ועידת האקלים בקופנהגן: מדברים ומזהמים

ועידת האקלים בקופנהגן נפתחה היום בדנמרק. בעוד שבועיים כבר תתקיים פסגת נעילה של הוועידה אבל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עדיין לא החליט אם יעלה על מטוס ויגיע אליה. העיר האפרורית קיבלה אתמול את פניהם של 35 אלף באי הועידה. אל אלפי המומחים והפעילים של ארגוני סביבה בעולם כולו יצטרפו בשבוע הבא לא פחות מ-100 ראשי מדינות. כולם יחד ינסו להגיע לחתימה על הסכם גלובלי כדי להציל את כדור הארץ, שמיום ליום מתחמם יותר ומזדהם יותר.

היום האחרון של הועידה, ב-18 בדצמבר, יוקדש לטקס החתימה. המטרה היא להגיע להסכמה על שני עקרונות יסוד. מחויבות חד משמעית של כל מדינות העולם לצמצם עד שנת 2020 את פליטת גזי החממה לאטמוספרה בשיעור של 20%-40% וכן להקים קרן אקלים בינלאומית בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. הסכום הזה יועמד לזכות המדינות המפותחות כדי לסייע להן להתמודד עם הצורך למנוע זיהום סביבתי.

אלפי לימוזינות, מאות מטוסים פרטיים ומאגרי קוויאר, עומדים לרשות המנהיגים שלמרות ההצהרות הירוקות, לא תמיד מוותרים על הנוחות. הוועידה נפתחה עם סרטוני וידיאו שהציגו ילדים מרחבי העולם, שדוחקים בבאי הוועידה לעזור להם לגדול בעולם נטול התחממות קטסטרופלית.

"לא המשבר הפיננסי המתמשך ולא המלחמה באפגניסטן, אלא שינויי האקלים וההשלכות שיש להם בכל מקום על לכדור הארץ - הם הנושא החשוב ביותר בראש סדר היום העולמי", אמרה שרת האקלים לשעבר של דנמרק, ונשיאת הוועדה. לדברי קוני הדגרד, המפתח להסכם הוא מציאת דרך לגייס ולתעל הון ציבורי ופרטי עבור המדינות העניות, שיעזור להן להיאבק בהשלכות שחל שינוי האקלים. הדגרד הוסיפה כי אם הממשלות יפספסו את ההזדמנות שמציגה ועידת קופנהגן, יכול להיות שהזדמנות טובה יותר לא תגיע לעולם.

נשיא ארה"ב ברק אובמה, שאמור היה להגיע לקופנהגן ביום ד' הקרוב, החליט להגיע ליום האחרון של הוועידה במקום זאת. תוכניותיו המקוריות זכו להרמת גבה מצד שוחרי איכות הסביבה, היות שההסכמות והישגי הוועידה יהיו רק בסופה ולא השבוע. כמו כן, רבים סבורים שסיבה נוספת היא נסיון להוסיף מומנטום לשיחות המו"מ, בעקבות התחייבויות מחודשות של סין והודו להפחית את פליטות גזי החממה שלהן.

ואצלנו, השר גלעד ארדן אמור לעמוד בראש המשלחת הישראלית לוועידה ומתכוון להציג בה תוכנית שגיבש משרדו לצמצום פליטת גזי החממה בישראל. "נתניהו צריך להחליט ולעשות מעשה סביבתי" אמר אמש ארדן והאשים את ראש הממשלה בכך שעדיין לא קיבל החלטה אם לאמץ את התוכנית של המשרד להגנת הסביבה, ולא הביאה לדיון בישיבת הממשלה.

עבור אנטרטיקה ההחלטות בדנמרק - קריטיות

בצידו השני של העולם, מדענים עוקבים בדאגה אחרי תוצאות הוועידה בקופנהגן. אנטארקטיקה היא החזית הקפואה של שינויי האקלים, שממת הקרח באנטרקטיקה שבעבר הייתה מחוסנת מהשפעות בני האדם, עוברת שינויים דרמטיים.

מומחה הקרחונים אנדי סמית' שמגיע ליבשת כבר 26 שנים מסביר כי שינויי האקלים משפיעים מאוד על שכבות הקרח ועל הקרחונים ולמין האנושי יש תפקיד מכריע בשינויים אלה. "ההשלכה העיקרית היא על גובה מפלס המים, מה שאומר שהתהליך משפיע על כולנו", הסביר.

קומארד סטפאן חוקר את הקטבים כבר 35 שנים . "בדקנו בכמה יעלה מפלס המים במשך חמישים - מאה שנה", אומר החוקר. "בהתחלה זה יהיה בערך 30 ס"מ, אולי 40, אבל המחקר האחרון שערכנו מנבא עלייה של כ-55 סנטימטרים במפלס המים". כך גורלה של היבשת הקרה בעולם, משתווה לאט לשלנו.

"הדרך שבה אנחנו חיים במרחק של אלפי קילומטרים מכאן, מתחילה להשפיע על אנטרטיקה וגורלה של היבשת הזו ייקבע בהחלטות שפוליטיקאים יקבלו עכשיו" אומרת אמה הארד, כתבת סקי שנסעה ליבשת.

"המדענים יבדקו את ההשפעה של כל שינוי במדיניות מפני שכאן בחזית הקפואה נגלה אם אנו מנצחים בקרב נגד ההתחממות הגלובלית או שאנו מפסידים בו. זה מרגיש כאילו זה עולם אחר כאן - רחוק ומוגן".

"השירות המטאורולוגי חסר אמצעים"

אתמול פרסם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, דו"ח המתייחס להיערכות ישראל בנושא פליטת גזי חממה, הקובע כי השירות המטאורולוגי חסר אמצעים ומתקשה בניטור של שינויי האקלים, נתוני פליטת גזי החממה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מפורטים מספיק וגם המשרד לאיכות הסביבה, שמנסה לגבש תוכנית פעולה לאומית עוד ניצב בפני אישורי הממשלה. המבקר מציין שיש להסדיר גורם אחראי לניטור פליטת גזי החממה ופרסום הנתונים.