עו"ד בך: "אני רוצה לראות שמנכ"לי חברות הסלולר ישימו אנטנה במרפסת"

"מקומם אותי שחברות הסלולר הפטרוניות קובעות מה טוב לציבור. הסלוגן שלהן, שאומר 'יותר אנטנות שווה פחות קרינה', מטעה. זה נכון לגבי המכשיר הסלולרי של אותו בן-אדם שמצמיד אותו לאוזן כשהוא נמצא קרוב לאנטנה ואז המכשיר שלו מתאמץ פחות. אבל זה לא נכון לגבי מי שמדבר בסלולרי שלו על ספיקר או מי שלא מדבר בכלל בנייד ויש לו אנטנה מאחורי הקיר, שמקרינה לה 24 שעות והוא אפילו לא יודע מזה. אותו אדם הוא מעשן פסיבי. הוא נפגע מאוד מהקרינה בלי שתהיה לו אפשרות להתנגד לכך".

עו"ד מיכאל בך, היועץ המשפטי של הפורום לסלולריות שפויה, כועס על חברות הסלולר. הוא כועס על כך שהן מציבות אנטנות סלולריות תחת כל עץ רענן, תוך עקיפת חוק הקרינה הבלתי מייננת, בלי לתת לנו הזדמנות להתנגד; על כך שהן לא שואלות אותנו כמה קרינה אנחנו מוכנים לספוג בתמורה לשירותי הדור ה-3 וה-4 בסלולר, ועל כך שמנהלי החברות - שמסבירים לנו מדי יום מדוע ככל שיהיו יותר אנטנות כך תהיה פחות קרינה - לא מוכנים לתת דוגמה אישית.

"במספר הזדמנויות אמרתי לליאור ורונה, מנכ"ל פורום החברות הסלולריות, ולחלק מהמנכ"לים של חברות הסלולר, תנו דוגמה אישית. אני רוצה שמנכ"ל של כל חברת סלולר ישים אנטנה סלולרית במרפסת ביתו או בסלון דירתו כדי שתהיה לו פחות קרינה. אם אנטנה סלולרית זה באמת פחות קרינה, אז הם הראשונים שצריכים לעשות את זה. למה הם לא עושים את זה?", תוהה בך.

כל הכעס הזה של בך על חברות הסלולריות מתנקז אל בית המשפט. ב-2007 הגיש בך, בשם 3 תובעים ייצוגיים - משה משען, דורית מלול ורחל רייפן - תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף של כמיליארד שקל, נגד החברות הסלולריות פרטנר, פלאפון וסלקום, בגין הנזקים שנגרמו לכל מי שמתגורר, עובד או נמצא דרך קבע בסמוך לאנטנה סלולרית עקב הקמת אנטנות באופן בלתי חוקי ובשל הקרינה הסלולרית.

במקביל, ניהל בך מערכה נוספת, הפעם בבג"ץ, נגד הנוהג של חברות הסלולר להקים אנטנות סלולריות ללא קבלת היתר. ב-2007 הגיש עתירה לבג"ץ, בשם הפורום לסלולריות שפויה ושניים ממנהליו, נגד השר להגנת הסביבה ונגד שרי הפנים והתקשורת. זאת בשל השימוש הגובר הנעשה, לטענת העותרים, על-ידי חברות הסלולר ב"חוק הבזק" לצורך הקמת מאות אנטנות סלולריות בהליך מזורז, ללא קבלת היתר בנייה, ללא יידוע הציבור, וללא הפקדת כתב שיפוי אצל הרשויות המקומיות, בניגוד לעקרונות שנקבעו בחוק הקרינה הבלתי מייננת. לאחר דיון קצרצר בבג"ץ, נדחתה העתירה בשל אי-מיצוי הליכים ולצורך הקמת ועדת בדיקה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.

בך, שהמתין בקוצר רוח למסקנות הוועדה ולדו"ח המסכם של מזוז, התאכזב לגלות שמזוז החליט לאפשר את המשך הפטור מקבלת היתר בנייה לחברות הסלולר. בך לא ויתר. ביוני 2009, הגיש עתירה נוספת לבג"ץ נגד עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שבמסגרתה טען, בין היתר, שמזוז לא בדק את העניין כנדרש.

לא מודעים לנושא הקרינה

בחודש שעבר, זכו בך והפורום לסלולריות שפויה - וכנראה כולנו - לניצחון חלקי במאבק נגד חברות הסלולר, כאשר היועץ המשפטי לממשלה קבע, כי חברות הסלולר לא יוכלו להמשיך להקים אנטנות במרפסות בתים ובתוך מבנים ללא היתר ובלי ליידע על כך מראש את הציבור.

עוד צעד בכיוון הנכון לדברי בך, נעשה כאשר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הודיע על שינוי מהפכני בנוהל לבדיקת הקרינה שפולטות האנטנות הסלולריות. לפי הנוהל הנוכחי בענף, חברות הסלולר הן אלה שצריכות להזמין בעלי היתר לביצוע מדידות קרינה, שמעבירים את התוצאות למשרד להגנת הסביבה. נוהל שהעלה חשש משמעותי לניגוד-אינטרסים והוביל לביקורת מצד מבקר המדינה בשני הדוחות האחרונים שלו. בעקבות הדוחות הורה השר ארדן על הקמת צוות פנימי במטרה לשנות את הנוהל.

- מדוע אתה חושב שהניצחון הוא רק "חלקי"?

"כיוון שהבעיה עם קרינה סלולרית לא נגמרת בקבלת היתרים לבניית אנטנות. יש נושא נוסף ששלוב בבעיית האנטנות - של היקף השידורים בסלולרי. חברות הסלולר מנסות לדחוף ולהכניס כמה שיותר שידורים רחבי סרט של טלוויזיה, וידיאו, VOD ודברים מהסוג למכשיר הסלולרי. אני לא יודע כמה אנשים ייהנו לראות תוכנית טלוויזיה בצג הקטן הזה, אבל המשמעות שנגזרת מהצורך לספק שידורים רחבי סרט, היא שצריך פי 3 או פי 4 אנטנות. כלומר, הרבה יותר קרינה לצורך שירות שאני אישית חושב שהוא מיותר".

"חברות הסלולר לא מחויבות לפי הרישיון שלהן לספק את השירותים האלה. השירותים שהן חייבות להפעיל הם שירותי טלפוניה ו-SMS. אבל הן רוצות להרוויח, אז הן מכניסות את השירותים האלה, ואז באות ואומרות 'רגע, אנחנו צריכות הרבה יותר אנטנות כדי לספק את השידורים הנוספים באיכות טובה'".

האם אנחנו צריכים באמת את שירותי הטלוויזיה, הווידיאו, האינטרנט ועוד בסלולרי? ב-2005, הקים ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ועדת מנכל"ים לבחינת החמרת הכללים להצבת אנטנות סלולריות. הוועדה המליצה, בין השאר, לקיים דיון ציבורי בשאלה אם הציבור מעוניין בשידורים של הדור הרביעי, בשל המחיר הסביבתי שהם גובים.

בך: "עד היום לא נערך שום דיון ציבורי, ואף אחד לא קידם את זה. אנחנו לוחצים לכיוון הזה, אבל בינתיים דוחפים לנו את השידורים האלה ואחר-כך באים ואומרים 'אופס, אנחנו צריכים אנטנות. קשה לנו לספק את הצרכים של הציבור אם הוא מתנגד להקמת אנטנות. הציבור צריך טלוויזיות בסלולר'. זה פשוט לא נכון. מישהו בכלל שאל את 'הציבור' מה הוא רוצה?"

להתחשב בבריאות הציבור

- ואם "הציבור" יצביע בעד קבלת השירותים הללו?

"לציבור יש דילמה. הוא סובל מתסמונת שנקראת ""not in my back yard (לא בחצר האחורית שלי). כאשר הציבור באופן כללי צורך שירותים של טלפון הוא לא חושב על האנטנה שיש בחצר של מישהו שמרוחק ממנו. אבל ברגע שירצו להציב לו אנטנה מעבר לקיר ביתו, הוא יגיד 'עד כאן'.

"אני לא חושב שמרבית הציבור זקוק לטלוויזיה בסלולרי שלו, אבל הוא לא יתנגד שיהיה לו. למה? כי הציבור לא מודע בצורה מדויקת לכל הנושא של הקרינה. ריבוי המחקרים בעולם, שמצביעים על קשר בין סרטן ומחלות אחרות לבין הקרינה הסלולרית, מטריד, בלשון המעטה. גם משרד הבריאות יצא באזהרה על השפעות הקרינה הסלולרית על ילדים ובכלל, ועל הנזקים הקשים, המוטציות בתאים והמחלות, שעלולים להיגרם כתוצאה ממנה. הציבור לא ער לזה ועד להחלטת היועץ המשפטי לממשלה מהחודש שעבר, הוא גם לא ידע שמקימים לו אנטנות מתחת לאף".

- אתה לא מגזים קצת?

"ממש לא. אני לא נגד תקשורת סלולרית. זה דבר שצריך אותו והוא מסייע בחיי היום-יום. אני נגד הרחבה של השירותים שאני לא חושב שהם נחוצים, בטח לא לאור המחיר הסביבתי שיש להם, ואני נגד הקמת אנטנות סלולריות מתחת לאף שלנו בלי שנדע מזה ובלי שתהיה לנו יכולת להתנגד".

- מה צריך לעשות כדי להגיע ל"שפיות" בשימוש בסלולרי, כך שלפורום שלך לא תהיה עבודה?

"ההחלטה לא לאפשר יותר הקמה של אנטנות ללא יידוע הציבור היא כבר צעד חזק בכיוון השפיות. בנוסף, צריך לאפשר לציבור להחליט מה סוג השידורים שהוא רוצה לקבל בסלולר לאור המחיר הסביבתי שלהם. יש להסיר את כל האנטנות שהוקמו עד היום ללא יידוע הציבור, וליישם את החלטת השר להגנת הסביבה לפיה יש לנתק בין המפקחים ובודקי הקרינה לבין חברות הסלולר.

"צריך לעשות את כל המאמצים כדי לצמצם את כמויות הקרינה ואת נפגעי הקרינה באמצעות פתרונות טכנולוגיים, ועידוד המחקרים. את כל זה צריך לעשות בשיתוף-פעולה עם הרשויות המקומיות, עם הציבור, עם חברות הסלולר ועם משרד התקשורת - על מנת לוודא שהתוצר הסופי יספק את השידור בצורה טובה, אבל גם יפגע כמה שפחות בבריאות הציבור".

- המסר שלך לראשי חברות הסלולר?

"המסר הוא 'אתם צריכים להתחשב בבריאות וברצון של הציבור. אתם לא יכולים להחליט ולכפות עלינו מה שנכון לדעתכם'".

פורום החברות הסלולריות: "בך פיתח אובססיה נגד חברות הסלולר"

ליאור ורונה, מנכ"ל פורום החברות הסלולריות, מסר בתגובה: "מי שמנחה את החברות הסלולריות להקים יותר אנטנות על מנת להוריד את רמת הקרינה הן מהטלפונים הסלולריים והן ממוקדי השידור עצמם, הם משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי והמשרד להגנת הסביבה. שלושת הגופים האלה הוכיחו והבהירו בכל הזדמנות, כמו גם כל המחקרים שנעשו בנושא, שככל שיש יותר אנטנות רמת הקרינה יורדת. יותר מכך, משרד הבריאות בהמלצותיו האחרונות המליץ לאנשים לדבר במקומות שבהם האנטנות קרובות למוקד הדיבור. זאת במטרה לשמור על עיקרון הזהירות המונעת שקובע 'חובה להקים יותר אנטנות, בשביל להוריד את רמת הקרינה'.

"אני מעריך את עו"ד מיכאל בך, אך לצערי הוא פיתח אובססיה נגד חברות הסלולר ונגד התשתית הסלולרית, למרות שהוא בעצמו מודע לעובדות המדעיות כפי שמנחים אותנו 3 הגופים המופקדים על הנושא. לצערי, מאינטרסים כאלה ואחרים הוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו, בין היתר אינטרס הפרסום.

"לגבי הדוגמה האישית, לא ניתן להתעלם מכך שכל מנכ"לי החברות הסלולריות, וגם אני, נמצאים רוב שעות היום ורוב שעות חיינו במשרדים שיש על גגותיהם וגם בתוך המשרדים אנטנות סלולריות. חלקנו גרים במרחק קרוב מאוד לאנטנות סלולריות, ולי אישית אין בעיה לגור בכל בית שיש בו אנטנה סלולרית".

אלופי עולם בסלולרי

- ישראל היא "מאלופות העולם" במספר הטלפונים הסלולריים ביחס להיקף האוכלוסייה: על כ-7 מיליון תושבים קיימים כ-9 מיליון טלפונים סלולריים.

- ב-90% ממשקי הבית יש טלפון נייד אחד ולכ-66% ממשקי הבית יש שני טלפונים ניידים ויותר.

- לצורך אספקת השירותים הסלולריים, פזורות ברחבי הארץ יותר מ-7,000 אנטנות סלולריות.

[הרשמה לניוזלטר סביבה]