השנה שירוחם תעבור מהמסדרון לסלון

השלט הראשון לירוחם בנסיעה דרומה מופיע רק בצומת הפנייה לדימונה על כביש 224, מה שגורם במשך כל הנסיעה על כביש 40 לתהות האם אתה בדרך הנכונה, והאם ירוחם תצוץ מתישהו באופק. הנסיעה והיעדר השילוט שבמהלכה ממחישים עד כמה מרוחקת ירוחם מתל אביב, ולמרות זאת נחושה היום לצאת מהשיממון וליצור מציאות שבה ניתן יהיה, בעתיד הנראה לעין, לפתח גם בנגב מוקדי היי-טק, תעשייה, תיירות וכמובן מגורים אטרקטיביים למדרימים הפוטנציאליים.

ראש הוועדה הממונה בירוחם, האלוף במיל' עמרם מצנע, שכיהן במשך 10 שנים כראש עיריית חיפה, יודע שמי שיעזוב את מרכז הארץ ויעבור להתגורר בירוחם יעשה זאת רק אם ימצא שם עבודה ואפשרות ראויה למגורים. המעבר של צה"ל לנגב במסגרת פרויקט עיר הבה"דים הוא מקפצה טובה, אבל המועצה המקומית לא מסתפקת במנוף שהקרבה לפרויקט יכולה להציע, למרות שבשטח הפרויקט, שנמצא 13 ק"מ מירוחם, כבר רואים פעילות.

הנושא הראשון ששוחחנו עליו בביקור בירוחם הוא ההיי-טק, ולא בכדי: בשביל שהאזור יהיה אטרקטיבי הוא צריך לספק פלטפורמה תעסוקתית. ברחוב בורנשטיין, שהוא הרחוב הראשי של ירוחם, עומד בניין היי-טק בשטח 2,200 מ"ר בשתי קומות. בנייתו החלה במסגרת פרויקט עידוד 99, שיצא לדרך לפני עשור ביוזמת משרד התמ"ת, ובמסגרתו תוכננה השקעה נקודתית לקידום יישובים נזקקים.

חסר מיליון שקל

אחד הפרויקטים, בירוחם, נועד ליצור מקורות תעסוקה ולכן הוחלט להקים ביישוב בניין לחממות טכנולוגיות. עד כה השקיעה המדינה 5.25 מיליון שקל בבניין, רק שב-2006 הופסק הפרויקט יחד עם פרויקטים נוספים במסגרת עידוד 99, שלא הגיעו לבשלות. עד הפסקת הפרויקט התקדמה בנייתו של הבניין כמעט באופן מלא, אך כאמור הוא מעולם לא הושלם. נדרש מהמדינה עוד סכום זעום להשלמת הבניין, שנחסם בגלל תנאי ביורוקראטי שרק לאחרונה הוסר בשל התערבות המועצה.

"בשלוש השנים האחרונות, בין 2006 ו-2009", מציין מצנע, "היינו בהתדיינות עם התמ"ת ולפני כחצי שנה אושר סכום נוסף של 1.15 מיליון שקל לסיום בניית הבניין. זהו באמת הסכום הדרוש לסיום בנייתו ולהפעלתו. הייתה התחייבות חשבית והכל היה סגור, אבל אז נדרשנו על-ידי התמ"ת לבצע שינוי בחוזה החכירה מול המינהל, על מנת לקבל את ההרשאה התקציבית הזו ולהשלים את הבניין. כלומר, צריך היה לשנות את הייעוד מציבורי לתעשייתי. שינוי כזה יכול היה לקחת בין שנה לשנתיים. לכן פניתי לפני זמן קצר לחשב הכללי בבקשה שיסיר את התנאי, ואנחנו נתחייב לפעול לשינוי סטאטוס הבניין, מבלי לעכב את הכסף. קיבלנו תשובה חיובית, ותוך זמן לא רב אני מאמין שנקבל את ההרשאה ל-1.15 מיליון שקל ונוכל לסיים את המבנה".

מי שישווק את הבניין מטעם המועצה, ברגע שהוא יושלם, היא קבוצת גרין, שמשרדיה שוכנים בירוחם ושהוקמה על-ידי אל"מ במיל' יורם מויאל ואל"מ במיל' רוני מרום. מויאל, ששירת בתפקידו האחרון כמפקד בית הספר למודיעין באמ"ן, עזב עם משפחתו את היישוב בת חפר שבשרון והעתיק את מגוריו למדרשת בן גוריון בנגב, סמוך לקיבוץ שדה בוקר. "עכשיו אני משוחרר כחמישה חודשים", מספר מויאל, "החלטנו שאנחנו פושטים מדים אבל לובשים מדים אזרחיים, ועושים פה מהלך של המשך שירות - פתחנו עסק שמחבר בתוכו אידיאולוגיה ועסקים, ושעובד על שלושה עקרונות: האחד הוא היי-טק, השני הוא ניהול, פיקוח, תכנון ובנייה, והשלישי הוא המעבר של צה"ל לנגב. זהו משולש שיש בו קשר ישיר בין צלע אחת לשנייה. כלומר, אם לא יהיה היי-טק לא יגיעו אנשים איכותיים. אם לא יתקיימו פה מגורים איכותיים, אנשים לא יגיעו.

"העלייה של צה"ל לנגב תמנף כנראה את מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות כאן. הצגנו בפני המדען הראשי ובפני המו"פ של אוניברסיטת באר שבע את רעיון הייזום הטכנולוגי שיתקיים בבניין ההיי-טק. למו"פ של האוניברסיטה יש 30-40 פרויקטים שהם נותנים לחברות, והמטרה שלנו היא שהם ייכנסו גם לכאן, ויחד איתנו הם יובילו סטארט-אפים. אנחנו מכוונים לחבר'ה צעירים שאנחנו יודעים שיובילו סטארט-אפים, וגם יידעו לקבוע שהם יגורו פה. הנחת היסוד היא שכל סטארט-אפ שמסתיים יקים פה מפעל תעשייתי מקומי. זהו התנאי שלנו, שההתפתחות תהיה מקומית. העיקר איננו להוציא חממה ולהוציא פרויקטים. אנחנו רוצים להניע פה התפתחות טכנולוגית ולהביא לירוחם אנשים מתחום ההיי-טק. צריכים להיות המשכיות ורצף לאורך זמן, וזה ישפיע אוטומטית על חיי הקהילה. כשמדברים על שירות, מדברים על הצבעה ברגליים ולא על ישיבה בתל אביב", אמר מויאל.

תב"ע להרחבה

התעשייה המסורתית אף היא נוכחת בירוחם, בדמות מפעלי פריגו, קרליין, פניציה, נגב קרמיקה, אקרשטיין, ברנד מתכת, קוניאל ובתי מלאכה שונים המאכלסים נכסים של חברת מבני תעשייה. תב"ע שפורסמה להפקדה מתייחסת להכפלה של אזור התעשייה.

תחום הנדל"ן למגורים עומד להתפתח בירוחם במסגרת תוכנית המתאר החדשה ליישוב, שאושרה להפקדה לפני שנה ואמורה להתפרסם ברשומות בקרוב. התוכנית, שמחליפה את התוכנית הנוכחית שקיימת מ-1978, מתווה תכנון ל-20 השנה הקרובות מזוויות שונות של תחומי התפתחותו העתידיים של היישוב.

"בתחום המגורים, לטווח הארוך היישוב יתפרס דרומה", אומר מצנע, "השכונות העתידיות של ירוחם, לפי תוכנית המתאר, יכללו 3,600 יחידות דיור, שהן בערך פי 1.5 ממה שיש ביישוב היום. ישנה שכונה שאנחנו קוראים לה 'צהלה בירוחם', שהיא עתודת שטח קיימת שבה נכון להיום יש 504 מגרשים שמותאמים למשפחות אנשי הקבע שיגיעו לנגב. צהלה עצמה מורכבת מ-164 מגרשים ועוד 340 מגרשים זמינים. השטח הוא במערב היישוב, וכל החלקות הן עם תב"ע בתוקף, שבעצם מאפשרת בנייה והוצאת היתרים מחר בבוקר".

ירוחם מנהלת שיחות זה שלוש שנים מול משרדי הבינוי והשיכון, האוצר, משרד הביטחון וצה"ל על "צהלה בירוחם". הרעיון, לפי מצנע, הוא למשוך ליישוב אנשי קבע באמצעות שני עוגנים. "האחד", הוא מפרט, "הוא מנגנון שמאפשר שכירות, עם אופציה לקנייה לאורך האכלוס, והשני הוא יצירת איכות חיים גבוהה בירוחם ושירותים מהמעלה הראשונה למי שיבוא לגור פה. אם רוצים שאנשי קבע יבואו למקומות כמו ירוחם, דימונה, ערד, מצפה רמון, אופקים ונתיבות, צריכים ליישם מודל של שכירות. איש קבע שעובר ממרכז הארץ לא יקנה בית במקום שבתדמיתו לא נתפס כהשקעה כלכלית. בעומר, מיתר ולהבים אנשים אומרים 'למה שאני לא אגור שם? הנכס שלי רק ייתן לי פירות בעתיד'. לא בירוחם. הם טועים, אבל זו התפיסה. אני רואה את זה לא רק אצל אנשי קבע. מתעניינים במגורים אומרים לי 'תן איזה שנה-שנתיים לראות אם אני אוהב את המקום הזה, אם הוא מתאים לי'. מינהלת משרד הביטחון איתנו, והאוצר מוכן אפילו לבנות בתקציב את 50 הבתים הראשונים כפיילוט".

ירוחם כבר טעמה הצלחה בענף המגורים ויודעת שהאופטימיות באספקט זה היא ריאליסטית. "בירוחם נפתחה לפני שש-שבע שנים שכונת 'בנה ביתך' (בנייה עצמית) שממוקמת בשטח שהיה פעם בסיס צבאי, על הגבעה הכי יפה בירוחם", אומר מצנע, "היו בה עד היום שלוש הגרלות, כל אחת כללה 30 מגרשים. הראשונה הייתה עוד לפני שהגעתי לפה, ורוב המגרשים כבר היו בנויים. בהמשך היה קיפאון בביקושים ובהחלטת ממשלה סובסד הפיתוח ל-30 המגרשים שנכללו בהגרלה השנייה, שהייתה לפני כשלוש שנים. ההפתעה המאוד חיובית שהייתה לנו היא שעל כל מגרש היו כשני מתמודדים. עלות הקרקע נעה בין 50 ל-60 אלף שקל, כולל הפיתוח - אלה מחירים ממש טובים. רוב רוכשי 30 המגרשים בהגרלה זו נמצאים בשלבי בנייה שונים, חלקם אפילו כבר מאוכלסים. 30 מגרשים נוספים שווקו לפני חצי שנה, והפעם על כל מגרש התמודדו שמונה, ובמקרים מסוימים אפילו עשרה. הזוכים יקבלו תוך חצי שנה, אני מניח, היתרי בנייה".

מנהל אגף ההנדסה במועצה, שלמה לוגסי, מעדכן כי 68 מגרשים אושרו על-ידי שר הבינוי והשיכון לקראת הגרלה נוספת ב"בנה ביתך". לדברי מצנע, "ההפתעה החיובית בהחלט היא שבן אדם מוכן לבוא ולשים את הכסף שלו במדבר. אין פה כמעט מגבלה של מגרשים. הבעיה היחידה שמעכבת היא תהליכי סבסוד הפיתוח והכנת הקרקע. מבחינה זו ירוחם, כמו כל הדרום, נמצאת היום בפיק די משמעותי".

בגלל מידותיו הקטנות של היישוב, הקבלנים לא מוצאים תמריצים לבנייה קבלנית. במכרז ביוזמת משרד הבינוי, שייסגר בדצמבר, הוצאו 55 מגרשים בירוחם בבנייה קבלנית. "אנחנו, מהחשש שקבלנים לא ייגשו ושיהיה להם קשה למצוא דיירים בשוק הפתוח", אומר מצנע, "עשינו פה מהלך מקדים בניהולה של החברה הכלכלית לירוחם. פרסמנו לתושבים שעומד לצאת מכרז, ומי שרוצה יירשם. יש לנו 47 משפחות רשומות שאיתן אנחנו מבצעים מהלכים, עוד קודם שיש קבלן. ניגשנו למספר קבלנים, והקבלן שיזכה למעשה משוחרר משיווק, מתכנון, מהיתר בנייה ומהרבה מאוד דברים שקבלן רגיל צריך לעשות".

ממלון ועד טיילת

כיצד מושכים את הסטודנטים לירוחם? באמצעות תוכנית "הקסבה", בתכנון משרד אוקימתא architecture, ליד כפר הסטודנטים של עמותת איילים. "איילים, שאיתה אנחנו עובדים", מציין מצנע, "בונה כפרי סטודנטים מתוך רעיון ליצור אצל הסטודנטים חיכוך, היכרות ומודעות ליתרונות של הדרום, כדי שבסיום הלימודים במכללות ובאוניברסיטאות הדרום, הם יישארו לגור בדרום. איילים הקימה אצלנו כפר כזה לפני שנה וחצי. נתנו להם שטח והם הביאו קרוואנים וקיבלו דירות מעמידר דרכינו. אנחנו מתכננים עכשיו שכונת מגורים, 'הקסבה', שתהיה צמודה לקרוואנים וכך סטודנטים שיחליטו לקשור את חייהם למקום יוכלו לקנות דירה בצמידות לכפר. התוכנית תכלול כ-100 יחידות דיור".

לירוחם פוטנציאל תיירותי כביר שנובע מפארק ירוחם, האגם, המכתש הגדול והמכתש הקטן. הפרויקט התיירותי הזמין ביותר לירוחם הוא במתחם ששימש את כי"ל על פני כ-20 דונם, שפונה ונתרם לקרן ירוחם. התכנון הוא להופכו למלון בן 52 חדרים, בתכנון של קבוצת גרין. בנוסף למלונות מתוכננים ביישוב גם חניון אוהלים, תיירות מדברית בחוות בודדים שתכלול 10-20 צימרים בקידום המינהל, וכן אלמנט המעוגן בתוכנית המתאר, לפיו תתאפשר לכל יחידת דיור בירוחם לבנות יחידת אירוח. תוכנית האב לפארק ירוחם כוללת פרויקטים שונים כמו הפעלת באר מנדטורית, טיילת, מזחים לדייג, חורשה למשחקים, מרכז תיירות כולל מסעדה וחנויות, אכסניה, מחנאות, מרכז ספורט ורכיבה על סוסים ואזור חקלאות נבטית - חלקם בעבודה.

גם המרכז העירוני של היישוב יוכל להתפתח במסגרת פיילוט משרד הפנים לחידוש מרכזי ערים, בו זכתה ירוחם יחד עם שלוש ערים נוספות.

"אנחנו נמצאים היום בנקודת זמן אחרי שלוש-ארבע שנים בהן השקענו הרבה מאוד בתכנון, בחשיבה, בסטטוטוריה", אומר מצנע, "והשנה הקרובה היא המעבר מהמסדרון לסלון מבחינת פריסת המניפה של הפרויקטים השונים שעומדים לרשותנו".

ובנושא השילוט מעדכן מצנע: "הצומת הראשון שאמור לדעתנו להופיע בו שילוט הוא צומת גורל. לאחרונה קיבלתי סוף סוף מכתב מיו"ר מע"צ מיכה גולדמן, אחרי תכתובת של שנתיים, שבו הוא מציין כי הנחה להציב שילוט".