לבייב ניצח, ורמוס עמד במבחן

ההישגים של כהן

לבייב ניצח. המוניטין שלו נפגע, הוא יצא חבול ומושפל, אבל בסופו של דבר לבייב ניצח. השליטה באפריקה נותרה בידיו. תמורת הזרמה של 300 מיליון שקל הוא מקבל 47% מהחברה, ונקבע כי עליו להזרים עוד 450 מיליון שקל ב-4 השנים הקרובות. ההזרמה היא בפריסה נוחה, בחמישה תשלומים, כאילו מדובר בקניות לחג במגה, ולאחריה אחזקותיו יעלו בהדרגה ל-53%.

לפני ארבעה שבועות שוחחנו עם בכיר באפריקה שפרס בפנינו את עמדותיו ואת הקווים האדומים שלו. הימים ימי תחילת המו"מ והוויכוח עסק אז בסוגיה כמה יזרים לבייב לאפריקה. "זו שטות לבקש מלבייב להזרים מיליארד או מיליארד וחצי שקל", אמר הבכיר. הוא הציב קווים אדומים, וקבע בפסקנות כי "לבייב לא יירד מאחזקה של 51% באפריקה".

עבר זמן, גובש הסדר המקובל על מחזיקי האג"ח, ונראה כי הבכיר צדק. קו הסיום שהוא שרטט אז דומה מאוד למתווה שסוכם בסופו של דבר. לבייב לא מזרים מיליארד וחצי שקל, גם לא מיליארד, והשליטה נותרת בידיו.

מי שיכול לרשום לזכותו את ההישג הוא מנכ"ל אפריקה, איזי כהן, האיש שניהל את המו"מ עבור לבייב. כהן, בניגוד לאחרים בסביבתו של לבייב, לא נרתע מלהציג לבעל הבית את המציאות כהווייתה. הוא לא ייפה אותה ולא טייח. לזכות כהן עמדו שנותיו הרבות כמנכ"ל מגדל, היכרותו עם הגופים המוסדיים, וגם יכולותיו בעמידה על המקח ששויפו בשנים רבות של עבודה עם סוכני ביטוח. כהן תמרן את המוסדיים זה מול זה, יצר אופוזיציה לורמוס בדמות נציגי חברות הביטוח, ובסופו של דבר חילץ את בעל הבית שלו, והצליח לדחות את תשלום עיקר חובות אפריקה לסוף העשור. ההישג הזה יבטיח לו שקט תעשייתי, ויאפשר לו להתמקד בהשבחת החברה.

המבחן של ורמוס

מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס, מיצב את עצמו בהסדר החוב של אפריקה כסמן הימני של המוסדיים. בעולם של תדמיות הפער הגדול בין ההצעות המקוריות של לבייב לבין ההסדר הסופי, נזקף בתודעת הציבור לזכות ורמוס. הוא גם זה שהופיע בערוצי הטלוויזיה ביום שישי בערב כדי להציג את ההסדר.

לורמוס זה היה מבחן בגרות לא קל. מתחילתו הוא עמד מול לחצים כבדים להסכים לפשרה ולסגור עסקה, וההתמודדות עימם הייתה עניין מורכב ולא פשוט. קחו, למשל, את בנק הפועלים, המנהל עם פסגות מערכת יחסים מורכבת: לבנק אינטרס עמוק בהסדר שייטיב עם לבייב, שהוא לווה גדול של הבנק, אך אותו הבנק מממן גם את פסגות, והוא המפיץ העיקרי של מוצריו. בנוסף, קרן יורק, הבעלים של פסגות, היא בעלת עניין בהפועלים. למרות זאת, ורמוס עמד בלחצים והמשיך בדרכו עד שהגיע למסקנה שהשיג את המרב.

ורמוס לא נרתע ולא התרגש גם כשהותקף על ידי עמיתיו המוסדיים שכינו אותו "ילד שלא מבין איך זה עובד באמת", ו"רודף פרסום". המוסדיים רתחו על כך שהוא לוקח את הבמה לעצמו, גורף אהדה ומוניטין ובתוך כך מציג אותם כמי שנכנעים ללבייב. בכל נקודה במו"מ לחץ ורמוס לדרוש יותר ובדרך כלל הצליח לכפות את עמדותיו גם על המוסדיים האחרים. בכל פעם שבאפריקה הסבירו שזוהי נקודת הסיום ולא ניתן לקבל יותר, ורמוס התעקש ואז התברר לפתע שאפריקה יכולה לתת יותר.

בסופו של דבר טקטיקת ה"שוברים את הכלים" שלו הוכחה כיעילה. המוסדיים שנטו להתפשר על פחות, יוצאים מההסדר עם שליש מאפריקה (37% לפני הזרמה) שנקנים לפי שווי של 2 מיליארד שקל, ובנוסף הם מקבלים עוד מניות בשווי 1.2 מיליארד שקל של חברות בנות. אם אפריקה תתאושש בשנים הקרובות ושווי החברה יקפוץ, המוסדיים עשו עסקה מצוינת.

"תספורת"?

הויכוח על "תספורת", כן או לא, טיפשי למדי. בפשטות ניתן לומר שכרגע אי אפשר לקבוע. מעשית, יש כאן "תספורת". בעלי האג"ח מקבלים כרגע 85-90 אגורות לכל שקל. כשדוחים אג"ח לפירעון לעוד 16 שנים, גובים ריבית נמוכה ממחירי השוק ומקצים מניות במחיר גבוה מהשוק, וזו "תספורת". מצד שני, אם אפריקה תתאושש, מניות אפריקה שבידי המוסדיים יכולות להתגלות כבוננזה אמיתית, ואז אפשר שבעלי האג"ח - אלו שיהיה להם אורך נשימה - יקבלו הרבה יותר ממאה אגורות לשקל.

אפריקה חוזרת

בואו נשים לרגע בצד את לבייב, כהן ו-ורמוס. המנצחת הגדולה של ההסדר היא החברה עצמה. ההסדר מעניק לאפריקה אורך נשימה, ומרגע שיאושר יהיו לחברה שנתיים להביא מיליארד שקל לפירעון האג"ח הקצר, וזהו סכום שנמצא בהישג ידה. כעת תוכל אפריקה לממש נכסים לאט ומבלי שחרב הכינוס מונפת מעל ראשה. על הפרק: אפריקה מגורים, דרך ארץ ואלון USA.

התבוננו במחירי הנפט. בשבוע שעבר הם הגיעו ליותר מ-80 דולר לחבית. מה זה קשור לאפריקה? ועוד איך קשור. הכלכלה הרוסית מושפעת מאוד ממחירי הנפט, והסיכוי של אפריקה לחזור לעצמה טמון ברוסיה, וליתר דיוק ביכולת להשביח את נכסי AFI. ברמות מחירים של 70 דולר ומעלה לחבית נפט הכלכלה הרוסית תתחיל להתאושש, והסיכוי לרקוברי באפריקה יהפוך לממשי.

הדלת נפתחת להסדרי החוב

מאחרי גבו של לבייב מציצים חייבים אחרים, חלקם טייקונים ידועים. כולם המתינו לראות מה יעלה בגורלו של לבייב, ואחרי שהוא הצליח להישאר בעל השליטה למרות שהוצמד עם הגב אל הקיר על ידי חוב ענק, נפתחה הדלת להסדרים נוספים. התקדים נקבע, וכל מי שמתקשה לשרת את האג"ח שהנפיק ינסה להגיע להסדר. את השליטה בחברה שלו כנראה לא יאבד.