ניסיונות להסתיר מידע ברשתות חברתיות עלולים להוביל לתביעה

מעסיקים משקיעים לעתים מאמצים רבים באיתור מידע על מועמדים, בעיקר כשמדובר במשרות בכירות ■ מחפשי עבודה המודעים לעניין נוטים להעלים עדויות למה שאינם מעוניינים לחשוף

מעסיקים בחברות היי-טק נוטים לבחון מועמדים לעבודה גם דרך כרטיס הטוויטר ואלבומי התמונות בפייסבוק שלהם. זאת, כדי לבחון האם יש התאמה בין אישיותו של המועמד לבין הדנ"א של החברה.

לעיתים, מעסיקים משקיעים מאמצים באיתור מידע אודות מועמדים, בעיקר כשמדובר במשרות בכירות. מחפשי עבודה המודעים לעניין נוטים להעלים עדויות למה שאינם מעוניינים לחשוף.

לדברי עו"ד רפי הולין, מומחה בדיני עבודה, "עובד המפברק קורות-חיים או מסתיר או אף נמנע מלחשוף ביוזמתו מידע רלוונטי לגבי יכולתו והתאמתו לאייש את המשרה המיועדת, ניתן לתבוע אותו בגין הטעיה מכוונת ולדרוש ממנו פיצוי על כל נזק שנגרם למעסיק עקב ההטעיה".

לדברי הולין, "בניגוד לרוב החוזים העסקיים, הצדדים לחוזה העבודה נקשרים ביחסים קרובים וממושכים, ולכן חלה עליהם חובה מוגברת, האחד כלפי משנהו, לגילוי ולחשיפת כל מידע אשר עשוי להיות רלוונטי ליכולתם ולהתאמתם להיקשר בחוזה עבודה".

עם זאת, הולין אומר כי הצדדים זכאים לפרטיות. החוק אינו אוסר על מעסיק לשאול מועמד לעבודה שאלות אישיות (למעט פרופיל צבאי), אבל אוסר לדרוש מידע מהמרשם הפלילי.

מועמד חייב לחשוף כל מידע רלוונטי לגבי ביצוע המשרה המיועדת. זכותו ואף חובתו של גן ילדים, למשל, לוודא שעובדיו אינם פדופילים. הסתרת מידע אחר, שנמצא בתחום פרטיותו של המועמד, אינה מנוגדת לדין.

לדברי הולין, "שאלה אחרת, אשר עשויה להכשיל מועמדים, היא לגבי נסיבות סיום העסקתם אצל מעסיקם הקודם. מועמדים שיש להם מה להסתיר עלולים לעשות זאת, כי הם ירגישו שאין להם מה להפסיד. אולם בכך הם יפרו את חובתם לנהל משא-ומתן בתום-לב".

הבדיקה ממשיכה אחרי הקבלה

בדיקת העובדים לא נעצרת רק בשלב הראיון. לדברי רו"ח גיא מונרוב, שותף במשרד אלקלעי-מונרוב, שמתמחה באיתור ומניעת מעילות בבקרה וניהול סיכונים, גם אחרי שהמועמד התקבל לעבודה, המעסיקים ממשיכים לבחון את פועלו באינטרנט. זאת, בשל המודעות להשלכות של שימוש ברשתות חברתיות על עסקים.

"בשימוש העסקי באתרי ווב 2.0 טמונים איומי אבטחה ובעיות לא מועטות מול סוכנויות ממשל ותאגידים עסקיים, והמעביד מעוניין לדעת לאיזה קבוצות מצטרפים העובדים", אומר מונרוב.

לדברי מונרוב, הרשת החברתית הפכה להיות כר נוח וקל לריגול תעשייתי. פרופיל של אדם ברשת חברתית מספק עליו מידע רב, שניתן לנצלו למטרות שונות.

משום כך, כאשר ארגון מבקש לבדוק זליגת מידע, הדבר הראשון שעושים המומחים הוא לבדוק את אופי המידע וההתקשרויות במחשבים האישיים של העובדים. גורמים שמעוניינים להשתמש לצורכיהם באינפורמציה המופיעה ברשתות חברתיות צריכים רק להיות ערניים.