ועדת המים: המשבר החמיר בשל כניעה לאינטרסנטים ולפופוליזם

עוד בהמלצות ומסקנות הביניים של הוועדה: מחירי המים צריכים לשקף את עלותם תוך התחשבות במגזרים חלשים ■ אם היטל הבצורת יבוטל - יש צורך לנקוט צעדים מעשיים אחרים ■ רשות המים לא היתה עקבית בהתמודדותה עם המשבר

שורה של ליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות במשק המים, בעיקר בתקופה האחרונה, ממשיכים להחמיר את המשבר במשק המים. כך עולה ממסקנות והמלצות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים שהוגשו לוועדה לביקורת המדינה. הוועדה, בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין ובהשתפות פרופ' יורם אבנימלך ופרופ' יואב כסלו, ציינה בדו"ח, כי "המשבר אמנם הוחרף עקב רצף של שנים שחונות, אך הוא בעיקרו של דבר תוצאה של מעשים ומחדלים של הגורמים השונים האמונים על משק המים".

בין הליקויים שנמצאו: אי קביעת מטרות ויעדים, והעדר תכנון טווח ארוך; היעדר דפוסים ליחסי גומלין בין הדרג הפוליטי והמקצועי וחסר בעבודת מטה; חוסר עקביות בהחלטות ושינוי החלטות תוך זמן קצר, תחת לחץ של גורמים אינטרסנטים וכניעה להלכי רוח פופוליסטיים והיעדר שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות באופן שיאפשר לגורמים שונים מקצועיים וציבוריים להביע את עמדתם לפני קבלת ההחלטות.

למנוע הישנות המשבר

בוועדה מציינים, כי על הגופים המנהלים את משק המים לתקן מיידית את הליקויים "שאם לא כן, קיים חשש שלא רק שפתרון המשבר הנוכחי יידחה לזמן רב , אלא שמשברים דומים יחזרו בעתיד", צוין בדו"ח.

הוועדה הזהירה מפני הדעות המושמעות בציבור, המטילות ספק בעצם קיום המשבר במשק המים או בחומרתו, וקבעה כי "עתודות המים קרובות לקו השחור. קו זה מבטא את המפלס שירידה ממנו עלולה לפגוע בצורה חמורה באיכות המים השפירים, שלא תהיה ניתנת לתיקון בשנים הקרובות".

הוועדה הביעה תמיכה במדיניות לפיה תעריפי המים ישקפו את עלותם, לרבות כל העלויות הנלוות לתהליך התפלת המים והובלתם, כולל העלויות הסביבתיות. זאת, תוך אפשרות להחליט על תמיכה ישירה במגזרי צרכנים ואוכלוסיות חלשות.

במידה שיוחלט על הורדת תעריפי המים, צוין כי יש צורך בהשלמה בתוספת מקבילה מתקציב המדינה, שכן "מדובר במשק מים המצוי במצב חירום. הקטנת הסכום העומד לביצוע פעולות חיוניות תוביל בהחלט למשבר מים חדש", נכתב.

"רשות המים שגתה"

ועדת החקירה ממליצה בשלב זה להשאיר את המנגנון הקיים של קביעת תעריפים בידי מועצת רשות המים, המורכבת מנציגי משרדי ממשלה ונציגי ציבור, כך שיקטן הלחץ של קבוצות אינטרסים שונות. בדו"ח נכתב, כי "יש להשאיר את המנגנון הקיים לפחות עד לרכישת ניסיון מספיק, שיאפשר לקבוע האם הרפורמה היא ראויה או טעונת שינוי".

באשר לתפקוד רשות המים במשבר הערכת הוועדה היא כי הרשות שגתה בכך שלא הכינה תוכניות ברורות ומוגדרות לטיפול במשבר המים, ובכך שהחלטותיה שונו באופן תכוף, למשל בנושא מדיניות השקיית הדשאים, גינות פרטיות והיטל בצורת.

הוועדה מצאה כי מדיניות החיסכון חייבת להימשך בשנה הקרובה, גם בעונה הגשומה. עוד המליצה, כי היטל הצריכה העודפת (היטל הבצורת) יבוטל רק אם יינקטו במקומו אמצעים אחרים, ממשיים ומעשיים, לעידוד החיסכון בשימוש במים.

לשתף את הציבור

לטענת הוועדה שגו קובעי המדיניות וראשי משק המים באי שיתוף נאות של הציבור במלוא המידע, ובכך תרמו ליצירת סערות ציבוריות אותן היה ניתן היה למנוע. הוועדה קובעת כי:" תוכניות לגבי מדיניות התעריפים, ייעול והקטנת צריכת המים ושאר ההחלטות העוסקות במשק המים, יוצגו לציבור מבעוד מועד, על מנת לאפשר קיום דיון ציבורי טרם קבלתן ולא בדיעבד, כמו שמשק המים מתנהל".

הוועדה הממלכתית נמצאת בשלבים סופיים של כתיבת דו"ח החקירה על ניהול משק המים. הרקע לפרסום המלצות הביניים הוא רצון חבריה "להציב עקרונות ברורים על-מנת למנוע החלטות פזיזות וחסרות עקביות המתקבלות על סמך הלכי רוח חולפים בדעת הקהל, שגורמים לא אחת לסערות ציבוריות ולא מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח החסרה במשק המים".

נזכיר, כי הוועדה הופקדה על חקירת מכלול ניהול משק המים והסיבות למשבר. במשך למעלה משנה חקרה הוועדה מאות עדים, ביניהם שרים בעבר ובהווה לרבות השר בנימין (פואד) בן אליעזר - שר התשתיות הקודם, השר עוזי לנדאו - שר התשתיות הנוכחי, השר גלעד ארדן - הגנת הסביבה, השר שלום שמחון - חקלאות, מנכ"לים של משרדי הממשלה, ראשי משק המים מרשות המים ומקורות, נציגי הגופים הירוקים גופי הירוקים, אנשי אקדמיה ועוד. כן הזמינה ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים מחקרים עצמאיים של יועצים וסיירה בשטח במתקני מים שונים.

מחברת "מקורות" נמסר בתגובה לדו"ח הביניים של ועדת החקירה למשק המים: "מקורות חוזרת ודורשת ממשרד האוצר להקצות לאלתר 500 מיליון שקל הנדרשים לפיתוח החיוני של משק המים ולחיבור מתקני ההתפלה שבלעדיהם לא ניתן יהיה לצאת ממשבר המים החריף".