"סך החוב של דובאי וורלד עומד על כ-140 מיליארד דולר"

סך החוב של דובאי וורלד עומד על כ-140 מיליארד דולר ולא על 60 מיליארד דולר כפי שהוערך תחילה. כך עולה מסקירה של אורי וויסבורד, מנהל המחקר של קמליה קפיטל.

וויסבורד צופה כי "הכאב יהיה הרבה יותר גדול ממה שהיה נראה בתחילה וישתתפו בלוויה לא רק גופים פיננסיים אלא גם חברות ריאליות - בעיקר בתחומי התשתיות והבנייה". עוד הוא מעריך, כי "עדיין נותרו שאלות רבות ללא תשובה, ובכללן האם יתרחש אירוע חדלות פירעון בפועל? מה יהיה היקף ואופי ההתערבות של נסיכות אבו-דאבי ויתר נסיכויות המפרץ לטובת דובאי? האם הארגון מחדש של החובות יכלול גם חובות של חברות ממשליות נוספות של ממשלת דובאי? האם ואיך ניתן יהיה לממש את הבטוחות שהועמדו מול אגרות החוב?".

בסקירתו מדגיש וויסבורד את "גורם ההפתעה בהודעתה של דובאי וורלד". זו באה בהפתעה - במיוחד לאחר שלפני כשבועיים ערכה החברה כנס של בנקאים ובעלי אג"ח, במסגרתו טענה החברה כי היא אינה ניצבת בפני קשיי נזילות. סיבה נוספת להפתעה נעוצה בכך שאזור המפרץ נחשב עד כה לאיזור יציב, אשר נהנה (או אמור היה ליהנות...) ממחירי האנרגיה הגבוהים ומההתאוששות בשווקים הפיננסיים. לאור זאת המשקיעים הניחו כי אם יהיו צרות, הרי שהן לא יבואו מהפינה הזו של הגלובוס.

"ההפתעה שהנחיתה דובאי מעלה את השאלה אם זה המצב במקום שלא היינו מודאגים ממנו, מה יקרה במקומות שמהם אנו מודאגים? היקף אמנם היקף החוב המדווח עומד על כ-60 מיליארד דולר, אך ככל הנראה לחברה חובות נוספים (ספקים והתחייבויות חוץ מאזניות אחרות) בהיקף של כ-80 מיליארד דולר נוספים, כך שסך החוב של החברה עומד על כ-140 מיליארד דולר", כותב וויסבורד.

יצוין כי דובאי וורלד הודיעה כי היא מבקשת ארגון מחדש לגבי חוב בהיקף של כ-26 מיליארד דולר בלבד מתוך כלל חובותיה. "למרות שאנו מייחסים לחברה אמינות מוגבלת, נראה כי לפחות בשלב זה היקף הנזק מוגבל ביחס לפוטנציאל המלא", אומר וויסבורד.

שקיפות נמוכה

וויסבורד סבור כי המשבר הציף לתודעת המשקיעים את השקיפות הנמוכה ממנה סובל אזור המפרץ. השקיפות הנמוכה באה לידי ביטוי בנתונים חסרים ואפילו פגומים, אי בהירות לגבי קיומה של ערבות ממשלתית כמו גם מהות וטיב היחסים בין החברות הממשלתיות לממשלות עצמן.

"הנחת המוצא של השווקים הייתה שממשלת דובאי תגבה את החברות הממשלתיות ללא סייג. עוד הניחו המשקיעים כי נסיכות אבו-דאבי תספק גיבוי נוסף במידת הצורך. שתי ההנחות התבררו כרעועות (הגיבוי של דובאי התברר כמשענת קנה רצוץ בהיעדר משאבים מספקים, ולאבו דאבי לקח 4 ימים מורטי עצבים להכריז על מתן הגיבוי כאשר עדיין נותר לראות מה יהיה היקפו ואופיו המדוייק)".

עוד מוסיף וויסבורד, כי "הנחת המוצא של המשקיעים הייתה שהנסיכות השכנה, אבו-דאבי, בעלת שדות הנפט, תתפקד כדוד העשיר אשר יחלץ בעת צרה את דובאי הממונפת וחסרת המשאבים הטבעיים. הנחה זו התבררה כבעייתית, בין היתר לאור היקף החוב ביחס למשאביה של אבו דאבי. כאמור, החוב הכולל עומד על כ-140 מיליארד דולר, בעוד שנכסיה של הקרן הממשלתית של אבו-דאבי מוערכים בכ-400 מיליארד דולר והכנסותיה השנתיות מנפט מוערכות ב-50 מיליארד דולר בשנה. האם אבו-דאבי תסכן כשליש מהקרן הממשלתית שלה? או שלוש שנות הכנסות מנפט? עדיין לא ברור. ההערכה שלנו: העזרה מאבו-דאבי תהיה חלקית".

וויסבורד אינו ודאי לגבי משבר במפרץ: "האם גם חברות נוספות של ממשלת דובאי יכריזו על מהלך דומה? לממשלת דובאי חברות ממשלתיות נוספות, אשר טרם הכריזו דבר אודות עמידה או אי עמידה בהתחייבויותיהן הכספיות. נותר לראות האם המהלך של דובאי וורלד יהיה מהלך בודד, או שמא בעתיד הקרוב נראה מהלך דומה בחברות ממשלתיות אחרות של דובאי".