התובעת: "קצב אינו האנס הכוחני בסמטה, הוא נקט בדרך פיתוי וציד"

קטעים מהדיון הראשון במשפט קצב בשבוע שעבר הותרו היום לפרסום ■ עו"ד רונית עמיאל: "קצב נהג לנצל את רום משרותיו הציבוריות ואת מעמדו כשר וכנשיא המדינה על מנת לתקוף ולהטריד מינית את הכפופות לו"

"משה קצב איננו האנס הכוחני עם הסכין בסמטה אפלה. בדרך-כלל לא היה צורך בכוח פיזי, ודי היה ברום המשרה על מנת לאפשר לו לבצע את זממו במתלוננות. אבל כשנדרש כוח פיזי כדי להשיג את ההסכמה ובמקביל להבטיח שתיקתן, הוא לא היסס להפעילו" - כך טענה עו"ד רונית עמיאל, אחת משני התובעים במשפט קצב, בנאום הפתיחה בדיון ההוכחות הראשון שהתקיים בשבוע שעבר, אשר חלקו הותר היום (ב') לפרסום.

קצב, טענה עמיאל, "נהג לנצל את רום משרותיו הציבוריות ואת המעמד שלו כשר וכנשיא המדינה, על מנת לתקוף ולהטריד מינית את הכפופות לו, אותן בחר בשימת-לב".

לדבריה, בכוונתה להציג עדויות לפיהן "נהג קצב כדפוס פעולה לאורך שנים בדרך פיתוי וציד, תוך שהוא משתמש ביכולתו לקרב אליו את העובדות, להתעניין בהן, להחמיא להן ולתת לכל אחת מהן תחושה של 'הנבחרת' בעיני הבוס הגדול, ובמקביל ולשם הזהירות הפעיל כלפי קורבנותיו מנגנון השתקה, מערך שעתיד להבטיח את שתיקתן במקרה שמי מהן תחליט בכל זאת לדבר".

לשם כך, טענה התובעת, נהגו קצב ואנשיו במשך השנים לשמר ולתעד מסמכים, הקלטות וחומרים שונים, מהם עולה לכאורה כי מתלוננת כזו או אחרת חפצה בקשר עימו גם לאחר המעשים שביצע בה. לפיכך מתבקש בית המשפט להעניק משקל נמוך לראיות אלה. "עבודת מנגנון כוחנית הופעלה על-ידי קצב ואנשי שלומו גם כדי להכפיש את המתלוננות ולהלך עליהן אימים".

את שתיקת המתלוננות תלתה התובעת בכך שהן לא רצו לשבור את הכלים ולסכן את משרתן ומעמדן בעבודה. גם מעמדו הרם, האינטנסיביות בה פעל והפער בינו לבינן, גרמו להן לסרב לו באופן עדין ומחושב ותוך שמירה על כבודו. "בחלק מהמקרים פעלה מי מהמתלוננות באופן שיכול אולי לעורר תהייה בדבר טיב התגובה ותבונתה, או בדבר מידת ההתנגדות שהובעה כלפי חוץ - וכל אלה בוודאי יובררו במהלך המשפט", אמרה.

אופנת הפסיכיאטרים

התביעה תעיד קרובים וחברים של המתלוננות, ששמעו מהן בזמן אמת את שעבר עליהן, מה שיחזק את עמדתן למרות שלא התלוננו מיוזמתן במשטרה, אפילו אחרי שהפרשה התפוצצה בתקשורת.

כן תוכיח התביעה דפוס פעולה באמצעות מתלוננות שעדותן התיישנה. בנוסף, הפסיכיאטר פרופ' יורם יובל יסייע בפיענוח התנהגותן. עמיאל הדגישה כי אין חשיבות לשאלה כיצד פירשו המתלוננות בשעתו את החיבוקים והנגיעות, וכי מה שיקבע הוא הפרשנות של בית המשפט להלך נפשו של קצב.

עו"ד אביגדור פלדמן אמר בנאום התשובה, כי "ברגע שהתביעה מפזרת את טיעוניה אל עבר מעשים דומים מנגנוניים וארגוניים, התביעה חשה חולשה". הוא דיבר על "אופנה חדשה בבתי משפט להביא פסיכיאטרים שיסבירו מדוע המתלוננות כל-כך פאתטיות, מדוע התלונה המתגלגלת שלהן כלולים בה שקרים, ומדוע הן רוצות בקירבת האנס וכותבות לו מכתבים. זו אופנה שיש לבקר אותה. יבוא היום שאנחנו, הסניגוריה, נביא פסיכיאטר שיאמר 'הנאשם הזה בשום אופן לא יכול היה לבצע את העבירות הללו, כי אין לו באופי את הנתונים הללו'".

השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח התירו רק לבן משפחה אחד של קצב ללוותו בדיונים, המתקיימים בדלתיים סגורות.