מה נאמר ומה נגיד על האיש המפורסם ביותר בעולם? נדמה שנאמר כבר הכול, על הבחירה ששינתה סדרי עולם, על החשש מהשינוי, על ההגזמה שבהענקת פרס נובל ועוד. גם על אובמה שמחוץ לחיים הפוליטיים (אם יכול להיות בכלל משהו כזה אצל נשיא ארצות-הברית) כבר ראינו ושמענו הכול: מהריקודים עם הגברת הראשונה, דרך תמונות שלו ללא חולצה מהחופשה המשפחתית האחרונה ועד לעלילות הכלב בו.
לכן, מה שמדהים במשדר הזה, שישודר הערב רק כ-24 שעות אחרי שידורו ברשת HBO, הוא החזון, לאו דווקא של אובמה - ויותר של מפיקי הסרט: נאום שנשא הנשיא בוועידת הדמוקרטים ב-2004, עוד לפני שמישהו האמין ברצינות בסיכוי להכניס איש שחור לבית הלבן, גרם ליוצרי הסרט להאמין שיש כאן משהו ששווה להשקיע בו יותר מ-4 שנות תיעוד.
מישהו מסוגל לדמיין בכלל מפיק ישראלי שמזהה מועמד לפריימריס כריזמטי ומחליט להיצמד אליו במשך כמה שנים רצופות עד שיגיע לראשות הממשלה? מעבר לכך, יש כאן גם הצצה מרתקת לקמפיין מופלא, "אנדרדוגי" קלאסי - וכשאת הסוף הטוב כותבת המציאות ולא תסריטאי הוליוודי, אי אפשר לבוא בטענות על שמאלציות. מצד שני - אי אפשר גם לא לתהות אם החיים באמריקה, לטוב ולרע, לא הפכו לדומים מדי לקולנוע שלה. *
הכיתה הטיפולית
*"אפס בהתנהגות", ד' 23:15, ערוץ 2
תוכניות ה"דאחקות" באולפן, היו לסיר החמין המבעבע של הערוץ השני: קח כמה סלבריטאים, בהם כמה קומיקאים מקצועיים, שים אותם בתוך אולפן למשך כמה שעות, העמד בצד מצלמה ובסוף תקבל צ'ולנט מהביל, שביום חורף קר, עשוי להיות סוג של נחמה.
לפעמים זה גם מצליח מבחינה מסחרית: "מועדון לילה" למשל, למרות עונה מאוד לא יציבה, הצליחה לשבור שיאים של רייטינג, מה שאני לא בטוח שיקרה ל"אפס בהתנהגות", שבה מתוודים כמה אנשים מצחיקים ואחדים שמצחיקים פחות, על סודותיהם הכמוסים מימי התיכון.
האמת - פה ושם חייכתי, רוב הזמן השתעממתי ואחרי שגמרתי להתלהב מהנושא הלא שגרתי (נשיקה ראשונה, גשר בשיניים, אהבה למורה ועוד), לא יכולתי להימנע מהתחושה ששוב יש כאן מהומה רבה על מאומה. מצד שני, קצת כמו היום הראשון בבית-ספר חדש, אולי צריך להתרגל קצת לפורמט. *
צבע הכסף
*"ג'רי מגווייר", ד' 23:15, "יס 1"
הנה הצעה משתלמת לחובבי הספורט: צפו בשידורים הישירים לליגת האלופות, ומיד לאחר תום המשחק שבו צפיתם, עברו לראות את "ג'רי מגווייר". לפעמים נדמה שמרבית הצופים (או מתכנני לוח המשדרים) לא הבינו על מה הסרט הזה, וקטלגו אותו, בגלל הרומן בין רנה זלוונגר לטום קרוז, באסכולת "הרומן הרומנטי".
למעשה מדובר בסרט שמספק הצצה אל העולם הציני והקטן של הספורטאים הגדולים בארצות-הברית. SHOW ME THE MONEY המשפט שחוזר על עצמו שוב ושוב בסרט, הוא תמצית הוויית הספורט המקצועני: קריירה קצרה, תהילה גדולה, אגו נפוח ומזוודה שצריך למלא במזומנים. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
