נאמן הופך את עצמו לנטל

אנשים הנפגשים עם יעקב נאמן יודעים לספר כי שר המשפטים מאמין כי יש בינו לבין בנימין נתניהו יחסי קירבה וחברות הדוקים. בהחלט יש בזה משהו. הקירבה נוצרה, או חוזקה, כשנאמן נקרא לסייע במשבר הנישואים שנוצר בין שרה לביבי בפרשת "הקלטת הלוהטת" (שלא היתה). לפי מבחן התוצאה, נאמן עשה עבודת איחוי מוצלחת.

לכן, כאשר אומרים לנאמן כי ביבי עשוי לצאת נגדו בעניין פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, התגובה היא ניד ראש של ביטול המלווה באמירה שביבי "מתייעץ איתי בכל דבר ועניין, הוא לא עושה צעד בלעדי". רוצה לומר, ולמעשה אומר: ביבי לא יפעל נגדי כי אני יותר מדי חשוב בשבילו. וגם זה נכון במידה מסוימת: אין ספק כי נתניהו מרבה להתייעץ עם נאמן, בו הוא רואה גם משפטן טוב וגם ידיד.

שיעור חשוב

אלא מה? לערכו של נאמן לנתניהו יש גבולות. בכלל, בפוליטיקה - אנחנו יודעים - אין חברויות או קשרים העשויים לעמוד בכל תנאי ובכל מבחן. השאלה היא מחיר, מחיר פוליטי כמובן. ביבי אומר כי הוא בעד פיצול סמכויות היועץ - אבל "בהדרגה", ו"לא לפני מינוי יועץ חדש". קשה מאד לאתר נימה של התלהבות באמירות אלה.

האמת היא שפיצול סמכויות היועץ זה הדבר האחרון, או מהאחרונים, המעניינים את ביבי כעת, או בכלל. באופן טבעי, הרבה יותר מעניין אותו מצבו של אבו-מאזן, למשל, או היחסים עם אובמה, או פיצול ארץ ישראל - ומעל לכל שלמות הקואליציה. הוא צריך עכשיו גב פוליטי רחב ככל שאפשר, כדי לנהל את המאבקים בבית ומחוצה לו.

והנה בא נאמן, חברו הטוב, ועושה לו מעשה בלתי חברי בעליל: הוא מאיים על שלמות הקואליציה ובאופן כללי מטריד את מנוחתו עם נושא שלמדינה ולממשלה אינו מעלה ואינו מוריד.

חשוב להבין גם זאת: פרט לאמירה הכללית שהפיצול יסייע למלחמה בפשע - נאמן לא הראה, ובוודאי לא הוכיח, כי הפיצול ישיג את התוצאה הזאת (כפי שכתב לו בימים אלה שר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי).

כלומר, גם אם ביבי היה מוכן לתמוך בפיצול - נאמן לא מספק לו את החיילים הדרושים למאבק כזה. ואני לא מתכוון לאנשים, אלא לתוכנית ברורה, הוכחות, ראיות שאכן התוכנית טובה ליהודים.

בעצם, נאמן דורש מביבי לתמוך בו רק משום שהוא, נאמן, אומר לו שכך הוא צריך לנהוג. זה לא מספיק, ונראה כי נאמן עומד ללמוד שיעור חשוב בפוליטיקה - איך ידיד קרוב יכול להפוך לנטל שרוצים להיפטר ממנו.

מי מרקיד את נאמן?

"מזוז ושנדר מהווים כדור משחק בידי גורמים פוליטיים" אמר נאמן בראיון על פיצול היועץ. כלומר, למני מזוז ולערן שנדר - וכך גם למאיר שמגר, יצחק זמיר, אהרן ברק, דוד ליבאי ועוד רבים אחרים המתנגדים ל"תוכנית" (שפרטיה בכלל לא ידועים) - כולם חסרי דעת ודעה משלהם, והם רוקדים לצלילי חלילם של אחרים. ורק נאמן - שיושב בממשלה על מכסת ליברמן החשוד - רק הוא בעל חשיבה עצמאית, שלא לומר נכונה ומוצדקת.