הזדמנות שנייה לרושם ראשוני

זה התחיל עם מונולוג פתיחה שנע בין לא מצחיק למביך: לפחות את הלקח הזה מכישלונו של ליאור שליין, הייתי מצפה מרשת ללמוד: חוש הומור זה דבר נפלא בחיים, אבל בטלוויזיה - מה שלא כתוב היטב מראש, פשוט לא יצחיק.

הבעיה השנייה נובעת מגישתו של גלעד לפיה הוא נוקט אך ורק בדרכי נועם. גם כאן מדובר במשהו שהוא נפלא לחיים, אבל עובד הרבה פחות טוב בטלוויזיה (אלא אם כן קוראים לך יאיר לפיד), במיוחד כשמגיע לאולפן כריש כמו אריה דרעי: בתוכנית הפתיחה דיבר אריה דרעי במשך כמעט 12 דקות, בלי לומר כלום חוץ מסיסמאות על אהבת ישראל, אחדות, אחווה ושלווה.

גלעד לא טרח להפר את השלווה, למרות שהיה ברור לכולם שמדובר במילים ריקות מתוכן שתכליתן ליח"צן את חזרתו של דרעי לפוליטיקה. שאר התוכנית היתה כבר סבירה יותר, אולי כי גלעד השתחרר מעט מהמתח שניכר בו בפתיחה - וזו אולי הבשורה הטובה ביותר מהשבוע שעבר: גלעד מתרגש באמת ובתמים. כיוון שכך, הוא ראוי בעיניי לצ'אנס נוסף.

תיאטרון רחוב

"של מי הפסטיבל הזה?", שבת 21:30, ערוץ 8 (HOT)

דו-קיום בשלום הוא סוג של פנטזיה אזורית ותיקה, שלמרבה הצער שותפים לה מעט מדי אנשים בשני הצדדים. למביט מן החוץ, נדמה היה שבעכו מתקיימת הפנטזיה הזאת הלכה למעשה, אבל זה בגלל שרובנו הכרנו את העיר המעורבת הזאת דרך חומוס סעיד, אורי בורי וכמובן - הפסטיבל לתיאטרון "אחר". בפועל מדובר היה בסיר לחץ של שתי אוכלוסיות נפרדות ועניות, כשהשאלה היחידה הייתה מתי כל זה יתפרץ.

ביום הכיפורים, לפני שנה בדיוק, קיבלנו את התשובה: פרובוקציה מכוונת או אי-הבנה מלווה בהרבה רצון רע של הצדדים המעורבים, הולידה שורה של התפרעויות אלימות, שהעמידו בסימן שאלה את קיום הפסטיבל לתיאטרון "אחר", מקור הכנסה חשוב לחלק ניכר מתושבי העיר. אם אכן "החיים מחקים את האומנות", קיבלנו בעכו חתיכת "תיאטרון רחוב" מסוג אחר, כשיהודים וערבים מתקוממים זה כנגד זה מבלי לראות שהדומה ביניהם רב על השונה: המיינסטרים הישראלי מקפח את שתי האוכלוסיות במידה שווה.

אילן ג'רזינה היה שם כדי לתעד מקרוב את השבוע הסוער ההוא, ולשאול כמה שאלות על תפקידה של האומנות בשעת משבר.

סופרי בישול

"עניין של טעם", ו' 18:00, ערוץ 2 (חינוכית 2)

גיל חובב איז בק אין טאון, היישר לשעות העמוסות בתוכניות בישול של ערב שבת. מסתבר, שמשהו באוכל מרגיע אנשים, מעגל פינות, גורם גם לקשוחים ולציניים להתרכך: גידי גוב הלך לאכול וחזר בן אדם טוב יותר, אהרוני וגברי נסעו בדרך האוכל והתאהבו בכל מיני "דודות" שיודעות לבשל, חיים כהן העניק לאורחיו טיפול בשום פלפל ושמן זית, ואפילו גיל חובב, בגלגול הקודם שלו, עשה שוק ברחבי הארץ והוכיח כי כאשר כל טוב הארץ מונח לפניך, גם ערס מהשוק עם צפונבון ירבוץ.

אם יש משהו שחובב מיטיב לעשות יותר מלבשל, הרי זה לדבר, והפעם הוא מביא למטבחו כאלה שיודעים לדבר, ובעיקר יודעים לכתוב: שילוב בין ספרות לבישול (לא במובן של ספרי בישול) יעמוד במרכז התוכנית החדשה: דמויות מוכרות כאתגר קרת, אביעד קליינברג, יאיר גרבוז ושולמית אלוני, יתארחו במטבחו של חובב וידברו על עצמן, על ספרים ועל אוכל, חובב יתקין מאכלים בהשראת ספרים מפורסמים ואף יחוד לצופים חידה ספרותית.

וכשיעלו האדים מן הסיר, אחרי שערבבו מעט מזון חומרי עם מזון רוחני, יוכלו הצופים לשבת אל שולחן ארוחת הערב כשהם אנשים טובים ונינוחים יותר, כי לפעמים תוכנית בישול טובה עשויה להתברר כיעילה יותר מטיפול פסיכולוגי.