בדיקת "גלובס": רווח של לפחות חצי מיליארד שקל לזאבי בבזק

לגד זאבי, אכן היו הצלחות לרוב בשנים הרבות שחלפו מאז עזב את קיבוץ מסדה, ולצידן גם לא מעט כישלונות. בשבע השנים שחלפו מאז הסתבכותו בפרשת רכישת מניות בזק, כמעט ולא נזכר שמו בהקשרים שאינם משפטיים ונדמה כי קאמבק נוסף של איש העסקים שבע הקרבות כבר אינו בא כעת בחשבון.

אלא שבסוף השבוע התברר כי זאבי טרם אמר את המילה האחרונה, ואת סאגת ההשקעה שלו בבזק הוא צפוי לסיים עם רווח של לפחות חצי מיליארד שקל. כך עולה מהערכות של גורמים המקורבים לפרשה. רווח זה מורכב מתמורת מימוש מניות בזק שרכש בעבר על ידי כונס הנכסים שמינו להן הבנקים, בסך של 3.6 מיליארד שקל, בתוספת דיבידנדים ששולמו בגין מניות אלו במהלך השנים, בניכוי החוב לבנקים בגין אותן מניות, וכן ריבית הפיגורים הנלווית לחוב זה.

הרווח של זאבי אף עשוי לגדול, ולהסתכם בלא פחות מ-1.3 מיליארד שקל, אם תתקבל תביעתו שלא לשלם לבנקים ריבית פיגורים בהיקף של 840 מיליון שקל על אותן שבע שנים בהן "חנו" מניותיו אצל כונס נכסים.

בסוף השבוע הודיעה בזק כי בנק ההשקעות UBS החל בתהליך הפצת שארית אחזקות זאבי שבידי כונס הנכסים (6.94% מההון) לפי מחיר של 8.32 שקל למניה - מחיר הנמוך בכ-2.5% ממחיר המניה בפתיחת המסחר היום. המניות יימכרו תמורת 1.53 מיליארד שקל.

כאמור, מניותיו של זאבי הוחזקו במשך שבע שנים על ידי כונס הנכסים, עו"ד אלקס הרטמן, עבור הבנקים שמימנו את הרכישה שביצע בזמנו זאבי. לפני שלושה חודשים הוחלט להתחיל למכור את המניות על רקע הסנטימנט החיובי במניית בזק, שגובה בדוחות הטובים של החברה, ובדיבידנד הגבוה שהיא צפויה לחלק.

בסיכומו של דבר נמכרו מניותיו של זאבי שהוחזקו על ידי הכונס תמורת 3.6 מיליארד שקל לגופים מוסדיים, זרים וישראלים, במחירים הקרובים מאוד למחיר המניה בשוק. למרות הצפת השוק במניות בזק, מחיר המניה לא נפגע, והיא ממשיכה להיסחר ברמות שיא. כעת עולה השאלה, כמה מתוך סכום זה יזרום לכיסו של זאבי עצמו, כמה יוחזר לבנקים, וכמה יזכה לקבל שותפו לשעבר של זאבי, מיכאל צ'רנוי, שתובע גם הוא חלק מהסכום.

ההרפתקאה של זאבי בבזק החלה לפני כ-10 שנים, כשרכש 20% ממניות חברת התקשורת, מידי החברה הבריטית כייבל אנד וויירלס. לצורך ביצוע ההשקעה, נטל זאבי כמעט את מלוא הסכום כהלוואה בגובה 620 מיליון דולר, משבעה בנקים. כביטחונות להשבת המימון שימשו המניות הנרכשות.

תוכניות לחוד, מציאות לחוד

התוכנית המקורית של זאבי הייתה להתמודד בעתיד במכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק. אולם תוכניות לחוד, ומציאות לחוד. שנתיים לאחר ביצוע ההשקעה לא עמד זאבי בתשלומי הריבית, הבנקים עיקלו את המניות שרכש, ומינו את הרטמן לכונס הנכסים שלהן.

ההסתבכות עם הבנקים לא הייתה הבעיה היחידה של זאבי בבזק. ביוני 2002 הוגשו כתבי אישום נגד זאבי וצ'רנוי בטענה כי הסתירו ממשרד התקשורת ומהבנקים את העובדה שצ'רנוי נתן לזאבי מימון לרכישת מניות בזק, וכן את העובדה שבהסכם ביניהם ניתנה לצ'רנוי אופציה להיכנס כשותף בבזק, אם יקבל היתר לכך ממשרד התקשורת.

מלבד אישום זה, מתמודד זאבי גם עם תביעה שהגיש נגדו לפני כחודש צ'רנוי, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי הסכום העודף ממכירת מניות בזק צריך להגיע אליו. לטענת צ'רנוי, להבטחת ההלוואה שנתנו הבנקים לזאבי לצורך רכישת מניות בזק, הוא העמיד ערבות בבנק בשווייץ בסך 143 מיליון דולר. ב-2001, לאחר שזאבי לא החזיר את ההלוואה, מימשו הבנקים את הערבויות בצירוף ריבית בסך של כ-160 מיליון דולר, ולכן, לטענתו, מגיע לו כעת לקבל את הכסף הזה בחזרה, מתוך הסכום שהתקבל ממכירת מניות בזק.

זאבי מצידו הגיש בעצמו לפני כשבוע וחצי תביעה נגד הבנקים, בטענה כי הוא אינו צריך לשלם את ריבית הפיגורים. כאמור, אם תביעתו אכן תענה, רווחיו מהמכירה יגדלו מחצי מיליארד שקל ל-1.3 מיליארד שקל. לטענת זאבי, אין בסיס לחיובו בריבית הפיגורים בהיקף של 840 מיליון שקל, מכיוון שכונס הנכסים מונה כבר לפני שבע שנים, ולכן לאורך תקופה זו אין הצדקה לגביית הריבית המוגדלת.

זאבי טוען,באמצעות עוה"ד גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט בן נתן, כי היקף הריבית צריך לעמוד על 37 מיליון שקל בלבד. בתביעתו הוא טוען עוד כי אין ספק שכוונת הצדדים בעת חתימת הסכם ההלוואה לא הייתה כי ההוראות בדבר ריבית הפיגורים יחולו בנסיבות בהן כינוס הנכסים נמשך שנים כה רבות.

על פי הערכות, ההחלטה בסוגיה זו צפויה להתקבל בתוך כשנה. בינתיים, בכל אופן, ריבית הפיגורים צפויה לעבור עם השלמת מכירת המניות אל הבנקים, כשבמידה שתביעתו של זאבי תתקבל, הבנקים יחזירו לו את הסכום בעתיד.