בשביל לחסל אותי צריך לעבוד קשה

השנים האחרונות היו סוערות למדי בחייו של גד זאבי, אולם גם במונחים של איש העסקים החיפאי, החודש האחרון היה עמוס למדי. בתחילתו הושלך רימון הלם על משרדי יפנאוטו שבבעלותו, ברחוב המסגר בתל אביב; ארבעה ימים מאוחר יותר הכריזה התובעת במשפטו, עו"ד מיכל סיבל-דראל, כי "בהנחה שזאבי יורשע", היא מצפה שייכלא "לפחות שש שנים"; ולפני שבוע וחצי פסק בית המשפט כי על ממשלת בולגריה לשלם לו 10 מיליון דולר על רקע סכסוך הנוגע לרכישת חברת התעופה הלאומית.

דבר אחד בטוח אצל זאבי: אף פעם לא משעמם. ביום רביעי הקרוב, מיד לאחר שבנימין נתניהו ישלים את נאומו בכנס הרצליה התשיעי של המכון למדיניות ולאסטרטגיה במרכז הבינתחומי, מקום המפגש השנתי של האליטה המקומית, הוא גם ישמש כיו"ר מושב בכנס, שכותרתו: "הכורח בשיפור הממשל ובחיזוק המשטר". מארגני הכנס, כמו גם המשתתפים המכובדים - השר חיים רמון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור וח"כ גדעון סער - לא ראו בעייתיות בכך שאת הדיון על איכות השלטון ינחה דווקא מי שנגדו הגישה המדינה שני כתבי אישום, המתבררים כעת, בגין רכישת מניות בזק במרמה ובגין עבירות בורסאיות (ראו מסגרת).

תקופה ארוכה נשמע קולו של זאבי בעיקר באמצעות עדויותיו בבית המשפט. כעת החליט להתראיין, לראשונה זה שנים. העילה הרשמית: הדיון בכנס הרצליה, שמטרתו, לדבריו, "לזעזע את אמות הספים, לצאת לעם ולהסביר לו איפה נתקענו - במצב בלתי אפשרי של דמוקרטיה מזויפת". נושא שיטת הממשל אכן בוער בזאבי, שלפני עשור הוציא 4 מיליון שקל על מודעות בעיתונות שבהן ביטא את דעותיו בנדון, אבל לא פחות מכך מבעבע בו הזעם על התנהלות הפרקליטות בעניינו - פרקליטות שמבקשת להביאו לסיים את הקריירה העסקית הענפה שלו, שהתפרשה בכל קצות העולם, כשהוא כלוא מאחורי סורג ובריח.

"אני לא חושש לרגע ממאסר", אומר זאבי בראיון בלעדי ל-G, "אימא שלי נתנה לי גנים שאני לא מפחד מכלום, ותודה לאל, זה מה שמחזיק אותי. מישהו אחר כבר יכול היה לקבל התקף לב, אבל מכיוון שאני בטוח בצדקתי, ולא עשיתי בעניין בזק שום דבר שלא עשיתי קודם בחמישים שנה של עסקים, אני לא חושש".

אם פעלת בצורה זהה חמישים שנה, למה דווקא כאן העסק התגלגל למשפט?

"למה שבזק זו חברה גדולה, ולמה שיכול להיות שיש כל מיני אינטרסנטים, ולמה שאני לא הבאתי פתק מאף אחד, ולמה שלא עשיתי שום דבר שאולי כן עושים, לפי השמועות".

זאבי מסרב בתוקף להתייחס ישירות לתובעת, שעוד בטרם ניתן פסק דין מתבטאת בפומבי על עונשו הצפוי, אך לא חוסך בביקורת על הפרקליטות: "הפרקליטות מגישה כתבי אישום בקלות דעת. היא לא מבינה במה היא עוסקת. זה ביזיון לאינטליגנציה. שמעתם מה שגד זאבי אומר? אתם יכולים לכתוב את זה בראשי חוצות, ולא אכפת לי מה שיהיה אחר כך, מפני שלא ייתכן שפרקליטים יכתבו כתב אישום בלי לדעת אפילו לבסס את זה, על משהו שהם לא מבינים בו כלום. הבסיס להאשמות נגדי הוא דברים טריוויאליים שכל עורך דין מכניס בצורה אוטומטית לחוזה עסקי".

כמו מה, למשל?

"יש סעיף סודיות בהסכם מסחרי. איך הפרקליטות מסתכלת על זה? 'סימן שרצית להסתיר'. פרקליטים שהתמחו, או שעבדו כמה שנים במשרדים של עורכי דין כמו רם כספי, יגאל ארנון, יעקב נאמן - או אפילו במשרד הכי קטן - לא היו מגישים את כתב האישום הזה בצורה הזו. אם יורם דנציגר היה השופט, או חנן מלצר (שופטים שמונו לעליון לאחר שנים במגזר הפרטי), תאמינו לי שהמשפט הזה היה נגמר מזמן - בשלושה שבועות, לא יותר".

"שנה אני על דוכן העדים"

תיק זאבי-צ'רנוי אולי יגיע בשלב כלשהו לבית המשפט העליון, אולי גם לשולחנם של השופטים הנ"ל, אולם עד אז נדרש זאבי להמתין בסבלנות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אצל השופט עודד מודריק. "שנה אני על דוכן העדים", אומר זאבי. "הם מסתובבים ומסתובבים ומסתובבים. אם היה משהו באישומים, היו צריכים לגמור את זה בשלושה שבועות. מערכת המשפט הייתה צריכה להיות חסרת סבלנות ולקצר את התהליכים. המערכת מנסה להיות טובה, אבל טוב הלב הזה עולה למשלם המסים, ללא צורך, הון תועפות, ואף משפט לא נגמר בלוח זמנים".

אתה מרגיש שהתמשכות המשפט משפיעה על העסקים שלך?

"בטח שאני מרגיש. בן אדם עובד, ובכל מה שהוא עושה הוא מייצר לעצמו קרדיט. בישראל מייחסים לזה פחות חשיבות כי אלה שמכירים אותך מכירים אותך, אבל אתה עובד בעולם, אתה אינטרנשיונל. כשאתה איש העולם הגדול ועובד עם עשרות בנקים בינלאומיים, ושם מתחלפת ההנהלה כל הזמן, אתה בבעיה.

"פעם, כשהתחלתי לעבוד עם המערכת הבנקאית, זו הייתה מערכת אישית. באת למנהל הבנק, ואם הוא האמין בך הוא נתן לך, ואם לא - לא נתן לך. היום אין לזה שום ערך: בבנקים לוחצים על כפתור, מוציאים את ההיסטוריה והמאמרים עליך, ולפי זה מחליטים. מה קורה פה? קודם מגיעים אליך הביתה צלמי העיתונות בארבע בבוקר, אחר כך באים השוטרים ומוציאים הודעה לאומה: 'תפסנו אותו'. כל זה אונליין, עובר דרך האינטרנט לכל העולם. כל כתב מוסיף ומסלף קצת, ולמרות שבסך-הכול באת בבוקר לחקירה ואחרי הצהריים הלכת הביתה, הוא כבר מושיב אותך בבית סוהר ואתה כבר אשם, כבר פליליסט. עכשיו, מתחלפת הנהלה באיזשהו בנק או באיזושהי חברה שאתה עובד איתה, הם קוראים ומודיעים לך: 'אדון זאבי - מצטערים, אנחנו מבקשים לנתק את היחסים'".

זה מה שקרה לך?

"מה זה קרה לי? הייתי צריך להחזיר בשנה אחת למעלה מ-200 מיליון דולר שבנק מחו"ל דרש חזרה בגלל המאמרים האלה. ביקשתי מעו"ד יעקב נאמן שיכתוב שזה לא ככה, ושהוא בעצמו היה קורבן למין סיפור כזה; לא עזר כלום. אתה בונה מערכת יחסים חדשה, ופתאום דוחפים לך עוד מכה".

אתה עדיין מתעניין במניות בזק?

"בטח שאני עדיין מתעניין במניות של בזק. נראה בסוף מה שיקרה".

אתה מתחרט על כך שיצרת קשר עם צ'רנוי?

"לא. בכל התקופה מאז שהכרתי את צ'רנוי ועד היום, חוץ ממה שקראתי את מה שאמר בהאזנות הסתר כל מיני אמרות כנף שלו, פנים אל פנים הוא התנהג איתי בצורה של איש עסקים מחושב, עסק זה עסק, וזהו זה".

שוחד? "ככה עובדים"

"אמרות הכנף" שאליהן מתייחס זאבי הן אמירות בוטות במיוחד של צ'רנוי בגנותו, שנחשפו במסגרת האזנות סתר שביצעה לו המשטרה במסגרת חקירתה. בין השאר כינה אותו "מטומטם", והביע תמיהה למי העביר זאבי 5.5 מיליון דולר במסגרת עסקת בזק: במסמכים שתפסה המשטרה נכתב כי הסכום הועבר לגורם שכונה C. צ'רנוי טען בחקירתו שאינו יודע במי מדובר, זאבי טען שהכוונה לעמלה ששולמה לו עצמו, והמשטרה נקלעה למבוי סתום. בהזדמנות אחרת אמר צ'רנוי לזאב רום, שתיווך ביניהם: "בוא נחסל אותו, לעזאזל".

"אותי בשביל לחסל צריך לעבוד קשה", מגיב זאבי לראשונה, "אני לא חושש מצ'רנוי ולא מאף אחד".

למה הלכת לצ'רנוי אם יכולת לקבל הלוואה מבנק?

"כשאתה עושה עסק עם מישהו שמוכן לקבל ממך ערבות אישית במקום שתשעבד 150 מיליון דולר, שאיתם אתה יכול לעשות עסק נוסף ועוד עסק ועוד עסק, ואתה בטוח בטיב העסק שלשמו אתה לוקח את ההלוואה, הרי זה משובח.

"מי שלא פיננסייר לא מבין בזה, וכשאתה מתעסק עם אנשים שלא מבינים, באות השאלות האלה, כמו 'למה לא סיפרת לבנק על מקור ההון העצמי שלך?' מה פתאום שאספר? אף בנק בעולם, בחמישים שנה שאני עושה עסקות, לא שאל מאיפה הבאתי את ההון העצמי. בחוזה הלוואה מקונסורציום של שמונה בנקים, עם 600 עמודים, אין רבע מילה לגבי מאיפה ההון העצמי. באירופה עד היום, כשיש חוק לאיסור הלבנת הון, היו זורקים עובד מהבנק אם הוא היה שואל את זה, כי זה היה מבריח קליינטים.

"או ששואלים 'למה לא אמרת למשרד התקשורת?' מה פתאום? מה זה עניינם בכלל? הרי תפקיד משרד התקשורת הוא לוודא שלא יעבירו אמצעי שליטה בבזק, שהיא חברה בעלת משמעות אסטרטגית, למי שהמדינה לא רוצה ביקרו. אבל זה לא נעשה ולא יכול היה להיעשות, כי גם בהסכם עם צ'רנוי, אם הוא היה רוצה לממש את האופציה, הוא לא היה יכול לעשות את זה בלי להביא מכתב חתום ממשרד התקשורת. כלומר, האישור הזה נמצא בכספת, ומי שיכול לפתוח אותה זה רק שר התקשורת".

זאבי טוען שלא הכיר את הרקורד השנוי במחלוקת של צ'רנוי (המשטרה חשדה שהוא מעורב בפעילות פלילית ברוסיה) כשנכנס איתו לעסקים. "אם הייתי מודע לעניינים עם צ'רנוי, זה היה משנה את דעתי. הרי לא הייתי צריך את צ'רנוי. אבל למה נכנסתי איתו? הלכתי ובדקתי. הלכתי ליאשה קדמי, שהיה אחראי על 'נתיב' ושהכיר את כולם. הוא אמר לי, 'הבן אדם טלית שכולה צחורין, אצלו עסק זה עסק, הוא איש עסקים נהדר'".

גם היום, למרות הגידופים של צ'רנוי כלפיו, זאבי אומר ש"יש לי הערכה לבן אדם מבחינה מסחרית, ועוד לא ראיתי שום דבר שמצאו אצלו שלא בסדר. יכול להיות שבזמנו הוא עשה את כספו כמו שהוא עשה את כספו, אבל הוא לא היחידי. כל החברות הגדולות בישראל שעובדות בחוץ לארץ, כולן עשו מה שהוא עושה, בקנה מידה כזה או בקנה מידה אחר (זאבי עבד שנים ארוכות בחו"ל, כולל תקופה ממושכת באפריקה). שלא יהיו לך שום אי-הבנות, ככה עובדים".

אתה מתכוון לשוחד?

"כן. ברומא התנהג כרומאי, אחרת אין לך מה לעשות ברומא. פה תעשה מה שפה עושים, ותבדוק טוב מה עושים פה. לכן אני לא עושה בארץ שום עבודה שקשורה לממשלה, רק דברים אישיים. אני לא רוצה להיות תלוי בממשלות, מספיק לי מה שאני עובר כשאין לי ברירה, כשאני צריך לקבל אישורי בנייה".

הביורוקרטיה בארץ, אומר זאבי, מעודדת שחיתות ופוגעת בעסקים. "בארצות הברית המודל הוא שברגע שהאקזקיוטיב נותן את ההוראה, היא מתקיימת", הוא אומר. "אצלנו הוא יכול לתת עשר הוראות - אף אחד לא שם פס. תמיד יש מישהו יותר חכם שאומר, 'איך מחשקים אותו, איך לא נותנים לעסק לקרות'. לכן אנחנו לא יכולים להתחרות בעולם בתעשייה: עלות הייצור, בגלל שעל כל דבר במדינת ישראל אתה צריך ללכת לממשלה ולקבל פתק, בגלל שזה לוקח כל-כך הרבה זמן - היא פי עשרה בהשוואה לארצות המפותחות. החלק הלא יצרני היה פעם 15% מההוצאה, והגיע ל-75%".

למה אתה מתכוון?

"לתשלום ליועצים, ללוביסטים, לכל מיני מחפשי שררה שישיגו לך את הפתק שאתה צריך כדי להתחיל את הייצור, לעורכי דין, לכל מיני רואי חשבון שמלמדים אותך איך לגנוב, איך לעשות, איך לתחמן".

אי-אפשר לעשות תעשייה בארץ בלי מאכערים?

"הרבה מאוד זה ככה בדיוק".

ברק? ביבי? אין על אולמרט

בשנות ה-90 הקפיד זאבי לשמור על קשרים קרובים עם צמרת מקבלי ההחלטות בישראל. "את זה גד זאבי עשה", הוא מנופף בגאווה במודעות שפרסם לפני בחירות 1999, שקראו לשינוי שיטת הממשל, בחתימת "גד זאבי בשם אזרחים שאכפת להם" (הוא מעולם לא חשף את זהותם של אותם אכפתניקים).

"כולם היו אז בחוגי הבית שארגנתי, כל מי שעמד בראש מפלגה", הוא אומר. "אפילו אמנון ליפקין-שחק. מי שקיבל אצלי את הציון הכי גבוה זה אהוד ברק. מה שקרה אחרי שהוא נבחר כולנו יודעים: הוא לא עשה שום דבר ממה שאמר שיעשה".

אבל לא רק ברק אכזב אותו: באותה תקופה הוא נפגש עם פוליטיקאים בניסיון לשנות כשלים מערכתיים, כגון חוק התכנון והבנייה שהופך, לטענתו, את חיי היזמים לגיהינום. מה יצא מזה? "כשברק היה ראש ממשלה ואני אמרתי משהו, מיד הוא קרא לבייגה שוחט, דפק על השולחן, 'נטפל בזה מחר'. אנחנו כבר לא מעט שנים אחרי זה, ושום דבר לא קרה. אותו דבר נתניהו. דיברתי עם אריה דרעי כשהיה שר הפנים, הוא אמר 'מיד אנחנו מסדרים את זה' - חודש אחרי זה נכנס לבית סוהר, אז אני לא יכול לבוא אליו בטענות. החליף אותו מאיר שטרית, גם הוא אמר 'חשוב מאוד, מיד נסדר את זה' - וכלום".

לשאלה אם פוליטיקאים פונים אליו בבקשה לתרומות הוא משיב ש"כולם פונים". האם הוא נענה? "לא. אני מעדיף לא להיכנס לתוך הלכלוך הזה", הוא משיב, אך אז מוסיף: "זה לא אומר שאני לא תומך מדי פעם באיזשהו פוליטיקאי, אם מותר לתרום לו כמה אלפי שקלים".

ההתנסות שלו עם הפוליטיקאים המקומיים, בעיר מגוריו חיפה, שבה הוא פעיל מאוד, לא טובה יותר. עם עמרם מצנע היו לו יחסים מצוינים בהתחלה, שאף גררו ביקורת להטבות שקיבל לכאורה, אולם מאוחר יותר זאבי כבר התאכזב מתפקודו, וגם את ראש העיר הנוכחי, יונה יהב, הוא רחוק מלהעריך. "חיפה התברכה במנהיגות דפוקה", הוא אומר. "אם לחיפה הייתה מנהיגות נכונה, היא הייתה מיישמת תוכנית שהייתה מכפילה את העיר בתוך שלושים שנה. הכול מתוכנן לפרטים, וגד זאבי תכנן את זה על חשבונו. אבל חיפה ישנה".

אבל לא רק הפוליטיקאים הנחילו לזאבי מפח נפש, גם הקולגות מהמגזר העסקי, אלה המכונים "בכירי המשק", לא מרימים לדבריו את הכפפה, וניסיונות שונים שלו לרתום אותם לפעילות לאומית כשלו. "יש בעם ישראל בעיה מעשית", הוא אומר. "אנחנו נעשים יותר ויותר חומריים, וחושבים רק על עצמנו, על המחר, ולא לטווח ארוך. אז אם אני מארגן פגישה של עשרים אנשי עסקים, ואנחנו יושבים במסעדה מפוארת ואני משלם את הכול, ואנחנו מחליטים שעכשיו בונים את הפירמידה - כל אחד מביא חבר וככה מגדילים ומגדילים - כשזה מגיע למספר שתיים או שלוש, שם זה נגמר. זו תוצאת המצב שכל אחד, לצערנו, שקוע הרבה יותר בנושאיו האישיים מאשר בנושאים הלאומיים".

למול אנשי העסקים שעסוקים בעצמם, והפוליטיקאים שלא משנים את השיטה כי "הם לא רוצים לאבד את הכוח ולהקריב למען המדינה", בולט בדברי זאבי אדם אחד שזוכה מפיו רק למחמאות מפליגות: אהוד אולמרט. "כראש ממשלה אולמרט מתפקד הכי טוב בעולם לא היו הרבה ראשי ממשלה כמו אולמרט. מבחינת המחשבה, ההחלטות והתפעול שלו, אם תיכנס לקרביים ותקרא פרוטוקולים ותראה מה הבן אדם עשה, תבין".

זאבי כנראה נכנס "לקרביים", כחבר קרוב של ראש הממשלה. המשפט לא פגע בחברות הזו: "היינו חברים ונישאר חברים, אבל מה שאני אומר זה בלי שום קשר לחברות בינינו. אני מדבר כאדם שמסתכל מהצד, וגם נתקל בעבודה של לשכת ראש הממשלה".

היכן "נתקל" בה? זאבי מדבר במעורפל על פרויקט כלכלי כלשהו בחיפה שלשכת אולמרט ניסתה לקדמו ללא הצלחה, ומסרב להסגיר פרטים מחשש ש"זו תהיה סנסציה בעיתון". "ראיתי איך מתגבשים פרויקטים שהיו צריכים לעזור לכלכלת המדינה, באיזו מהירות ניתנת בלשכה תגובה, איך מכנסים את היועצים, וכל אחד מהם תורם את חלקו ומתקבלת המלצה - ובסוף זה נופל, בגלל המבנה הפוליטי של הקואליציה. מדובר במיליארדי דולרים שהיו אמורים להיות מושקעים במדינת ישראל ולהפוך את חיפה לעמק הסיליקון של המזרח התיכון, והן נפלו לבור בגלל חוסר יכולת של השלטון לשלוט".

אולמרט לא הצליח, לדעתו, "כי בשיטה הפוליטית הנוכחית אי-אפשר להצליח. ראש ממשלה הוא כלום במדינת ישראל. הוא יכול להגיד 'אני רוצה את זה', ובכנסת דופקים את זה בוועדות כאלה ואחרות".

אל תשכח שאולמרט נפל בגלל פרשיות השחיתות.

"פרשיות השחיתות נכון, אבל אם תהיה למדינה חוקה אמיתית, ייקבע בה שאם זה לא משהו שהוא 'ייהרג ובל יעבור' - צריך לתת לראש הממשלה לגמור את הקדנציה. מה קרה? בעוד שנה וחצי יכניסו אותו לבית סוהר, בסדר גמור. אבל אם הוא מתפקד בסדר בתפקיד האקזקיוטיבי שניתן לו, תן לו לגמור את העבודה".

שר בממשלה? "תלוי מה מציעים"

הימנעות מחקירת ראש ממשלה מכהן היא רק אחד הרכיבים בממשל שזאבי מדמה בחזונו, שאותו הוא מכנה "שלטון אקזקיוטיבי", שיתבסס על יישום חוקה ושידמה למשטר האמריקאי. לשיטתו, שתידון בהרחבה בכנס הרצליה, אחוז החסימה יוגדל משמעותית, רוב חברי הכנסת ייבחרו בבחירות אזוריות, ובעיקר: ראש הממשלה הנבחר יקבל סמכות למנות את שריו, ואלה לא יהיו עוד פוליטיקאים אלא "אנשי מקצוע" בכירים בתחומם. כך, הוא מאמין, תחוסל סחטנות המפלגות הקטנות והשלטון יוכל לעבוד.

במקביל, הוא אומר, יש להקדיש את מרב המשאבים לחינוך, ולהחזיר את ה"כבוד" לראשי המדינה. "בארצות הברית כל בוקר מרימים את הדגל ושרים את ההמנון. זה חינוך, זו לויאליות, זו פטריוטיות! בלי זה אנחנו לא שווים כלום!" מתרגש זאבי ומזדקף על רגליו תוך כדי הדברים. "הוריי עלו ארצה מרוסיה, ייבשו ביצות וחלו בקדחת והקימו יישוב חומה ומגדל שבו נולדתי. גדלתי כאן, ואלחם בשביל המדינה הזו עד הטיפה האחרונה".

זאבי הגיע למסקנותיו בנוגע לשיטת הממשל מתוך חוויותיו העסקיות: כששב לישראל, "ראיתי שמה שאני רגיל לעשות בחו"ל בשבוע, כאן לוקח שנים. הסקתי שזה נובע מביורוקרטיה בלתי אפשרית, שנובעת ממחסור בחוקה וממבנה פוליטי לקוי. אותי מעניין למה אין כביש עליון מעל איילון, שהיה צריך להיות כבר ב-1965.

"כשישבתי עם אריק שרון, כשהיה שר התשתיות, אמרנו שיש כסף מכאן ועד עולם לעשות את הכביש בתוך שנתיים ולפתור את בעיית התחבורה, וזה עדיין לא קרה. יש מאות דוגמאות כאלה. למדינה אין כלים לקבל רעיון ולממש אותו. אם היה שלטון אקזקיוטיבי, הייתם רואים את האנשים הטובים ביותר מתנדבים או נקראים לדגל. אני כולי אנרגיות - אז למה לא לתרום לעם? לביתי כבר עשיתי, פחות דולר או שניים זה לא העניין".

היית רוצה להיות שר אוצר, שר תמ"ת?

"הייתי מוכן להיות מה שראש הממשלה האקזקיוטיבי היה מבקש ממני, אם הייתי חושב שכישוריי מתאימים לזה. תלוי מה מציעים לי. אבל עזוב את הנושא האישי. גד זאבי לא רוצה להיות פוליטיקאי, הוא רוצה שעם ישראל יחיה בארצו עוד אלפיים שנה. במסגרת הקיימת הוא לא יחיה במדינת ישראל יותר מחמישים שנה נוספות. אם אני ביבי או ברק או לבני, אני מביא את שינוי השיטה בתור המצע היחידי, ומבטיח שאם אבחר אעביר בכנסת רק חוק לשינוי השיטה, ואז אתפטר ונלך לבחירות חדשות לפי השיטה החדשה".

לאידיאולוגיית ממשלת ה"מקצוענים" יש מבקרים רבים, הטוענים להיותה אנטי-דמוקרטית ומקדמת אינטרסים של אנשי עסקים וגורמים אחרים. מינוי אחד בממשלת אולמרט יכול לשמש כמקרה מבחן: פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים. "המינוי הוכיח את עצמו", סבור זאבי, "פרידמן ניסה לעשות בתי דין מקצועיים, וככה צריך להיות. הוא עשה כמה דברים טובים במערכת המשפט, שיש לה הרבה יתרונות והמון חסרונות. החסרונות מתחילים מזה שרוב השופטים והפרקליטים גדלו מספסל הלימודים ישר לאיפה שהם נמצאים. הם לא עברו את כור ההיתוך של החיים האמיתיים. הם לא מכירים את הנושא שבו הם עוסקים.

"אני באמצע משפט אז לא טוב שאדבר על זה, אבל אני מוכן לדבר כי הדברים צריכים לעבור תיקון: לא ייתכן ששופט יושב על כיסא ולא מבין בתחום שעליו מדובר. המינויים של דנציגר ושל מלצר הוסיפו המון לעליון, חבל רק שהם במיעוט. שופט צריך ניסיון בתחום שעליו המשפט, וניסיון זה עבודה של לא פחות מחמש שנים במגזר הפרטי".

אמנון ברזילי? "לא הייתי מודע"

האידיאולוגיה ההיפר-קפיטליסטית של זאבי, 69, יליד קיבוץ מסדה, שמאמין בהפרטה של כל מה שזז ("כל בתי החולים, כמה שיותר בתי ספר"), אותגרה בחודשים האחרונים על-ידי המשבר הגלובלי. על אף שזאבי מדגיש כי הוא "לא עורר בי שום ספקות. הכלכלה הקפיטליסטית היא הכלכלה הנכונה היחידה". ברמה האישית, ההתרחשויות בחברה הבורסאית שבה הוא שותף, יפנאוטו, יבואנית סובארו, מלמדות שגם במגזר העסקי לא חסרות בעיות שמולידות התנהלויות לקויות.

בין זאבי לשותפו אמנון ברזילי פרץ סכסוך חריף, וזאבי תבע אותו על 192 מיליון שקל. לטענתו, ברזילי סיכל את הליך גיוס ההון ביפנאוטו, שחלק ניכר ממנו יועד לפירעון הלוואות שהעמיד זאבי לחברה - בהיקף כ-47 מיליון שקל - סכום ש"היה מביא לגידול משמעותי" בהחזקותיו. אף שמדובר בחברה ציבורית, את פרטי הסכסוך שומרים הצדדים בדיסקרטיות, וזאבי בחר בהליך בוררות ולא במשפט, "כדי שזה לא יהיה נחלת הכלל". בהודעת יפנאוטו לבורסה, עם זאת, הודתה החברה כי הסכסוך מקשה על קבלת ההחלטות בדירקטוריון.

מה זה אומר בתכל'ס?

"בתכל'ס זה אומר שהייתה תקופה כזו. היא עברה".

היום אתה וברזילי ביחסים טובים?

"היום ההחלטות מתקבלות".

לאחרונה העמיק זאבי את שליטתו בחברה באמצעות קניית מניות. מטיס, במקביל, מחפשת זה זמן קונה לאחזקותיה ביפנאוטו.

היית רוצה לקנות את חלקו בחברה?

"הייתי רוצה לפתור את הבעיה".

אתה מתחרט שנכנסת לשותפות עם ברזילי?

"אני מתחרט על זה, כן. אי-אפשר להיות חכמים לאחר מעשה. כולם אומרים אמנון ברזילי, אמנון ברזילי, אבל את העסקה עשיתי עם גמול, ברזילי בכלל לא היה פונקציה. זה שאחר כך ברזילי ואייל יונה נפרדו ושאמנון קיבל את מטיס, זה התפתחות של מצב מסוים".

ברזילי אמר ל-G בעבר שכל הסיפור הוא שלגד זאבי יש "בעיית אגו".

"לגד זאבי אין בעיית אגו בכלל, גד זאבי הוא האחרון שיש לו בעיות אגו. אני צריך לברך את מולידיי שאין לי הגן של האגו. אני לא רוצה שיכתבו שמה שעשיתי הכי טוב, זה לא מעניין אותי בכלל, כי מה שעשיתי אני יודע ואני לא מוכר את הסיפוק שלי לאף אחד. לגד זאבי אין אויבים במבט העיניים של גד זאבי. במבטם של אחרים, זה משהו אחר".

נגד ברזילי, יצוין, מתנהלת זה כמה שנים חקירה על-ידי רשויות האכיפה בהולנד בחשד לעבירות שונות כהלבנת הון, שאותן הוא מכחיש. זאבי אומר שכשנכנס לשותפות עם ברזילי "לא הייתי מודע" לחקירה. דבר החקירה, נציין, פורסם בתקשורת כחצי שנה לפני העסקה. העיתונות ההולנדית הצמידה למשפחת ברזילי את הכינוי הלא מחמיא: "המאפיה הכשרה".

אם היית מודע לחקירה, זה היה משנה משהו מבחינתך?

"בטח".

מי השליך את הרימון?

את הראיון אנחנו מקיימים בקומה העליונה של סוכנות יפנאוטו ברחוב המסגר. ב-4 בינואר, בעשר וחצי בלילה, הושלך רימון הלם על הזגוגיות בקומה התחתונה. איש לא נפגע. המשטרה, שתשאלה גם את זאבי, טרם הודיעה על ממצאים כלשהם.

יש לך השערות מנין זה בא?

"אני חושב שאני חושד, אבל אני לא יודע בצורה ברורה, ואם יש לי חשד כזה או אחר אז לא חיים על חשדות, אתה עלול להפליל בפני עצמך מישהו ללא צדק. בשביל זה יש שלטון חוק שצריך למצוא את הסיבות, והוא כנראה ימצא".

מישהו רוצה לפגוע בך?

"בי אישית? מה פתאום. לי אין אויבים. יש גם אפשרות של חבלה על רקע לאומני, זה היה יום למחרת המבצע בעזה".

האירוע הפחיד אותך?

"אני בגיל 30 כבר התעסקתי עם אידי אמין - הוא למד אצלי כמה שיעורים - אז שום דבר לא מפחיד אותי. מי שיודע ללמוד מהחיים מתחסן אוטומטית. אחרי שפעמיים-שלוש קורה משהו, הוא כבר לא מפחיד אותך כמו בפעם הראשונה".

מאז השיעורים לדיקטטור מאוגנדה חלפו כמה עשורים, שבהם הספיק זאבי לפעול בלא מעט מדינות ולהפוך לסוג של טייקון. בשנים האחרונות, במקביל להסתבכויות המשפטיות, מונה כונס נכסים לעסקיו, הבנקים נושפים בעורפו, ואליהם הצטרפו נושים נוספים שביקשו להכריז עליו כפושט רגל.

בעוד שבנושאים אחרים הוא מתבטא בחופשיות ובהרחבה, בכל הנוגע לעסקיו הנוכחיים מקמץ זאבי בפרטים. הוא מוכן רק להגיד שרובם בארצות הברית ושהם קשורים בנדל"ן, באנרגיה, בקמעונות, בלוגיסטיקה וגם בהיי-טק. המשבר פגע בו, ובפרט בענף הרכב, שזאבי צופה בו שחורות: "השנה משק הרכב בארץ יפסיד בסביבות 40% לעומת הנתונים בשנת 2007. שוק הליסינג יתמוטט ברובו. הרבה חברות לא יוכלו לתחזק את עצמן". המדינה, בתקנותיה השונות, רק "מוסיפה פצע על פצע. גם ככה השוק דפוק, אז באה המדינה ונותנת לך עוד נבוט בראש".

מה מצבך הכלכלי האישי?

"אני נהנה ועובד בכל העולם. לי ולילדיי יש מספיק, ואני לא מחפש דברים נוספים אלא מתוך אינרציה. אני מרגיש כמו ילד בן 20 ועושה כל מה שילד צעיר עושה, לא פחות טוב. אני משחק סקווש עם ילדים בני 20 ואני לא ברמה פחותה מהם, אם לא טובה יותר. אני עושה כל ספורט אפשרי: סקי, צלילה, רכיבה על סוסים".

זאבי אכן משדר אנרגיה וחיוניות שכל בן גילו יתקנא בה. עם זאת, הוא מדבר על הקריירה שלו בנימת סיכום מסוימת: "כשאני מסתכל אחורה, יש לי סיפוק רב מאוד. היו לי הרבה כישלונות בחיים, אבל המזל הוא שהמאזן נוטה לטובת ההצלחות. מעטים האנשים שהספיקו לעשות בחייהם מה שאני עשיתי, ויש לי הרבה גאווה. אני לא מצטער על אף רגע".

ובכל זאת, פוליטיקאים כמו גם אנשי עסקים התרחקו ממך.

"יש ויש. אני לא מצפה מאף אחד לשום דבר. נולדתי בלי צורך בעזרה, אני עוזר לעצמי. כך נולדתי וכך כנראה גם אמות, ואני מאחל לעצמי שאמות בריא. אני רוצה ללכת לישון, לקום או לא לקום בבוקר, אבל במלוא כוחי".

הרשעה במשפט בזק עשויה להסתיים במאסר (אף שזאבי סבור ש"בישראל אם אתה לא פועל לפי החוק, מוצאים סיבה טובה למה לוותר לך. אין פה ענישה ברמה של הנזק שנגרם"). זיכוי, מנגד, עשוי לפתוח בפני זאבי פתח לתביעת עתק נגד המדינה. הוא לא מצהיר מפורשות שיעשה זאת, אבל מדבריו הכלליים לכאורה על כשלי המערכת אפשר אולי ללמוד על תוכניותיו.

"צריך להיות בונוס למצליחים ועונש למקלקלים", כך זאבי. "אם הפרקליטות מגישה כתב אישום ומפסידה במשפט, הנאשם צריך לקבל פיצויים שמתאימים למה שהוא הפסיד. אם זה היה קורה, תאמינו לי שהפרקליטות הייתה חושבת שלוש פעמים לפני שהייתה מגישה משפט נגד מישהו. במדינה מתוקנת כמו ארצות הברית, אתה יכול לתבוע את המדינה, לקבל כמה מיליארדים וללכת הביתה שמח וטוב לב. אצלנו אתה מקבל חיוך, עם אולי סליחה קטנה בזווית הפה, או שגם זה לא, כי בדרך כלל מיד מוצאים סיבה מדוע אפילו לא צריכים להתנצל, ועולם כמנהגו נוהג".

תתבע בעתיד את המדינה?

"אחרי שהמשפט ייגמר, אעשה מה שאחשוב לנכון".

כלומר, זו אופציה.

"תשמעו, חייבים לשנות סדרי עולם במדינת ישראל, וחייבים גם לשנות את סדרי העונש לאלה שגורמים נזק לאחרים. הדברים האלה יקרו. הצדק והסדר בסוף מנצחים. אם לא, יהיה חורבן כללי - לא תהיה מדינת ישראל ולא יהיה גם את מי לתבוע".

הצרות שנחתו עליך בשנים האחרונות לא הכניסו אותך לדיכאון?

"אף פעם לא. אתם יודעים למה? בגלל המשפחה. אתה רק חושב רגע על הילדים או על הנכדים או על הסוס או על חיות המחמד האחרות שיש לך, ואתה משתנה לגמרי". * *

תגובות

"זאבי הציג מצגים כוזבים לבנקים"

תגובת משרד המשפטים: "כתב האישום הוגש לאחר שימוע בפני פרקליטת המדינה עדנה ארבל. עניינו בעבירות פליליות מובהקות שניסיון במגזר העסקי איננו נדרש להבנתן. עם זאת, יצוין כי במחלקה הכלכלית בפרקליטות ובקרב הפרקליטים שטיפלו בתיק בזק קיימים פרקליטים רבים בעלי השכלה בתחום הכלכלה, מינהל העסקים והמשפט המסחרי. ההליך הפלילי בפרשה נמצא בשלב מתקדם, ולפיכך אין זה הזמן לניהול ויכוח על-אודות הראיות.

"עם זאת, מהראיות שהוגשו לבית המשפט עולה שזאבי נקט אמצעים קיצוניים כדי להסתיר את ההסכמים בינו לצ'רנוי, שכללו גם תניית סודיות קיצונית, בנוסף לאמצעי זהירות נוספים כתיוק מסמכי העסקה בכספת של זאבי בבית וכמו הסתרת העסקה מהקרובים אליו ביותר, ובכללם יועציו העסקיים והמשפטיים בעסקת בזק.

"בנוסף, בכל הנוגע להסתרת מקור ההון העצמי מהבנקים, דברי זאבי מנוגדים לעדויות בנקאים רבים במשפט. בבית המשפט נשמעו ראיות שמהן עלה שזאבי הציג מצגים כוזבים מפורשים בעניין זה לבנקים, גם בתגובה לשאלות ישירות שנשאל על-ידי מנכ"ל הבנק הבינלאומי דאז, שלמה פיוטרקובסקי".

תגובת עו"ד ירון קוסטליץ בשם מיכאל צ'רנוי: "כיום כבר לא יכול להיות חולק כי צ'רנוי צבר את הונו במדינות חבר העמים כדין. לאחר בחינה מדוקדקת על-ידי רשויות האכיפה ברוסיה, נקבע כי אין לחשוד בצ'רנוי כי ביצע עבירה כלשהי עובר לעלייתו ארצה. גם הרשויות בישראל אינן מטילות ספק בתקפות קביעות אלה. מקורן של החשדות נגד צ'רנוי בהפצת שמועות של יריבים עסקיים. לא בכדי העניק שר הפנים לצ'רנוי בספטמבר 2008 דרכון ישראלי.

"עדותו של צ'רנוי בפרשת בזק תישמע בקרוב. אנו משוכנעים שייקבע שההסכם שנערך עבור צ'רנוי וזאבי הוא כדת וכדין, וכי לא נפל פגם כלשהו במעשי צ'רנוי".

תגובת עיריית חיפה לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון.