן, כי "בשלב הראשון מיועדים ליישום חוק זה 3 תקני שיפוט". מילים אחרות: בית המשפט הכלכלי, אשר יישב בין כתליו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (נוכח מקום מושבה של הבורסה והיות העיר תל-אביב מרכז העסקים של ישראל ומקום מושבם של מרבית השחקנים במשק הישראלי), ויהיה בשר מבשרו, יורכב ("בשלב הראשון") מ-3 שופטים בלבד. על 3 שופטים (מסכנים) אלה יהיה לדון בכל המוני ההליכים, שיינקטו ואשר על-פי החוק המוצע יהיו בסמכותם הבלעדית.

יסנגר המסנגר ויאמר כי חלק נכבד מן העניינים, שהסמכות לדון בהם תוענק למחלקה הכלכלית המוצעת, הם ממילא כאלה, שכבר עתה הסמכות הייחודית לדון בהם היא של בית המשפט המחוזי. תשובה שגויה. מעתה יהיה על 3 שופטים כלכליים, אשר ירכיבו את המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, לדון בכל אותם המוני עניינים. אלה כבר לא יתחלקו, כבעבר, בין שופטים רבים יותר של אותו בית משפט. כך עלול להיווצר עומס עצום על 3 שופטים, צוואר בקבוק צר עד להחריד, ובעקבותיו התמשכות אינסופית של הליכים כלכליים. ישוב המסנגר ויגרוס, כי על-מנת למנוע צוואר בקבוק שכזה, יש להפעיל "מסננות מקדמיות". למשל, הפעלת שיקול-דעת מצמצם של נשיאת בית המשפט המחוזי בעת ניתוב התיקים, באופן שרק התיקים "הכלכליים ממש" יגיעו למחלקה הכלכלית. למשל, הסמכת הרשויות לבצע "אכיפה משלימה" בתחומים הרלבנטיים, כזו שתייתר את הצורך בהליך פלילי בבית המשפט. לא משהו. פתרונות אלה אינם הולכים יד ביד עם נוסח התזכיר.

אולי לאור רצונו של המציע המבורך (פרופ' זוהר גושן? השר יעקב נאמן?) שלא להרתיע את המחוקק מפני המשמעות הכלכלית-התשתיתית-התקנית של ההצעה, עלול להיווצר (לפחות בשלב הראשון של יישום ההצעה) מצב הפוך לזה, שהתזכיר נועד ליצור. המברך עלול להימצא מקלל. ורק לאחר שהמצב הלא-רצוי ייווצר, ורק לאחר שזעקה גדולה תמלא את "ארץ תל-אביב", רק אז יתיישבו המומחים על המדוכה, ויתורו אחר "פיתרון אינסטנט" לבעיה החדשה שנוצרה ושמוטב למנעה מראש.

תקציר התזכיר

- במה מדובר?

בהקמת מחלקה כלכלית, שבשלב ראשון תמנה 3 שופטים של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר ימונו ל-4 שנים לפחות, ואשר תרכז, באופן בלעדי, את הטיפול בכל "העניינים הכלכליים", אשר יגיעו לבית המשפט

- מהם "עניינים כלכליים", אשר למחלקה הכלכלית תהיה סמכות עניינית ייחודית לדון בהם?

* כל ההליכים המשפטיים לפי חוק החברות, למעט עילה להרמת מסך (ולרבות בקשה לאישור תביעה נגזרת)

* כל העניינים האזרחיים, העתירות המנהליות וההליכים המוגשים לבית המשפט לפי חוק ניירות ערך (למעט בקשות להוצאת צווים והחלטות מוגדרים), לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, ולפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

* תובענות ייצוגיות בקשר להחלטות של רשות ניירות ערך

* תביעות אזרחיות בעילה של הפרת חובה חקוקה, ככל שהחובה שנטען להפרתה קבועה בחוק החברות, בחוק ניירות ערך, בחוק השקעות משותפות בנאמנות או בחוק הייעוץ

* תביעות אזרחיות בין בעלי מניות בחברה, הנובעות מתקנון החברה או מחוזה חיצוני לו, המסדיר את הזכויות והחובות של בעלי המניות, כולם או חלקם

* כל עניין אזרחי או עניין מנהלי, הכרוך ב"עניין כלכלי", כמפורט לעיל, ובלבד שעילתו משמעותית ביחס לנסיבות, עליהן מושתתת העילה

* תביעות-שכנגד ובלבד שנובעות הן מאותן נסיבות אשר עומדות ביסוד התביעה הראשית

* הליכי האישום בעבירות לפי חוק ניירות ערך ולפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, ועבירות בעלות אופי כלכלי נוספות, לרבות על חוק הייעוץ, שנחקרו על-ידי רשות ניירות ערך, וכן אישומים בעבירות אחרות, שנחקרו על-ידי הרשות על-פי הסמכה כדין, ובלבד שנעברו בקשר עם עבירות מסוימות מבין אלו, המפורטות בהגדרת "עבירת ניירות ערך" או בקשר עם עבירה על חוק הייעוץ

- אילו עניינים מבקש התזכיר להוציא, במפורש, מגדר "עניין כלכלי"?

* הליכים הקשורים לחברות לתועלת הציבור, שההסדרה לגביהן דומה להסדרה של עמותות.

* הליכי פשרה והסדר, שמטרתם הבראת חברות, אשר הנם חלק מדיני חדלות פירעון.

- מה בנוגע לבקשות רשות לערער על החלטות המחלקה הכלכלית?

* לא תינתן רשות ערעור על החלטה, של המחלקה הכלכלית או של בית משפט אחר, בשאלה אם עניין מסוים, שהובא בפניו, הוא עניין כלכלי. ערעור בשאלת הסמכות יוכל להידון במסגרת ערעור על פסק הדין בכללותו

* לא יתאפשר ערעור לבית המשפט העליון על החלטות המחלקה הכלכלית, המאשרות תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות, אלא בפני הרכב מורחב של 3 שופטים במחלקה הכלכלית עצמה, אשר החלטתו תהיה סופית "ואין אחריה ולא כלום"

* החלטות שלא לאשר בקשות כאמור, יידונו - בהיותן פסק דין - בהתאם לדין הקיים, בבית המשפט העליון

* על החלטות אחרות של המחלקה הכלכלית יחול הדין הרגיל, לפיו ניתן לערער עליהן ברשות

צרו איתנו קשר *5988