כך נראית אחריות תאגידית בעולם הערבי

כמי שעוסק בנושא שנים רבות, הוזמנתי על-ידי מארגני הוועידה ליטול בה חלק, בפרופיל נמוך.

הופתעתי לראות, כי מרבית השרים ובתי-המלוכה בעולם הערבי מבינים את חשיבות הנושא לכלכלת האזור, ואת החשיבות לפתיחתו בפני העולם.

במצרים, למשל, הוקם פורום אחריות תאגידית - המקבילה של ארגון מעלה הישראלי - וכיום וחברות בו 24 חברות מצריות מובילות.

בדומה לוועידות דומות בישראל ובעולם, עסקה הוועידה בהחלפת ידע ובהתעדכנות מקצועית בנושאי הממשל והאחריות התאגידית, אבל היו בה גם כמה מאפיינים ייחודיים:

1. הממשלה בתמונה

החברות באזור זוכות לשיתוף פעולה יוצא דופן של הממשלות. זאת, כיוון שהתובנה היא שהגדלת השקיפות והאתיקה תייצר שיפור בהשקעות הזרות במזרח-התיכון, אינטרס המשותף לכל המגזרים.

2. משפחה שכזאת

מושב מיוחד בכנס עסק בממשל תאגידי בחברות משפחתיות, שלעתים קרובות נשלטות על-ידי בני המלוכה בנסיכויות. כמו בישראל, גם כאן יש לעתים בעיה להסביר למייסד החברה מדוע הוא צריך דירקטור חיצוני בדירקטוריון, או מדוע הם נדרשים להפריד את תפקיד היו"ר מתפקיד המנכ"ל.

אחד המשתתפים הלבנונים שעומד בראש חברת אחזקות גדולה סיפר, בחצי חיוך, "אצלנו הכלל הוא דירקטוריון של שלושה, כששניים צריכים תמיד להיעדר".

3. ייצוג נשי כמו פה, רק עם רעלה

בכנס היה ייצוג נשי מרשים. כך למשל, מבין ארבעת הדוברים בכנס הפתיחה שלוש היו נשים, בהן גם שרת הפיתוח הכלכלי של ירדן - הגב' אום עלי.

כמו בישראל, מרבית מנהלי האחריות החברתית והתרומה לקהילה הן נשים, רק שכאן חלקן עוטות רעלה; וכמו בישראל, הממשל התאגידי - במיוחד במגזר הפיננסי - מובל על-ידי גברים.

4. תרומה בהתאם לפורטפוליו

התרומות בעולם הערבי, שבבסיסן התחילו כחלק ממסורת האסלאם בחודש הרמדאן "זכאת אל-פיטר" (תשלום צדקה שבו חייב כל משק-בית מוסלמי בכל יום של חודש הרמדאן), עוברות - כמו אצלנו - לפסים אסטרטגים וממוקדים יותר, בהתאם לפורטפוליו ולערכי המותג של החברה.

אולם, בשונה מאצלנו, הן גם מהוות מנוף לחיבור משפחות המלוכה והאוליגרכיה עם העם והקהילה.

חלק גדול מהכלכלה במדינות המפרץ עדיין נשלט על-ידי מספר משפחות, שמוצאות באחריות התאגידית, ובעיקר בהיבטי התרומה לקהילה, דרך משמעותית ל"התחבר לעם", ואולי כך גם להקטין ביקורת פוטנציאלית שקשורה לפערי המעמדות הגדולים מאוד במדינות אלו.

דוגמה לכך ניתנה על-ידי הצגת קרנות גדולות כמו זו הקים מלך סעודיה יחד עם הסולטן בעמאן או זו שהקימה המלכה ראניה בירדן, שמסייעות לילדים בסיכון, לקידום החינוך ולקירוב ללבות.

דוגמה אחרת שהובאה היא חברה סעודית בבעלות אחת ממשפחות המלוכה, שתורמת באופן קבוע 10% מרווחיה לקהילה (הרבה יותר מהמקובל בישראל).

באילו תחומים? מסתבר שגם כאן נעשה ניסיון התחברות לרצונות העם. במחקר אחריות תאגידית שנערך בסעודיה והוצג בכנס עלה, כי שלושת הנושאים החשובים ביותר לאזרחי הממלכה הם קידום תעסוקה למובטלים, קידום יזמויות עסקיות ותוכניות למניעת עישון.

שלא במפתיע, תוכניות לטיפול בנושאי מגדר וזכויות אדם זכו לציון נמוך יותר.

5. מחוברים לאזור

לצורך קידום כלכלי של האזור בכללותו, הקימו מדינות האזור "פורום השקעות אחריות תאגידית של המזרח-התיכון". הארגון הושק באוקטובר 2008 בקהיר, כחלק מיוזמת MENA OECD לעידוד השקעות באזור, ומהמפגש השנתי שלו התקיים במסגרת הוועידה.

הפורום מסייע לממשלות האזור לקדם אתיקה וקיימות, בשיתוף עם הסקטור הפרטי, כדי להגביר את ביטחון המשקיעים ולהגדיל את סיכויי הצלחת ההשקעה בקהילות האזור.

בפורום שותפים גופים בינלאומיים רבים כמו ארגון OECD, קרן ברטלסמן, UNDP, הבנק העולמי וקרן המטבע, שרואים בתחום מנוף לשיפור התחרות הכלכלית בעולם.

כמו-כן לוקחים בו חלק עמותות בינלאומיות העוסקות באחריות תאגידית כמו ארגון GRI מהולנד, אשר מוביל ומסדיר את נושא הדיווח על אחריות תאגידית; וארגון העסקים IBLF של הנסיך צ'ארלס.

אנחנו, הישראלים, שחיים בדרך-כלל בבועה גיאוגרפית ופוליטית, מתקשים לחשוב במונחים אזוריים, על קידום האזור מול שאר העולם.

6. אינטרס אינטרנטי

השימוש באינטרנט כפלטפורמה לתרומות עדיין נמצא בחיתוליו בעולם הערבי, אך העניין בו רב.

למדינות ערב אינטרס גדול לייצר תקשורת סביב פלטפורמות דיגיטליות ואינטרנטיות, לא רק בשל גודלן הרב אלא גם מאחר שמדובר בחברות אזוריות שפועלות במספר מדינות יעד.

7. רגולציה זה טוב

מרבית המשתתפים בוועידה סברו כי יש צורך להגדיל את הרגולציה הקיימת בנושא, כגורם שיאיץ את התפתחותו.

בשונה מוועידות דומות בישראל, הייתה נוכחות רבה של רגולטורים - בעיקר מלבנון, מעומאן ומאבו-דאבי - שמנסים לבנות סטנדרטים חדשים לאזור, תוך שיתוף-פעולה עם המגזר הפרטי.

זאת כנראה הסיבה שנציגי הרגולציה הביעו עניין רב בסקירה שערכתי על תהליך הכתיבה של "קוד ממשל תאגידי" (ועדת גושן), ועל מדיניות "אמץ או גלה" הנהוגה כיום בישראל.

8. מי אחראי, משאבי אנוש?

אחד הדיונים המעניינים בוועידה היה בשאלה מי אחראי לאחריות החברתית בארגון, והאם מדובר בחלק מפעילות מחלקת משאבי אנוש בארגון, כיוון שהכול בעצם מתחיל מהדאגה לעובדים, במיוחד במדינות בהן אין חוקי עבודה וחוקי מגן מפותחים כמו בישראל.

כמו בישראל, גם בעולם הערבי אין מסורת מסודרת של מיקום התפקיד בארגון, והוא נע בין משאבי-אנוש לשיווק לתקשורת ולהנהלה הכללית.

9. ויש גם דו"חות

הנושא חדש אפילו יותר מאשר בישראל.

שני הדו"חות היחידים שנעשו עד היום בעולם הערבי היו מבית-חולים וממוסד בנקאי בסעודיה.

10. ההשפעה המערבית

בעולם הערבי יש שתי חברות מובילות לאחריות תאגידית, אחת בסעודיה ואחת בירדן, ושתיהן מובלות על-ידי נשים שלמדו ועבדו באנגליה ובארה"ב והביאו איתן את התפישה לאזור.

חברות אלו נבנו מראש עם פרספקטיבה אזורית, והן מעניקות שירותי ייעוץ לפירמות במספר רב של מדינות.

בשונה מישראל, יש להן גם מחלקות הדרכה מפותחות מאוד, כיוון שעליהן לעסוק גם בהשלמת פערים בסיסיים לארגונים.

סוף דבר. כל המשתתפים - מלבנון, מסעודיה, וכמובן מירדן וממצרים - קיבלו אותי, הנציג הישראלי, בסבר פנים יפות, למרות שהכוויתים והמשתתפים מסולטנות עומן טרחו להדגיש בפניי שהם אוהבים יהודים אבל לא ממש אוהבים את ממשלת ישראל.

בוועידה השתתף גם נציג אחד מפלסטין, מנכ"ל איגוד הבנקים, שמייצג כ-20 בנקים ברשות הפלסטינית. מיותר לציין, שכשכנים חשנו מיד קירבה וסולידריות מקצועית.

הגם שהנושא בכללותו עדיין נמצא בחיתוליו בעולם הערבי, נראה כי הפער מצטמצם במהירות, ולו בשל החשיבות הגדולה שרואים המשתתפים בקידום האזור מבחינה כלכלית. *

הכותב הוא לשעבר יועצו של שמעון פרס ומנכ"ל חברת הייעוץ Good Vision לאחריות תאגידית