"אובמה מסר לנתניהו את כס המנהיגות בהיערכות מול איראן"

בארה"ב גובר הלחץ הציבורי על הבית הלבן לנקוט עמדה תקיפה יותר נגד משטר האייתאללות באיראן. המרכז הדו-מפלגתי למדיניות, מכון חשיבה רב השפעה בוושינגטון, שעם מייסדיו נמנים הסנטורים לשעבר ג'ורג' מיטצ'ל ובוב דול, קרא אתמול לנשיא ברק אובמה להיערך לפעולה צבאית נגד איראן. במקביל, מתח בעל טור בוול סטריט ג'ורנל ביקורת חריפה על אוזלת היד שמפגין הנשיא כלפי האיום הגרעיני האיראני והכריז, ש"בהיערכות מול איראן, אובמה מוותר על כס המנהיגות לטובת נתניהו".

דו"ח חדש של מכון החשיבה מתייחס לאפשרות של פעולה צבאית ישראלית נגד איראן כעובדה כמעט מוגמרת, שנגזרת מהגישה הפייסנית של אובמה כלפי איראן.

"בעוד שממשל אובמה יוסיף להתנגד להתקפה ישראלית, יש חשיבות לכך שהבית הלבן יצמצם למינימום את חילוקי הדעות הפומביים עם ישראל (לגבי ההתקפה הישראלית הפוטנציאלית) כדי למקד את תשומת הלב המלאה בשאיפות הגרעיניות של איראן", כותבים מחברי הדו"ח, הסנטורים לשעבר צ'אק רוב (דמוקרט) ודניאל קוטס (רפובליקן), והגנראל בדימוס צ'רלס וורד, לשעבר מפקד הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב בסטוטגארט, גרמניה.

"אנו מאמינים, כי רק איום אמין של מהלומה צבאית אמריקנית על איראן עשוי להוביל ליישוב אפשרי של המשבר הגרעיני בדרכי שלום", נאמר בדו"ח. "... הנשיא אובמה יכול לשקול, למשל, פרישה של כוח משימה ימי, שבמרכזו נושאת מטוסים ושולות מוקשים מול חופי איראן ועריכת תמרונים צבאיים גדולים בשת"פ עם בעלות ברית אזוריות.

"צעד שקול עשוי להיות שדרוג מתקנים אזוריים (של הצבא האמריקני) וחיזוק היכולות של צבאות של בעלות ברית, וכן הרחבת השותפויות האסטרטגיות עם מדינות כאזרביג'אן וגיאורגיה במטרה לבנות לחץ מבצעי על איראן מכל הכיוונים".

"אנו מודאגים מכך שבעוד שהנשיא משאיר על השולחן, בבירור, את האופציה הצבאית, המסרים הסותרים שיוצאים מהממשל בנושא זה נותנים לאיראנים סיבה להטיל ספק בכך שהאופציה הצבאית תיושם אי פעם נגדם", כותבים עוד מחברי הדו"ח. "(אבל) איתות פומבי להכנות רציניות להתקפה צבאית עשוי לאלץ את איראן לבחון את העלויות של התעקשותה לייצר נשק גרעיני ולדרבן אותה להידבר ברצינות (עם ארה"ב)".

"אם הרפובליקה האיסלמית תוסיף להתעקש על מימוש שאיפותיה הגרעיניות, הפנטגון יוכל ליזום הפצצות אוויריות של מתקנים צבאיים וגרעינים של איראן", ממליץ הדו"ח. "... צריך להבהיר שצבא ארה"ב מסוגל להנחית התקפה מוחצת על מתקנים גרעינייים וצבאיים של איראן הרבה יותר מכפי שהאיראנים, או התקשורת, מתארים לעצמם".

הדו"ח צופה, שאיראן תהיה מסוגלת להפיק כמויות מספיקות של חומר בקיע ליצור נשק גרעיני עד 2010. המחברים מזהירים, שאם ארה"ב לא תפעל לבלימת יכולתה הגרעינית של איראן, או אם יתברר שאיראן קרובה להשגת טכנולוגיה צבאית שתשנה את כללי המשחק, למשל טילי נ.מ. מדגם S-300 מתוצרת רוסיה, ישראל, קרוב לוודאי, תצא לבדה להתקפה על איראן.

"התקפה צבאית ישראלית על מתקני הגרעין של איראן תנסה להביא להפסקת פעילותם למשך כמה שנים בתקווה שבמשך תקופה זו יקרוס המשטר הנוכחי בטהראן בגלל לחצים פוליטיים ודמוגרפיים", מוסיף הדו"ח. "ממשלת ישראל מאמינה שהיא תהיה מסוגלת לעמוד בביקורת הדיפלומטית הבינלאומית שתוטח בה, והיא תקווה לדחוף את ארה"ב ואו"ם לנקיטת צעדים שיבטיחו שאיראן לא תוכל לחדש את תכניתה הגרעינית".

המחברים מציינים, כי התקפה ישראלית על איראן היא תרחיש שסבירותו הולכת וגדלה, אך בפעולה ישראלית טמונים יותר סיכונים מאשר בהתקפה אמריקנית. "אנו מצפים שמהלומה ישראלית תהיה קצרה מאוד, פחות יעילה מהתקפה אמריקנית והיא תוביל לגינויים רבים יותר, אפילו מצד מדינות שמאחורי הקלעים היו מקדמות בברכה הפצצה כזו.

הדו"ח מעריך, בדומה לציפיות של תחזיות אחרות, שבמקרה של התקפה ישראלית, פעולות הגמול של איראן לא יוגבלו לישראל. "עושי דברה של איראן עלולים לחולל אלימות במדינות המפרץ הפרסי ולתקוף שדות נפט. מעצבי המדיניות בארה"ב צריכים להתכונן לגרוע מכל ולצפות לתבערה אזורית גדולה".

"ארה"ב תצטרך לפעול יחד עם ישראל, מצרים ירדן ובעלות בריתה במפרץ הפרסי כדי לחזק את מערכות ההגנה שלהן מפני אפשרות של פעולות גמול איראניות", כותבים המחברים. "ארה"ב צריכה להיות מוכנה לשחרר דלקים ממאגרי הדלק האסטרטגיים שלה, ולפעול יחד עם הסעודים להפיק כמויות גדולות יותר של נפט ולדאוג לכך שיהיה אפשר ליצאו למערב דרך המפרץ הפרסי, טורקיה או הים האדום".

וול סטריט ג'ורנל כתב אתמול, בטור מאת ברט סטיוונס, כי "הארועים דוחפים את ישראל להנחית מהלומת מנע על המתקנים הגרעיניים של איראן, קרוב לודאי כבר באביב הקרוב".

"התקפה ישראלית עלולה להיכשל; אם היא תצליח, מחיר הנפט יגיע ל-300 דולר החבית, תפרוץ מלחמה במזה"ת וחיילים אמריקניים יהיו תקועים באמצע. אז מדוע עושה ממשל אובמה כל מה שהוא יכול כדי להחיש התקפה ישראלית"? - כותב העיתון.

הישראלים הגיעו למסקנה שממשל אובמה לא ינקוף אצבע למענם כדי לבלום את איראן ו'הקהילה הבינלאומית' עוד פחות, כותב בעל המאמר. ישראל נוקטת אפוא אסטרטגיה שונה: היא מנסה לדרבן את ארה"ב להטיל סנקציות נושכניות על איראן או אפילו לתקף אותה, כדי למנוע התקפה ישראלית.

הבעיה היא שממשל אובמה לא מבין את הרמז, כותב העיתון. צריך לתמוה מדוע. ייתכן שהבית הלבן סבור שהדיפלומטיה תעשה את שלה, או שהוא מאמין שיש לו זמן, או הוא חושב שיוכל לשכנע את הישראלים לשבת בחיבוק ידיים. ייתכן אפילו שהממשל מעוניין בהתקפה ישראלית בלי לעורר רושם שהוא תומך בה. אבל השורה התחתונה היא, שהוא אינו עושה דבר.

ארה"ב מתנערת מאחריתה כמעצמת-על אם היא מפקידה בידי מדינה אחרת, במיקור חוץ, ענייני מלחמה ושלום, גם אם המדינה האחרת היא בעלת ברית קרובה, אומר הג'רנל. אובמה ויתר עתה על כס המנהיגות ומסר אותו לנתניהו בהיערכות מל איראן. הנשיא חייב להחזיר לידיו את ההגה ולזכור שאיראן אינה נמצאת בטווח כישוריו כנואם. הוא גם צריך לזכור את הפתגם הרומאי השימושי: "מי שרוצה שלום, שיתכונן למלחמה".