אל תאשימו את אוגוסט

אני מקבל הצעות חינוכיות-כלכליות לרוב, אך דברי אינם תוכנית עבודה, הם קריאת מצוקה

אל תאשימו את חודש אוגוסט. אל תאשימו את אוגוסט כאשר קבוצת נערים תוקפת סתם כך עוברי אורח תמימים בטיילת בתל-אביב. אל תאשימו את אוגוסט כאשר דייר שכיר רוצח את בעלת דירתו, או כאשר חייל גונב את פרטי כרטיס האשראי של הרמטכ"ל. אל תאשימו את אוגוסט כאשר בתי-ספר מסרבים לקבל תלמידים אתיופים, וכשאב רוצח את בתו הקטנה בשנתה.

אל תחטאו לאשמת החודש כאשר נער נרצח בטעות בפתח ביתו ברמלה. אל תאשימו את אוגוסט כאשר גופת אישה נמצאת מבותרת בפח זבל ברמת-גן, וגופת אישה אחרת נמצאת מבותרת בנחל אלכסנדר. אוגוסט לא אשם כאשר מתברר שהנרצחות האלו הן אם ובתה.

בקיץ 2009 החברה הישראלית מתמודדת לא בהצלחה עם פיגוע חברתי עמוק שלא חס על אף חלקה. אלימות סתמית ואלימות של מי שקשורים בקשר חוזי. אלימות נורמטיבית של חייל ואלימות ערכית של אנשי חינוך. מאבקים אלימים של קבוצות חברתיות ואלימות שהשלמנו איתה בעולם התחתון, וכן, לצערנו גם אי אפשר בלי אלימות על רקע בין-אישי ובתוך המשפחה. הסכנה המשמעותית בפיגוע החברתי הזה הוא, שאין מאפיין תבניתי לאירועים האלימים. הנגע פוגע בכל חלקה טובה שלנו (אם נשארה כזאת).

בעבר הייתה סברה כי בחודש אוגוסט לבני הנוער יש יותר מדי זמן פנוי, מכיוון שהם נמצאים מחוץ למסגרות החינוכיות, והבטלה והשעמום מביאים אותם לידי חטא. לאותם אנשים אני אומר - אל תאשימו את אוגוסט! להתלונן על אוגוסט, ומיד ב-1 בספטמבר לשכוח הכול, ולהיזכר בכל אותן הבעיות באוגוסט הבא כמוהו כמו להיתקל בפצצה מתקתקת, ולומר: נשאיר אותה בצד ונפרק אותה יותר מאוחר.

לצערנו, הפכנו להיות מומחים בהתעלמות מהמחדלים של עצמנו. אנחנו לא שמים לב שקצב האירועים ועוצמת האירועים הולכים ומתעצמים, ואנו בורחים מהתמודדות נכונה. מי שחושב היום כי החלטות של רגע יכולות למגר את הפיגוע החברתי הזה, טועה טעות מרה וחמור מכך - מטעה רבים.

ההתמודדות היא התמודדות לטווח ארוך, והמסלול כפול: חינוכי וכלכלי. התוכן צריך להיות חינוך יהודי, ערכי, חברתי - ללא פשרות. הדלק במנוע הזה צריך להיות כלכלי: אין יותר בחינת מודלים להתמודדות. אם נבחר מודל ראוי יש ליישמו מיד ברמה ארצית.

אני מוצף ברעיונות חינוכיים וכלכליים. זו לא תוכנית פעולה. אלו תוכניות שצפות בעקבות מצוקה: להתנות תעודת בגרות במחויבות אישית. לקשור קבלה לאוניברסיטה בהוכחה של פעילות ערכית. לגייס מורים פורשים למילואים חינוכיים. לפתח תוכנית לימודים לערכים ולהציג במסיבת עיתונאים את דירוג בתי-הספר, ולהתנות את תקצוב בתי-ספר במחויבות ערכית. פנייה לטייקונים לסייע במאבק הכולל ועוד.

הדברים שלי הם לא תוכנית עבודה, הם קריאה לעזרה. הם קריאה לכל הגורמים הרלבנטיים להיכנס לחדר אחד להקים כוח משימה רב-לאומי שיפעל עד למיגור הפגע הרע. *

הכותב הוא סגן שר האוצר