שוד בצהרי היום של דמי הניהול

עו"ד חודק ממליץ לפרוץ את תקרת דמי הניהול. איפה בדיוק הוא חי?

"אני בעד הביטול של תקרת דמי הניהול או בעד העלאת הרף, כי מה שקורה כיום הוא התחלת התכנסות בדמי הניהול בשוק וצמצום המרווחים. ככל שהמרווח נמוך יותר והרווח שיוצא ממנו נמוך יותר, הבעלים של בתי ההשקעות לא ישקיע כנדרש באנשים טובים ובמערכות IT"

(עו"ד דוד חודק, העומד בראש "ועדת חודק" להסדרת פעילותם של הגופים המוסדיים בשוק האג"ח הקונצרניות)

קראנו אתמול את דבריו של עו"ד דוד חודק ב"גלובס", ולרגע חשבנו שעו"ד חודק הוא ציניקן חסר תקנה או בעל דמיון מפותח או בעל חוש הומור גרוע. לאחר שפסלנו את 3 האפשרויות הללו עם מראייניו, הבנו שעו"ד חודק אכן התכוון למה שהתכוון: הוא התכוון לשבור את תקרת דמי הניהול בחיסכון ארוך הטווח, שעומדת כעת על 2%! וכל זה בשביל להשקיע ב"אנשים טובים" ו"במערכות IT"!

עו"ד חודק עומד בראש ועדה ציבורית חשובה שאמורה לקבוע את כללי המשחק בין המוסדיים למנפיקי האג"ח בשוק ההון, נושא שמסתובב עתה בכותרות הראשיות של העיתונים על רקע נפילת בעל השליטה באפריקה ישראל לב לבייב. חודק לא מוכר לקוראים כמו עו"ד רם כספי או עו"ד פיני רובין, אבל גם הוא איש סודם של רבים מבכירי המשק ובקיצור: גם הוא, כמו כספי ורובין, הוא עו"ד שמלווה את בעלי ההון. חודק עומד בראש משרד גרוס, קלינהנדלר חודק, משרד מסחרי מהגדולים בארץ. עם לקוחותיו נמנים פז של בינו צדיק, עזריאלי, כי"ל, סקיילקס של אילן בן-דב ו... בית ההשקעות פסגות.

כדי לבדוק למי בדיוק עו"ד חודק נאמן בהמלצותיו, והאם הישיבה במשרדיו המפוארים בקומה ה-40 במגדלי עזריאלי או שכר טרחה של מאות דולרים, שהוא גובה לשעה, לא ניתקו אותו מהאנשים הקטנטנים שאותם הוא אמור לשרת בהמלצותיו - החלטנו להזכיר לו כמה עובדות על החיסכון ארוך הטווח בישראל.

1. למרות הרעש הגדול סביב לבייב, ההשפעה של הסדרי החוב על התשואה לחוסכים די מוגבלת ואפילו לא כזו דרמטית. במקרה הרע, ההשקעות הכושלות של המוסדיים באג"ח קונצרניות יגרעו כ-1% מהתשואה ובממוצע רב-שנתי זה עלול להתכנס לחצי אחוז. לא נעים, אבל ממש לא נורא. הגורם המשפיע והדרמטי ביותר על התשואה לחוסכים הוא, כמובן, דמי הניהול, נושא שהמוסדיים וחברות הביטוח מעדיפים להדחיק, לטשטש ולהרחיק מהעין הציבורית, והם יודעים היטב למה.

2. באפיקי החיסכון ארוך הטווח מונח סכום עצום של כ-434 מיליארד שקל (נכון לסוף אוגוסט): 265 מיליארד בגמל, 105 מיליארד בביטוחי מנהלים ו-64 מיליארד בפנסיה. דמי הניהול בפנסיה נמוכים יחסית, אבל בשני האפיקים הכבדים, גמל ומנהלים, חוגגים עלינו חופשי. בביטוחי המנהלים, השערורייה נמשכת שנים על גבי שנים, עם דמי ניהול ממוצעים של 1.5% מהצבירה ו-7%-13% מהפרמיה השוטפת. בענף הגמל, מרכיב החיסכון הכי דומיננטי, החגיגה החלה בחסות ועדת בכר ה"מופלאה", שבמקום לייצר תחרות, גרמה לעלייה דרמטית בדמי הניהול לכ-1.5% בממוצע לאנשים פרטיים. בפועל, ועדת בכר הטילה מס על אזרחי מדינת ישראל, שדווקא לא זורם לקופת המדינה, מס שמתקרב לכמיליארד שקל מדי שנה. אבל לחודק זה לא מספיק. לא מספיק סכום כולל של כ-5 מיליארד שקל בדמי ניהול מדי שנה שזורם ל"אנשים הטובים" שמנהלים את כספינו; הוא רוצה הרבה יותר בשביל ה"אנשים הטובים".

3. ומה עשו "האנשים הטובים" של חודק בשבילנו? מה עשו הגופים המוסדיים עם העלאת דמי ניהול? איכות השירות בסך הכול ירדה, ניהול הכסף הפך למסוכן יותר, במערכות IT יש פיגור גדול. אז לאן הלך הכסף? בדיוק כפי שחודק רוצה: "השקיעו כנדרש באנשים הטובים". הם בעצמם. כך הפכו מספר אנשים די מצומצם בשוק ההון למולטי-מיליונרים, כשהם מרפדים את עצמם בשכר שמן, מניות, דיבידנדים, משרדים מפוארים ורכבי שטח יוקרתיים. נו, הם הרי "האנשים הטובים", מגיע להם. ולא הזכרנו עוד "אנשים טובים", כמו הסוכנים, שחלק מדמי הניהול משמשים למימון העמלות שלהם, באמצעות טיולים אקזוטיים ושאר הטבות מפנקות.

4. ומה עשו ה"אנשים הטובים" של חודק בשביל התשואה שלנו? אה, ברעש של לבייב כולם מתקשים לדבר על זה. "האנשים הטובים" מייצרים לנו תשואה ממוצעת נומינלית של כ-6% לשנה, משהו כמו 4% ריאלי בלבד לשנה בממוצע. כלומר, כבר כיום דמי הניהול מהווים רבע(!) מהתשואה, מה שהופך את דמי הניהול, כפי שכתבנו לא פעם ולא פעמיים, לרוצח השקט של התשואות. אבל לחודק זה לא מספיק, הוא רוצה להפוך את דמי הניהול לרוצח הסדרתי של התשואות לחוסכים הקטנטנים. הוא מבקש לפרוץ את תקרת 2% לדמי הניהול. אם נניח שחודק יסתפק בעלייה ממוצעת של 0.5% בדמי הניהול עד לתקרה, אז המחיר יהיה עוד חיתוך של 15% מהתשואה. כלומר, אחרי שחתכו לנו 25% מהפנסיה, חודק מבקש לחתוך לנו עוד 15% מהפנסיה, כי "השוק הורג את עצמו וחותך את הענף שאנחנו יושבים עליו". סליחה, מר חודק, אבל מי בדיוק הורג כאן את מי? דמי הניהול ה"נמוכים" שהורגים את האנשים הטובים, או האנשים הטובים שהורגים את הפנסיה שלנו עם דמי הניהול המנופחים שלהם?

האם חודק מבין בכלל שיש אנשים שחיים מהפנסיה ודמי הניהול פוגעים להם קשה בכיס? האם הוא מבין שבפנסיית חובה יש הרבה-הרבה-הרבה מאוד אנשים שמקבלים שכר מינימום ודמי הניהול חותכים להם בבשר החי? איפה בדיוק חי מר חודק?

וזה בדיוק הרגע שבו משרד האוצר צריך לומר לעו"ד חודק ולהמלצותיו: תודה, אבל לא תודה, ולמצוא מישהו שיהיה הרבה יותר נאמן ללקוחות הקטנטנים והרבה פחות נאמן ללקוחות שיושבים במגדלים המפוארים של תל-אביב. *

עידן האחריות של ורמוס, מאור ובכר

יום רביעי, ה-14 באוקטובר, בשעה 16:00, רח' ארניא 23 בתל-אביב, מגדל המילניום, משרדי החברה לישראל. שם יתרחש הסיפור הגדול של השבוע הבא, הסיפור שבו מנסה עידן עופר לרתום את החברה לישראל לטובת צים ובפועל לטובת הקשרים הענפים של החברות הפרטיות בבעלותו עם צים. זה סיפור ענק של 450 מיליון דולר. אנחנו שמחים לפחות שעופר השכיל להבין שהמהלך להעביר את צים בעתיד לידיו הפרטיות (כפי שתואר כאן בטור לפני שבועיים) על חשבון בעלי האג"ח ובעלי המניות בחברה לישראל, מריח לא טוב ולכן חייבים לסגת ממנו. אבל השאלה הגדולה נותרת בעינה: מדוע החברה לישראל צריכה לזרוק 450 מיליון דולר לצים? האם אין לה שימושים טובים יותר בשביל הכסף הזה ולמה בכלל צריך לשמר את הקשרים הענפים והלא ממש-ברורים בין החברה לישראל וצים למשפחת עופר?

ומי שצריך לעמוד מול עופר ולהגיד לו עד כאן, הם גליה מאור, מנכ"לית לאומי, המחזיקה 18% ממניות החברה לישראל, ורועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, שמיתג את עצמו כרובין הוד של המשקיעים. אז מה אתם אומרים, גליה ורועי, האם יש לכם האומץ להתגבר על אי הנעימות ולהגיד לעופר לקחת את צים לחיקו הפרטי והנעים?

אתמול גם נדהמנו לגלות שיוסי בכר, שאחראי על מס דמי הניהול מהקטע הקודם, הפך למומחה לענף הספנות ומכשיר, באמצעות חוות דעת, את ההזרמה הענקית לצים. אנחנו לא מתכוונים לערער חלילה על היושר האינטלקטואלי של בכר, אבל אנחנו מתעקשים להזכיר לקוראים שהדרך לכל חוות דעת, מקצועית וישרה ככל שתהיה, עוברת בסופו של דבר דרך חשבון הבנק של הכותב. אז מה אתה אומר, יוסי, תגלה לנו כמה שילמה החברה לישראל עבור חוות הדעת הזו?

eli@globes.co.il