הציבור כולו הוזמן השבוע למסיבת סוף המיתון, על-ידי כמעט כל גוף כלכלי אשר מפרסם נתונים הנוגעים למצב המשק. פרט לארה"ב, שם העניינים יגעים עדיין, כל העולם מתחיל להוציא מהבוידם את בגדי האביב הכלכלי, ומתכנן היכן לאחסן את הקדרות והפסימיות.
אלא שאז, ממש באמצע השמחה, מתגנבת לה מחשבה מטרידה. מה אם כל זה אינו אלא אשליה מתוקה? מין חלום כזה שממנו נקיץ כולנו אל תוך מציאות של ירידה תפוקה, בתעסוקה וברמת החיים? אז איך נדע, בכל זאת, שהחגיגה אמיתית, ושאין כאן אלא הפוגה. הנה, אם כן, חמישה כללי אצבע להערכת המצב:
1. שאלו את הבנקים המרכזיים ואת משרדי האוצר עד מתי ימשיכו להזרים נזילות וסיוע. זה בעצם החשש העיקרי של רבים, והוא מתרכז ביום שלאחר העלאת הריבית, או ביום בו ממשלות בעולם יתחילו שוב לקצץ מפני חשש של גירעונות. כיום זה נראה קרוב, ויש מי שחושש שכל ההתאוששות אינה אלא תעתוע שנובעת מהריבית האפסית.
2. בדקו את מצבו של הצרכן האמריקני. הצמיחה בעולם חייבת תודה עמוקה לצרכן בארה"ב, אשר הסכים לוותר על חסכונותיו, ולחיות ברמת חיים מעבר ליכולתו, ובדרך זה לשמש קטר של גידול בתוצר. מקובל להניח כי הצריכה הפרטית בארה"ב לא תשוב לאותו קצב שהיה קיים עד לפני שנתיים, אבל בלי גידול שלו, יהיה צורך למצוא קטר אחר, וזה נראה קשה. בינתיים, המנועים שם עדיין כבויים.
3. שאלו לשלום המשק, והבנקאות, באירופה. על-פי הנתונים האחרונים, באירופה, כמו בתל-אביב, מתחילים לחייך, במיוחד בגרמניה. זה נחמד, אפילו נחמד מאוד. אבל כמה משקים אירופיים עדיין נתונים בצרות. אירלנד ובריטניה מתמודדות עם קשיים לא קטנים. מזרח אירופה לא ממש במצב של חגיגות. מה שעלול להיות גרוע יותר הוא החשד שחלק מהבנקים באירופה עדיין מחזיקים שלדים בארונות. אם בעוד כמה חודשים ימשיכו לחייך באירופה, אפשר יהיה לחייך גם בתל-אביב.
4. תסתכלו על נתוני הסחר העולמי. הסחר בין מדינות, במיוחד בסחורות, פחות או יותר קרס בעת המשבר, עם ירידה של 25%-30%. בזמן האחרון יש סימני התייצבות. אבל כדי שתהיה צמיחה בקנה מידה סביר, אשר תזכיר במשהו את מה שהיה לפני שנתיים או שלוש, חייבים שהסחר ישוב ויתרחב בקצב יחסית מהיר. אם זה לא קורה, אולי כדאי לחשוב על להחזיר את השמפניה למקרר.
5. אשראי. אם אתם בעלי חברה בינונית או קטנה, יש להניח שהבנקאים שלכם טרם שמעו על הפסקת המיתון. התנאים לקבלת הלוואות עדיין קשוחים, ומצב האשראי עדיין לא מלמד על חזרתה של צמיחה. נכון שמה שהיה בתחום האשראי בימי הגאות, כאשר כל חברה יכלה לגייס כספים גם אם לא התכוונה לכך, לא יחזור. אבל, ללא מימון למגזר העסקי, לא ניתן יהיה להרחיב את התוצר. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
