אפשר לשמוח, מוקדם לחגוג

לפני שנה נראה היה שחברות הביטוח נמצאות בפני צרה של ממש. מצד אחד, חלק ניכר מהחברות התאמצו לגייס כסף במיידיות שהן לא היו מורגלות בה על מנת לעמוד בדרישות ההון של האוצר; ומצד שני, פרת המזומנים הוותיקה והנאמנה שלהן חדלה להניב רווחים באופן מיידי, כשהחברות צברו גירעון בדמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים.

שנה עברה וחברות הביטוח שבו להציג רווחי שיא, כשרווחי ההשקעות נסקו יחד עם מדדי הבורסה. כך, חודשיים לפני סוף 2009 ניתן לקבוע - על-פי הנתונים הידועים - שאם לא יקרה פנצ'ר אדיר, חברות הביטוח יחתמו שנה מצוינת שבסיומה ישובו רובן לגבות דמי ניהול משתנים, כשבמקביל הן לא יתקשו (כענף) לעמוד בדרישות ההון התופחות. ולא מדובר בעניין של מה בכך, וודאי שלא אחרי איך שזה נראה בשלהי 2008.

חברות הביטוח תידרשנה להגדיל מצרפית את דרישות ההון המינימלי שלהן עד סוף השנה בכ-1.4 מיליארד שקל ביחס לדרישות המינימליות הקיימות כיום. כל זאת כחלק מהמהלך להגדלת הונן העצמי בכ-4.8 מיליארד שקל בסך הכול עד סוף 2011.

כעת מסתמן שלפחות לחלק הארי של הענף לא צפויות בעיות אקוטיות. רווחי העתק והתשואות החיוביות הובילו אותן לרשום בסוף הרבעון השלישי עודף מצרפי של 4.3 מיליארד שקל ביחס לדרישות ההון המינימלי הנוכחי של האוצר. החוסר הענפי בהון - שלא כל החברות חולקות בו - הרבה פחות חמור ממה שצפו רבים לפני פחות משנה. זה עשוי להתברר כחדשות טובות מבחינת בעלי המניות של כמה מהחברות, שאולי ישובו לקבל דיבידנדים יפים מוקדם ממה שצפו (הם עדיין ייאלצו לחכות בסבלנות - ההכבדה הרגולטורית על חלוקת דיבידנדים עודה משמעותית).

אגב, הנוחות היחסית ביחס לדרישות ההון הגדלות אינה אחידה בקרב כל החברות. מעל כולן בולטות באיתנות ההון שלהן: החברה הגדולה בענף, מגדל, בניהול יונל כהן; אליהו, שבשליטת שלמה אליהו, ובניהול בנו עופר אליהו; ו-aig ישראל, בניהול חווה פרידמן שפירא - שלושתן כבר עומדות בכל דרישות ההון החדשות לפי הנתונים של היום.

מנגד בולטות דווקא החברות הקטנות יותר, שיידרשו להגדיל את הונן בשיעור ניכר - ואפילו תוך הזרמות הון - כדי לעמוד בהוראות האוצר. בראשן ביטוח חקלאי, שלמה ביטוח ושירביט. שלוש אלו וחברות נוספות יידרשו להביא כמה עשרות מיליוני שקלים כל אחת, סכום שרחוק מלהיחשב זניח עבורן.

הבור של הפניקס מחמיר עם היתר

חלק מהתמונה הפסימית אשתקד, בכל הנוגע לתוצאות חברות הביטוח, נבע כאמור לא רק מהמצב הקשה (שכבר שכך ונרגע) בהון הרגולטורי, אלא גם מאובדן פרת המזומנים של דמי הניהול המשתנים. בסוף 2008 הגירעון של חברות הביטוח ביחס למבוטחים בגין התשואות השליליות עמד על כ-3 מיליארד שקל. גם האופטימיים שבמנהלי חברות הביטוח שיערו אז שיעבור זמן רב עד אשר ישיבו למבוטחים את התשואה השלילית. היו שטענו שגם ב-2010 הן עדיין יתבוססו בתוך הבור.

תשעה חודשים עברו, וגם כאן התמונה טובה יותר. אמנם עדיין בצד השלילי מבחינת חברות הביטוח, אבל במידה מלחיצה הרבה פחות. כך, במהלך הרבעון האחרון הכשרה ביטוח, שאת השקעותיה מנהל יוסי אפרתי, כבר שבה לגבות דמי ניהול משתנים; ונראה שבסוף נובמבר גם כלל ביטוח, שאת השקעותיה מנהל רועי יקיר, שבה לגבות דמי ניהול משתנים (ואם לא - אז זה יקרה בקרוב מאוד).

מדוחות הרבעון השלישי עולה, כי הגירעון המצרפי של שמונה חברות הביטוח המנהלות פוליסות ביטוחי מנהלים בקרן י' הצליחו לצמק את הגירעון ביחס למבוטחים לכ-778 מיליון שקל בלבד. אולם התוצאות המצרפיות מחמירות עם המצב בענף. זאת מכיוון שהפניקס נמצאת במצב הרע ביותר מבחינת החברות לאור תשואותיה החלשות מאוד אשתקד, עם גירעון של כ-316 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון. בניכוי הבור של הפניקס עולה כי הגירעון המצרפי של יתר החברות הפעילות בתחום עמד בסוף ספטמבר על 462 מיליון שקל, המהווים קצת פחות מחמישית מהבור שהיה בסוף 2008.

השיפור במצבה של פרת המזומנים של חברות הביטוח המשיך גם לתוך אוקטובר, כשנכון לסוף החודש שעבר הבור כבר הצטמצם לכדי 551 מיליון שקל. על פניו מדובר בסכום גדול, אבל ביחס לעתודות המנוהלות על ידי החברות - זהו סכום שניתן עליו להתגבר תוך חודשים ספורים (בתלות במצב השווקים והתשואות).

אפרופו אומדני הגירעון של חברות הביטוח בדמי הניהול המשתנים, נציין כי בדוחות הרבעון השלישי הראל שינתה את האומדנים הקודמים שנתנה, והגדילה אותם בכ-35 מיליון שקל. על כל פנים, מצבה של הראל, כפי שהוא מוכר מדירוגי התשואות, עודו טוב, ונכון לסוף אוקטובר יש לה כיום גירעון של כ-50 מיליון שקל. למנורה מבטחים יש גירעון של כ-30 מיליון שקל, ולמגדל יש גירעון עדכני של כ-160 מיליון שקל. הפניקס עדיין מדדה מאחור עם גירעון של כ-268 מיליון שקל, וזאת על תיק קטן בהרבה משל מגדל.