טריטוריה חדשה ל-TARP

הקצאת כספי התוכנית למלחמה באבטלה בעייתית

מאז השקתה, תוכנית TARP לחילוץ הנכסים הרעים ממאזני הבנקים בארה"ב סבלה מסטייה ברורה מהיעד המקורי שלה.

אותם 700 מיליארדי הדולרים שנועדו להוציא את הנכסים המשכנתאיים ממאזני הבנקים עוברים כעת עוד שינוי כיוון. ברק אובמה חשף אתמול תוכנית למיחזור כספי TARP לתוכניות יצירת מקומות עבודה. ההכוונה המחודשת הזו עלולה לחייב חקיקה חוזרת, אך פורמליזציה שלה תהיה מהלך לא נבון.

המטרה המקורית של TARP לא שרדה זמן רב. במתכונתה המתוקנת - רכישת מניות בכורה בבנקים עצמם - היא התבררה כהצלחה. למרות הביקורת, ההשקעה של האוצר האמריקני בגולדמן זאקס, לדוגמה, הניבה תשואה שנתית של 23% למשלמי המסים. במבט כללי, כל התוכנית צפויה להניב לממשל רווח. אומדן העלות המעודכן של התוכנית, 42 מיליארד דולר, נובע כולו מהפסדים במגזרי תעשיית הרכב והביטוח (AIG), תחומים ש-TARP גלשה אליהם במרוצת המשבר. ההשקעה הכוללת ב-2009 הסתכמה ב-364 מיליארד דולר.

ההצלחה היחסית אמורה לסייע לצמצם את הגירעון התקציבי, אך במקום זאת היא עלולה ליצור חור בכיסי הממשל. במציאות, הגבול בין השקעה ובין הוצאה ישירה כבר מטושטש, כאשר כספי TARP כבר משמשים לשינוי תנאי משכנתאות, לדוגמה. אך הקצאת כספים ליצירת מקומות עבודה תכניס את TARP לטריטוריה חדשה לחלוטין. אין כאן דרך ברורה למדידת הצלחה או כישלון. הערכות הממשל לגבי הצלחת תוכנית התמריצים שלו שונות זו מזו במיליון מקומות עבודה, ולא ניתן לאמוד מה היה קורה ללא התוכנית הזו.

TARP היתה תוכנית חירום, שלא צריך להעביר אותה כעת אל שוק עבודה שכבר מפגין סימני התאוששות. אם ההבראה של 2010 לא תיצור די משרות, זו בעיה ארוכת טווח. הסיכונים והסיכויים של הוצאה כזו למאבק באבטלה צריכים להידון בצורה יסודית יותר.