גושן וארדן מקדמים תוכנית לשמירה על איכות הסביבה ע"י חברות ציבוריות

האם הרגולציה המתהדקת אכן תשפיע על רמת האכפתיות של המשקיעים המוסדיים ותשנה את ההתנהגות הרשלנית שמאפיינת את המשק היום? גלעד ארדן עונה על כל השאלות

האם הבורסה עומדת בפני מהפכה? אם שואלים את גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, התשובה נחרצת: "החל ממחצית 2010 חברות ציבוריות יחויבו לדווח על-פי חוק על גרימת נזקים סביבתיים שנובעים מהפעילות שלהן". במילים פשוטות - חברות יצטרכו להשקיע עשרות ומאות מיליוני שקלים כדי להפחית ולמנוע זיהום אוויר, קרקע ומים שנגרם במהלך הפעילות השוטפת שלהן, כדי שלא להיראות רע בעיני ציבור המשקיעים. אחרת, העונשים שיוטלו על החברות יתנפחו למימדים מהותיים, בניגוד למצב הקיים, ויכאיבו לחברות ולעומדים בראשן.

המהלך שארדן מוביל יד ביד עם יו"ר רשות ני"ע, פרופ' זוהר גושן, נועד לגרום לשתי התפתחויות מהותיות: האחת היא שהחברות יפחיתו את הנזקים הסביבתיים שהן גורמות, והשנייה - הגופים המוסדיים, שהם המשקיעים הגדולים בבורסה, ינהלו את מדיניות ההשקעות שלהם באופן שונה לגמרי, באופן שמתחשב בבריאות ובשלום הציבור.

ארדן אמר את הדברים אתמול (ב') במסגרת כנס השקעות אחראיות שהתקיים בבורסה לני"ע, ביוזמת האיחוד האירופי, המשרד להגנת הסביבה וארגון חיים וסביבה.

היוזמה - לגבש תקנות חדשות בחוק ניירות ערך לדיווח על סיכונים סביבתיים - נובעת מתוך התארגנות בעולם שנקראת PRI - Principles of Responsible Investments, שבמסגרתה, חברים גופים מוסדיים שהבינו בעשור האחרון, כי יש להטמיע סיכונים סביבתיים-חברתיים וכאלה הנוגעים לממשל תאגידי (ESG: environmental, social and corporate governance) במערך בדיקתן של חברות המבקשות לגייס כספים.

יחסים בין שתי צלעות

לדברי ארדן, במסלול ההשקעה של הציבור בחברות ציבוריות יש מספר נקודות השקה שמהוות פוטנציאל לגרימת נזק למשקיעים. נקודת ההשקה בין החברות המגייסות לבין הציבור: "קחי מקרה דמיוני, שאחד מטייקוני הנדל"ן המקומיים יקנה את הקרקעות של התעשייה הצבאית באזור צומת גלילות במטרה לבנות עליהן פרויקט מגורים. הציבור הרחב לא מודע לבעיית הזיהום החמורה של הקרקעות האלה, ויכול ללכת שבי בטעות אחר המיקום היוקרתי (סמוך לרמת השרון - מ"א) וגודלו העצום של השטח.

השקעה בחברה שמנהלת פרויקט כזה, על סמך הבנה חלקית של המצב, יכולה להביא להפסד מהותי למשקיעים, כי אני כרגולטור אעכב ביצוע פרויקט כזה עד שיעמוד בכל דרישות טיהור הקרקע. אם המשקיעים מצפים להקמת הפרויקט בתוך זמן מסוים ויחול עיכוב רציני, תהיה לכך השפעה על הרווחיות של החברה ומכאן גם על הכסף של המשקיעים", מסביר ארדן.

נקודת השקה בין הגופים המוסדיים לבין החברות המגייסות: "יש להסדיר את היחסים בין שתי הצלעות האלה כדי שהגופים המוסדיים יבחנו כמו שצריך את הסיכונים הנובעים מהפעילות של החברות האלה, ולא יעגלו פינות מתוך כוונה לגזור רווחים מהירים. מאז שהועברה רפורמת בכר המוסדיים נמצאים בתחרות קשה על כספי הציבור, ולכן מוכנים להמר על הטווח הקצר כדי לייצר תשואות גבוהות, במקום לנהל השקעות בחשיבה לטווח רחוק, כפי שהם אמורים לעשות", הוא מחדד.

יש לקחת בחשבון גם את הזיקה בין הגופים המוסדיים לציבור המשקיעים, שכן הציבור אמור לנהל את הכספים שלו לטווח ארוך, וצריך להיות מודע לשיקולי ההשקעה של הגוף המוסדי שהוא שם בידיו את כספו. הגופים המוסדיים צריכים גם הם לפרסם את שיקולי ההשקעה שלהם, וכן פירוט לגבי חברות הפורטפוליו, כדי שהמשקיעים יהיו מודעים לרציונל ההשקעה.

למזער סיכונים

בתחילת דרכו של ארגון ה-PRI הגישה הרווחת הייתה שלא צריך להשקיע בחברות מזהמות. היום הגישה המקובלת היא שיש להשקיע בחברות על-פי התשואה שהן צפויות להשיג, אפילו אם מדובר בחברות כימיקלים ודלק שמזהמות מאוד, אך יש להציג להן דרישות שימזערו את הסיכונים הסביבתיים הנובעים מפעילותן.

למשל, יש לדרוש מחברות זיקוק להתקין במפעל מתקנים לטיפול בזיהום הנוצר כתוצאה מפעילות הזיקוק. גישה זו מאפשרת לגוף המוסדי ולציבור המשקיעים להשאיר בסל המניות גם חברות שפעילותן סובלת מסיכונים סביבתיים, אך בזכות מעורבות (Engagement) הגוף המוסדי, הסיכונים הללו מפוקחים וממוזערים. בדרך זו לא מאבדים חברות שיכולות להביא למשקיע תשואה יפה, ואין צורך להיות בקונפליקט עם הנושא הסביבתי.

מכוח המציאות החדשה, הגופים המוסדיים יחויבו לדווח לציבור אם הם מבצעים הערכת סיכונים סביבתיים לחברות המגייסות, ולהבהיר למשקיעים מה מדיניות ההשקעה שלהם וכיצד הם מטמיעים את נושא הערכת הסיכונים הסביבתיים בפעילותם. לדברי ארדן, "ידין ענתבי כבר התניע מהלך בנושא הזה ואנחנו למעשה מעמיקים אותו, כי עדיין אין סטנדרטיזציה של דיווח".

"בית השקעות שמכבד את עצמו צריך להעסיק מהנדס סביבתי", פוסק ארדן. "התפיסה שלי היא, שהמשרד להגנת הסביבה צריך להיות משרד כלכלי. כשהמשרד נוסד המנדט שלו היה להגן על פרחי בר, אבל היום - אובמה הקצה כספי עתק להפחתת פליטות של גזים, לבנייה ירוקה ולנושאים סביבתיים אחרים. גם סרקוזי משקיע בנושאים אלה סכומים מהותיים".

ליישר קו עם המדינות המפותחות

לדבריו, "האינטרס הישראלי בהיבט הזה חזק, כי ישראל רוצה להצטרף ל-OECD ואף משקיע גדול שמכבד את עצמו לא ישקיע בחברות מקומיות שלא יעמדו בסטנדרטים המקובלים של הגנת הסביבה בעולם המפותח".

בדצמבר תתקיים בקופנהגן ועידה בינלאומית לדיון במאבק נגד התחממות כדור הארץ, שתהווה ועידת המשך לוועידת קיוטו. מוועידה זו צפויה לצאת אמנה מחייבת להתנהלות מדינתית הלוקחת בחשבון את שלום כדור הארץ. ישראל מתכננת להשתתף בוועידה וגם להצטרף לחברות החתומות על האמנה ולראשונה - באופן מחייב.

לפי ארדן: "אם החל מ-2012 ישראל אכן תיחשב למדינה מפותחת, בעקבות ועידת קופנהגן יוטל מיסוי על חברות שפעילותן תחרוג מהדרישות הסביבתיות. אני חרד לעתידן של חברות כאלה כי הן מעסיקות הרבה עובדים, אבל אני חרד עוד יותר לבריאות הציבור. לכן, גושן ואני עובדים על ניסוח תקנות לדיווח במסגרת התשקיף על פעילות, בהתאם לסטנדרטים חברתיים-סביבתיים-ממשל תאגידי (ESG), שיוגשו לאחר גיבושן לתהליך של חקיקה.

אני מניח שהן יהפכו לחלק מחוק ני"ע עד אמצע 2010. החברות יידרשו לדווח על נושאים כמו טיפול בשפכים, הפחתת פליטות של גזים מזהמים וגזי חממה ואחרים, על-פי מתכונת אחידה ובהתאם לפעילות של התעשיות השונות", הוא מציין.