השלום מתחיל ברשת

ההצעה להעניק פרס נובל לשלום לאינטרנט לא הזויה. על כל פנים פחות מבחירת אובמה

קמפיין חדש ויפה שהושק ביום שישי שעבר, קורא לתת את פרס נובל לשלום ב-2010 לרשת האינטרנט. במניפסט הלא-בלתי-מעניין שתורגם ל-17 שפות, בהן עברית, טוענים המארגנים - המוציאים לאור של הגירסה האיטלקית של מגזין Wired - כי "לאחרונה הבנו כי האינטרנט הוא יותר מקישוריות בין מחשבים. זו רשת אינסופית של בני אדם... התרבות הדיגיטלית הניחה את היסודות לחברה חדשה שמקדמת את ההידברות, הדיון ובסופו של דבר את ההסכמה, דרך תקשורת".

מארגני הקמפיין מוסיפים כי "הדמוקרטיה תמיד פרחה במקום של פתיחות, קבלה, שיתוף ודיון. מגע וקשר הם אמצעי המניעה היעיל ביותר נגד שנאה ועימות. לכן, האינטרנט הוא כלי לשלום, וכל מי שמשתמש בו עוזר לזרוע זרעי אי-אלימות. לכן, פרס נובל הבא לשלום צריך ללכת לאינטרנט - פרס נובל לשלום לכל אחד מאיתנו!".

שנאה וגזענות על-גבי הרשת

המציעים מביאים בתור דוגמה את המהומות באיראן לפני מספר חודשים, עת המפגינים נגד המשטר עשו שימוש נרחב ברשת, ובעיקר בחשבונות טוויטר, על-מנת לעדכן בזמן אמת על ניסיון ההפיכה. ולא רק שם, גם בעיראק, בקובה, בטיבט, בסין ובכל מקום בו קיימים דיקטטורה וצנזורה, עושים אנשים שימוש ברשת על מנת לקדם מטרות נעלות יותר. או כמו שהגדיר זאת ריקארדו לונה, אחד מיוזמי הקמפיין: "האינטרנט הוא הנשק הראשון לבנייה המונית, הנשק הראשון שמפיץ תקווה עולמית".

אני מסכים עם כל מילה. אבל נכון גם שרשת האינטרנט משמשת כלי נרחב לא פחות להפצה של רעיונות הפוכים ובזויים כמו שנאה וגזענות וכל זה. וזה עוד בלי לומר מילה על הטוקבקיסטים שלנו.

הרשת, שלא כמו החזון המקורי של מייסדיה, הולכת גם לכיוונים אחרים של היבדלות, התבצרות והסתגרות. על כל חשבון פייסבוק או טוויטר שמקדם דיאלוג, תמצאו לפחות אחד שמקדם את ההפך. נכון גם שברשת עושים שימוש כל הארחי-פרחי של העולם, מאל קעידה ועד לקו קלוקס קלאן. נכון גם שהיא נוסדה - גם אם זה מיתוס - ככלי לשימוש במקרה של מלחמה. נכון, הכול נכון. ועדיין.

תוספת לא רעה לקורות החיים

גם את היוזמה היפה ניתן לסייג עם ההתקפלות של רוב תאגידי הרשת כשהם באים לעשות עסקים עם סין, לדוגמה. יאהו, גוגל, מיקרוסופט - כולן הסכימו לשתף פעולה עם המשטר, כולן הסכימו להלשין על משתמשים, לחסום תוצאות ולצנזר תמונות כשהאידיאלים נפגשו עם הכסף הגדול. שווה לקרוא את ניקולס קריסטוף ב"ניו-יורק טיימס", שכתב על התנהלות מיקרוסופט ותאגידי מידע אחרים מול סין. הכול נכון. ועדיין.

בבסיס הרשת, בארכיטקטורה הכי עמוקה, בדנ"א, היא כלי שכולו פתיחות, קישוריות, קבלה ודיאלוג. האינטרנט הוא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו למין האנושי.

אם הרשת ומשתמשיה זכו כבר להיות אנשי השנה של "טיים", אהם יכולים לזכות גם בפרס נובל הבא לשלום. לא יודע מה אתכם, פרס נובל לשלום לא היה נראה רע בקורות-החיים שלי. בינינו, זו בחירה לא יותר הזויה מזו של השנה הזו. מה, אובמה עשה יותר בשביל האנושות מהאינטרנט?