צה"ל יהיה הצבא הירוק הראשון

המאמר נכתב ע"י איתי פלג - אדריכל וזוכה בפרסים לתכנון ירוק ועו"ד רעות שניר, יועצת למדיניות סביבה ובריאות

שאלות סביב יעילותו של התקן הישראלי לבניינים ירוקים מעוררות מחדש שאלות רחבות יותר באשר ליעילותם של תקנים לא מחייבים בכלל, ויש הדורשים כי מקבלי ההחלטות יפעלו לקדם חקיקה מחייבת בתחום הבניה הירוקה. לכל אחת מהגישות התקנים המחייבים למול התקנים הלא מחייבים - יתרונות וחסרונות משלה, אולם אנו מאמינים כי הדרך הטובה ביותר לקדם בניה ירוקה בארץ היא על ידי שילוב שתי הגישות.

לחקיקה יתרונות רבים בכך שהיא יוצרת ודאות בשוק ומאפשרת לעסקים להכין עצמם בהדרגה לשינוי המבוקש. היא חלה באופן שווה על כולם ומכאן שאין חשש מיצירת יתרון כלכלי לאלו שבוחרים שלא לפנות בדרך החדשה. כמו-כן, החקיקה מלווה בסנקציות וקיימת סמכות אכיפה כנגד אלו שלא מקיימים אותה.

יחד עם זאת, היא במהותה תהליך מסורבל וארוך, בעוד תקני הבניה והטכנולוגיות העומדות בבסיסן הם דינמיים ומשתנים בקצב מהיר. ניסיון לעגן תקנים אלו בחקיקה, עשוי ליצור חוק לא עדכני שאינו תואם את המציאות הטכנולוגית והתוצאה תהיה מרוץ בלתי פוסק של תיקוני חקיקה בניסיון להדביק את קצב הקידמה הטכנולוגית. העובדה שהחקיקה הירוקה בארץ בחיתוליה ושהסף שיקבע הוא ראשוני מעצימה את האחריות ומחייבת גמישות. ליקויים בתקן עלולים להשליך על רלוונטיות התחום כולו ויש לוודא קודם כל כי הרף מחמיר מספיק אך גם ניתן ליישום.

בהרבה מדינות בעולם נהוגה מדיוניות המשלבת בין שתי הגישות אשר מבוססת על מודל ה- "Benchmark", לפיו החקיקה יוצרת רף מינימום כלשהו של תקני בניה בעוד התקנים הלא מחייבים מושכים את הרף למעלה. התקנים הלא מחייבים למעשה משמשים ככח חלוץ אשר פותח את השוק, יוצר פיילוטים שמוכחים את היתכנות הטכנולוגיה החדשה ובוחנים את ביצועייה, כשאר תקנים אלו הופכים להיות נחלת הכלל, מאמצת אותם החקיקה ואילו התקנים הלא מחייבים מתעדכנים ומובילים אל המדרגה הבאה בסולם.

בנוסף, בין אם יוחלט על קידום התקנים באופן מחייב ואם לאו, על מנת להביא לשינוי התנהגותי משמעותי במינימום השקעה באכיפה ובמקסימום השתתפות יזומה של התעשייה, יש לתת תמריצים שיסייעו ביצירת שוק הוגן ובהוזלת המחירים הראשוניים של הטכנולוגיות.

ראשית, במרבית המקרים קיים פער מחירים התחלתי בין הבנייה הירוקה לבניה הרגילה ועל מנת לצמצמו יש ליצור שוק ביקושים אשר באמצעות היתרון היחסי לגודל יביא להוזלת המחירים.

אחת האסטרטגיות הנהוגות בעולם להשיג מטרה זו היא דרך מנגנון "הרכישה הירוקה" של הממשלה, דרכו מחייבים את הממשלה לבנות לפי התקנים הירוקים (אף שלגבי שאר הצרכנים תקנים אלו אינם מחייבים). הרציונל העומד מאחורי מהלך זה (מעבר למתן הדוגמא האישית) הוא שהממשלה כלקוח גדול יכולה לייצר ביקוש מספיק שיש בו כדי להוזיל את עלות הטכנולוגיה תוך פרק זמן קצר יחסית. לאחר שטכנולוגיה זו כבר נמצאת בשוק במחיר סביר ניתן באמצעות תמריצים קלים יחסית לעודד את התעשייה לאמצה גם כן.

במקביל לממשלה, יכולים גופים גדולים נוספים כגון, הצבא, לאמץ צעד דומה ובכך לא רק להוכיח אזרחות טובה אלא גם לסייע לשאר האזרחים במדינה לפעול בהתאם. מכאן הדרך להטמעה מלאה של בניה ירוקה, דינמית ומשתנה בקצב הטכנוליות, אינה רחוקה.