הצעת חוק: המבקר יפרסם את מקורות ההון של רה"מ והשרים

ההצהרות שיתגלו כבעייתיות ידווחו ליו"ר הכנסת ולציבור ■ ח"כ יולי תמיר, מגישת ההצעה: כך ניתן יהיה לבדוק ניגודי עניינים ■ "הסכנה היא לא הבעלות על ההון, אלא למי חייב הבכיר כסף או ממי קיבל שכר ותגמולים"

ימים ספורים לאחר שקומץ חברי כנסת בלבד הסכים לפרסם מיוזמתו את הצהרות ההון שלו, תניח מחר (ב') ח"כ יולי תמיר (עבודה) על שולחן הכנסת הצעת חוק שלפיה ראשי המפלגות הגדולות, ראש הממשלה ושרים יחויבו לפרוס בפני מבקר המדינה לא רק את הצהרות ההון שלהם - אלא גם המקורות הכספיים של ההון. ההצהרות שיתגלו כבעייתיות ידווחו ליו"ר הכנסת ולציבור - כך נודע ל"גלובס".

הצעת החוק, ששותפים לה גם חברי הכנסת יואל חסון (קדימה) וניצן הורוביץ (מרצ), גובשה בהתייעצות עם גורמים במשרד מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, והיא קובעת כי בתוך 90 יום מרגע שהגישו נושאי המשרה הבכירים את הצהרת ההון שלהם, יודיע מבקר המדינה ליו"ר הכנסת אם הדו"ח תקין, ואם לא - אילו פגמים נפלו בו. הודעתו תפורסם ברבים, כולל באתר האינטרנט של הכנסת ומשרד מבקר המדינה.

על-פי ההצעה, היא תיכנס לתוקף כבר בכנסת הנוכחית ותחול על כל מי שעומד בראש מפלגה בת למעלה מ-5 חברי כנסת. ראש ממשלה או שר שסיימו את תפקידם יחויבו להגיש הצהרה דומה 5 שנים לאחר סיום תקופת כהונתם.

קנס של 250 אלף שקל

אם הכנסת תאשר את ההצעה, יתברר בין היתר כיצד מימן יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, את רכישת הדירה במגדלי אקירוב, ששווייה נאמד בכמה עשרות מיליוני שקלים; ומהם מקורות המימון לשני הבתים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקיסריה ובירושלים. עם זאת, פרטים אלה יתבררו רק לאחר סיום תפקידם.

כיום, על-פי הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, מחוייבים ראש הממשלה, השרים וסגני השרים להגיש הצהרת הון עם כניסתם לתפקיד, במהלך כהונתם ותוך 60 יום מסיום הכהונה, אולם, הם אינם חייבים לדווח על מקורות ההון ואינם מחוייבים בדיווח נוסף בתום כהונתם.

כמו כן, כיום אינו מחוייב מבקר המדינה לחשוף דו"חות לקויים. על-פי ההצעה החדשה, מי שיעבור על סעיפי החוק ייקנס ב-250 אלף שקל.

לדברי תמיר, הצעת החוק נועדה לחשוף לציבור את דרך השגת ההון של נבחרי הציבור. "כיום לא ניתן לדעת כיצד עשה נבחר ציבור את הונו שעליו הוא מצהיר", אמרה ל"גלובס". "הסכנה היא לא הבעלות על ההון, אלא למי חייב הבכיר כסף או ממי קיבל שכר או תגמולים. כך ניתן יהיה לבדוק אם מקור קבלת המשאבים השפיע גם על ההתנהגות הפוליטית. השאלה אם למישהו יש או אין משאבים כלכליים לא צריכה לעניין את הציבור, אבל אם שר חייב כסף לגוף כלכלי, לאדם פרטי או חלילה לארגון פשע - זה אמור לעניין מאוד את הציבור".

ניתן להרחבה

לדבריה, "אדם כמו שר החוץ, אביגדור ליברמן, אם היה יודע שזה מה שהוא צריך לעשות, להסביר מהם המקורות התקציביים - סביר להניח כי לא היה מסתכן, וגם חברים אחרים היו נרתעים".

הצעתה של תמיר מתייחסת אך ורק לנושאי משרה בכירים, אולם לדבריה, אם תאושר ההצעה - ניתן יהיה בעתיד להרחיבה ולכלול בה את כלל חברי הכנסת.

צרו איתנו קשר *5988