"בתחום המים יש להתמקד במיזמים גם אם נראה שאין שוק"

כך אומר ד"ר אנדרו בנדק, שמכר ל-GE חברה לטיהור מים ב-680 מיליון דולר ■ "כדי להצליח בתחום צריך לדחוף פיתוחים כנגד כל הסיכויים"

לא רבים יכולים לרשום לזכותם קפיצת דרך מדעית-טכנולוגית בתחום המים. ד"ר אנדרו בנדק הוא אחד מאלה שעשו זאת כאשר הקים ב-1980 את Zenon שנקנתה על-ידי ג'נרל אלקטריק ב-2006 תמורת 680 מיליון דולר.

המודל הזה של מדע והצלחה עסקית אינו שכיח בעולם המים. הטכנולוגיה שפיתח מאפשרת טיפול מקדים להתפלת מים וחוסכת שטח תפעול. היא נחשבת למדויקת ורמת צריכת האנרגיה שלה נמוכה מהמקובל.

בנדק יתארח בשבוע הבא בוועידת ווטק למים, לאנרגיה נקייה ולסביבה, שתתקיים בתל-אביב בשיתוף "גלובס". לא יהיה זה ביקורו הראשון בישראל. "כיהודי, אני מגיע לישראל מתי שמתאפשר לי, ויש לי רצון לעזור למדינה, בעיקר בתחום המים".

בראיון בלעדי ל"גלובס" בנדק מייעץ לבעלי מיזמים חדשים ואומר: "כדי להצליח בשוק המים חשוב להתמקד במשהו שהעולם צריך אותו, אפילו אם אין לו שוק, אבל שיהיה זה בתחום שחופשי עדיין מתחרות". זאת, בניגוד לעצה שניתנת לרוב בתחום הטכנולוגיה, לחפש צורך וגם שוק, ורק אז לפתח מוצרים.

מהם הצרכים הבוערים בתחום המים בעולם?

"יש צורך בשימוש טוב יותר במים לחקלאות - תחום בו ישראל חלוצה ומובילה עולמית. יש בעיה עצומה במחירי המזון הגבוהים, בעיקר של סחורות כמו חיטה, סוכר ומוצרי יסוד אחרים, שהם גידולים חקלאיים. הבעיה העיקרית של המחסור במים היא ההשפעה שלו על יוקר המזון במדינות העניות.

"תהיה בעיה לספק מזון במדינות כמו הודו וסין. האוכלוסיות הגדלות צורכות יותר מזון, שלגידולו נדרשת כמות גדולה של מים. היום משתמשים במים כמו בנפט, כלומר שואבים אותם מהאדמה אך הבארות לא עומדות בביקוש. לכן, למרות שישראל מובילה בתחום השבת מים לחקלאות, עדיין דרושות הרבה יוזמות והמצאות".

אחת הבעיות הגדולות היא שעולם המים מבוסס אנרגיה.

"נכון. בקליפורניה, 19% מהשימוש באנרגיה במדינה נעשה עבור טיפול והובלת מים. זה שיעור גבוה של צריכה, וכן נדרשת רמה גבוהה של אנרגיה לשם הפצה וטיפול במים. אנחנו חייבים לשפר דרמטית את רמת הצריכה של האנרגיה, כי בטווח הארוך זה גורם זיהום מהותי.

"יש גם הזדמנויות להפחתת האנרגיה הנצרכת לשם שימושי מים. אם נימנע מבזבוז נפחית את השימוש באנרגיה בשני שלישים".

לבנדק, דוקטור לכימיה, מיוחס שינוי תפיסה בנוגע לטיהור. עד ההמצאה שלו, היו מטהרים מים על-ידי הוספת כלור. הוא גילה שגוף האדם פועל בצורה שונה באמצעות ממברנות בין התאים, ועל בסיס התהליך הקים את זנון.

הטכנולוגיה שלו משתמשת בלחץ נמוך, ומשום כך צורכת פחות אנרגיה, בעוד שבאוסמוזה ההפוכה - שיטה מקובלת בהתפלה, נעשה שימוש בלחץ גבוה והיא דורשת לכן הרבה אנרגיה. הטכנולוגיה מחליפה את צורת הסינון הישנה, שנעשית באמצעות חול וגם את תהליך ההכלרה השנוי במחלוקת.

"כדי להצליח בתחום צריך עמידות גבוהה, ולדחוף פיתוחים כנגד כל הסיכויים", הוא אומר. "צריך עקשנות פסיכולוגית ומימונית. מול השמרנות של חברות התשתית ניתן להיעזר בממשלה, שיכולה לעודד מהלכים כאלה באמצעות חברות ממשלתיות כמו 'מקורות' בישראל".