"המאה ה-21 היא זמן גרוע מאוד להיות קונטרול פריק"

ג'ארד כהן, חבר בצוות תכנון מדיניות החוץ של ממשל אובמה, שמגיע לוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", הוא כלב השמירה הדיגיטלי של הדמוקרטיה בארה"ב ■ בראיון ל"גלובס" הוא מספר על טרור בעידן הניו-מדיה

סופשבוע קשה עבר על ג'ארד כהן, בכיר בצוות האסטרטגי למאבק בטרוריזם המוסלמי בממשלת ארצות-הברית. הטרור המוסלמי שוב היכה בבטן הרכה של אמריקה: מייג'ור נידאל מאלק חסן, פסיכיאטר צבאי בבסיס צבא ארה"ב בטקסס, יצא ביום חמישי למסע הרג בבסיסו, כשהוא יורה למוות ב-13 חיילים ופוצע עשרות נוספים. האם המודיעין האמריקני נרדם בשמירה?

התפקיד אותו ממלא כהן, יהודי-אמריקני בן 27, לא קיים זמן רב. יהיה זה נכון לומר כי התפקיד החשוב והרבגוני אותו מאייש כהן נולד כחלק מהפקת הלקחים של אירועים דומים לאלה שקרו בשבוע שעבר בשנים האחרונות. חשוב לציין כי כהן לא עוסק בפעילות מודיעין, אלא בעיקר בתחום מערך ההסברה של משרד החוץ האמריקני, אך מתוקף תפקידו עליו לשמור על עין פקוחה - בעיקר באמצעות המדיה החדשה, תחום התמחותו, ובין היתר למנוע מצב של שאננות.

רגע לפני שהוא מגיע להשתתף בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", מסביר כהן בראיון ראשון לעיתון ישראלי כי למעשה, הוא כלב השמירה הדיגיטלי של הדמוקרטיה ברשת האינטרנט.

כהן: "אני חבר בצוות של תכנון מדיניות במשרד ההסברה, והדרך הטובה ביותר לתאר את העבודה שלי היא שאני עוסק בפעילות חשיבה אישית בנושאים שאני מכסה: דרום אסיה, המזרח-התיכון, אבל לא רק האזורים האלה. דיפלומטיה תקשורתית, טרוריזם, טכנולוגיה. העבודה שלנו היא לקום בבוקר ולתכנן רעיונות. אנחנו הגוף חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך. לא פעולות יומיומיות. חושבים קדימה, אסטרטגית".

"העבודה שלי זה גם לעבור על מידע ברשת ולחשוב מבחינה אסטרטגית. לדוגמה, אנחנו יודעים מהם הכלים הטכנולוגיים בכל העולם. אני יכול לקבל ניתוח מידע על מה שקורה בעולם. לחשוב על זה אסטרטגית, מה זה אומר על המדיניות שלנו, ההתפתחות שלנו, על ההשפעות הסוציולוגיות. מה זה אומר על הדמוקרטיה".

* איזה כלים למשל?

"אחד הפרויקטים שאני עובד עליו הוא איך לנתח את החשיבה שלנו על הדמוגרפיה במאה ה-21. אחד הדברים שמאוד מעסיקים אותי הוא איך לשלב בין טכנולוגיה חדשה למדיניות שלנו, להפוך את זה לכלי שמאפשר להגיע לכלל האזרחים ולהשפיע עליהם".

כבר לא שולטים במידע

* אחד הקשיים של ממשלות בעת הזאת הוא אי-היכולת לשלוט במידע ובצינורות המידע. אתם מצליחים לשלוט במדיה?

"המאה ה-21 היא באמת תקופה גרועה להיות קונטרול-פריק. הסקטור הפרטי שולט במידע, יותר מידע, מפתח כוח. אין אפשרות לשוט בהעברת המידע. יש מדיה חופשית עצמאית, אינדיבידואלים שעושים דיווח עצמאי. אנחנו, כממשלה, לא יכולים להתעלם מחוסר היכולת שלנו לשלוט בתקשורת. אם נתעלם מזה - אנחנו בעצם נותנים חופש לארגונים טרוריסטים, ארגוני פשע בינלאומיים, לפעול בלי הפרעה. אנחנו לא יכולים לשלוט בזה, אבל אפשר לנסות להשפיע על זה מבחינת פיתוח טכנולוגי אפקטיבי. ההווה, הזמן הזה, הוא רגע מיוחד. בעוד 10 שנים לרוב האנשים בעולם תהיה גישה לאינטרנט ולמכשירים סלולריים".

* האמריקאים פחות תמימים כיום?

"אנשים יותר מיודעים. הם לא בהכרח מקבלים מידע נכון. אחד האתגרים שלנו זה לספק לאנשים מידע אמין, איך להביא באמצעות המידע הזה ובאמצעות הטכנולוגיה, שבה כל אחד יש אפשרות להפוך ישות תקשורתית, לשינויים חיוביים. אם תסתכל על מה שקורה כיום, לכל אזרח עם סלולרי יש אפשרות להיות חלק מהחברה האזרחית. הפלטפורמה ליצירה נגישה בזכות אותם כלים טכנולוגיים. במאה ה-21 אתה צריך בסך-הכל אינטרנט ומכשיר סלולרי, ויש לך דיאלוג עם כל העולם. זה לגמרי חדש".

* איך אתה יכול לקבל משוב על העבודה שלך? כזה שאינו ספקולטיבי?

"כלי זיהוי משתמשים. טכנולוגית, אפשר לדעת מי השתמש במחשב או בסלולרי. אפשר למדוד הצלחה, להעריך הצלחה".

כהן ידבר ב"ועידת ישראל לעסקים" על תכנון אסטרטגי של מדיניות משרד החוץ האמריקני, על המאבק המקוון בארגונים הרדיקאלים, על דיפלומטיה והשפעה על צעירים באמצעות המדיה החדשה.

למרות גילו הצעיר, כהן הוא מחברם של שני ספרים: "ילדים וג'יהאד: אמריקני צעיר בקרב צעירים במזרח-התיכון", ו"מאה ימי שתיקה: אמריקה ורצח העם ברואנדה". כהן מפרסם מדי עת מאמרים ב"ניו-יורקר" ומתראיין תכופות לאמצעי התקשורת האמריקנים המובילים.

הכלי חשוב לא פחות מהמסר

כהן: "כמו שאני רואה את זה, אנחנו עדיין משתמשים במדיה מסורתית, היא עדיין חשובה ביותר. אבל במאה ה-21 אנשים צורכים מידע באינטרנט לדרך הטלפון הסלולרי, יש לנו הזדמנויות חדשות לגרום לאזרחים להיות חלק מהמסר הזה".

* תן דוגמה להעברת מסר.

"הדרך הישנה להעביר מסרים היתה מממשלה לממשלה. בטלוויזיה, ברדיו, על-ידי ראיון או נאום מעל לפודיום. אנחנו עושים את זה עדיין, אבל באופן חלקי. אנחנו במאה ה-21, והמגמה היא להעביר מסרים על-ידי הממשלה לאנשים, ומאנשים לממשלה ומאנשים לאנשים. כשאנחנו חושבים על מסרים, חלק ממה שאנחנו עושים זה למצוא דרכים לתקשר. העניין הוא לא תמיד מה המסר, אלא מי מפיץ את המסר בצורה הטובה ביותר במדיה החדשה. זו המציאות, והמציאות הזו רק תתפתח. השאלה שנשארה פתוחה היא איך לגרום למקורות המידע לגלות אחריות".

* איך באמת אפשר?

"מה שאנחנו חושבים עליו זה לאמן אנשים, לגרום להם לנהל את עצמם, להזמין עיתונאים ולהשתמש בעיתונאים כדי שילמדו אותם. ובאותה הזדמנות גם לספק לאותם עיתונאים מקורות חדשים".

* אתה חושב שבלוגרים רוצים להיות אחראיים מבחינה ממלכתית, שהם בעלי אחריות חברתית שמשרתת את האג'נדה הממשלתית? הם הרי רוצים את ההפך - לחלוק אנשים עם האג'נדה שלהם, להיות אקטיביים.

"אני חושב שזה שילוב בין הדברים. אתה לא יכול לשלוט בכול. הנקודה היא שאתה יכול להפעיל ריפורטרים סלולריים באג'נדה אישית. לא כולם ישתמשו בזה, אבל חלק כן".

* אתה מתכוון לזהות מנהיגים חדשים בניו-מדיה ולטפח אותם?

"לא רק מנהיגים חדשים בבלוגספירה. הבלוגספירה יצרה מנהיגים חברתיים, מדיניים. בעולם שבו להרבה אנשים יש נגישות למידע אינטרנטי, כל אחד יכול למעשה להפוך למנהיג".