המדינה תובעת מאומריקס חצי מיליארד שקל על זכויות הדבק הביולוגי

מדינת ישראל הגישה היום (ג') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה בסך חצי מיליארד שקל נגד חברת התרופות אומריקס ונגד מייסדה ומי ששימש כיו"ר וכמנכ"ל שלה, רוברט טאוב, בטענה כי זגלו את זכויות המדינה בתכשיר הדבק הביולוגי. אומריקס נמכרה לפני כשנה לקונצרן ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 438 מיליון דולר.

ה"דבק הביולוגי" הוא תכשיר מציל חיים המיוצר מנוזל הדם. הוא פועל לזירוז קרישת דם, ובכך מפחית משמעותית דימומים קשים שמקורם בניתוח או פציעה.

חוק הפטנטים קובע כי "אמצאה של עובד שהגיעה אליו עקב שירותו ובתקופת שירותו, תקום לקניין מעבידו".

המדינה טוענת כי מוצרי הדבק הביולוגי של אומריקס מבוססים על אמצאות של עובד שירות המדינה, פרופ' אוריאל מרטינוביץ', מנהל המרכז להמופיליה בבית-החולים תל-השומר, ולפיכך כל הזכויות בה שייכות לה.

לדבריה, מוצרי הדבק הביולוגי פותחו תוך שימוש במשאבי בית-החולים, תוך שימוש בתשתיותיו המחקריות, בתקציבו ובסיוע מומחים נוספים המועסקים בבית-החולים על-ידי המדינה. לכן, נטען בתביעה, הטכנולוגיה עליה מבוססים תכשירי הדבק הביולוגי היא בגדר "אמצאת שירות" על-פי חוק הפטנטים, וכל הזכויות בה שייכות למדינה.

שימוש במשאבים

לאחר מכירת אומריקס נפגשו נציגי המדינה עם מרטינוביץ', שמסר להם מידע אודות יחסיו עם החברה. הוא אישר כי במשך שנים ארוכות פיתח את הדבק במסגרת עבודתו בתל-השומר, תוך שימוש במשאבי בית-החולים, בתקציביו ובמתקניו, ובסיוע מומחים נוספים העובדים בו. כך למדה המדינה לראשונה כי מרטינוביץ' העביר את הזכויות באמצאה לאומריקס ולטאוב, שרשמו ברחבי העולם ובישראל פטנטים המבוססים על הטכנולוגיות והאמצאה שפיתח.

המדינה טוענת כי לאומריקס ולמי שעמד אז בראשה, רוברט טאוב, לא היה קושי להסדיר את זכויות השימוש בטכנולוגיה ולהגיע עם המדינה להסדר הולם שיאפשר להם למסחר את הטכנולוגיה. אך במקום זאת הם בחרו לנקוט בשורה של מהלכים כדי לנשל את המדינה מזכויותיה ולהשתמש בטכנולוגיה מבלי לשלם עבורה תמורה כלשהי למדינה, תוך הסתרת גזל הטכנולוגיה.

המדינה גם טוענת כי חלק מ-438 מיליון הדולר ששילם ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת רכישת אומריקס משקף את שווי הטכנולוגיה שגזלו אומריקס ורוברט טאוב.

בשלב זה מעריכה המדינה את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מגזל הזכויות בסכום של חצי מיליארד שקל. יש לציין כי המדינה אינה מחויבת בתשלום אגרת משפט, ולפיכך אין היא מוגבלת בהיבט זה בסכום התביעה בו היא נוקבת.

תביעת מרטינוביץ'

יצויין כי בעקבות מכירת אומריקס לג'ונסון אנד ג'ונסון הגיש מרטינוביץ' עצמו לפני כשנה תביעה בסך כ-3.43 מיליון שקל נגד אומריקס וטאוב, בטענה כי נישלו אותו מזכויותיו בפטנט שהמציא - הדבק הביולוגי.

באמצעות עוה"ד אלי זהר ורקפת פלד ממשרד מ. זליגמן ושות' טען מרטינוביץ' כי הוא פיתח את תכשיר הדבק הביולוגי אך נותר ללא זכויות בפטנט שהמציא, וללא קבלת מלוא התמורה הכספית בגין המצאתו ובגין עשרות אלפי שעות שהשקיע במשך 10 שנים בתהליך הפיתוח.

כן טען כי אומריקס הפרה הסכמים בהם התחייבה להעביר לו כ-1.4 מיליון דולר תמורת העברת זכויותיו באמצאה לידיה. לדבריו, החברה לא איפשרה לו לממש אופציה לרכישת 20 אלף ממניות אומריקס, כפי שהבטיחה לו.

פגיעה בנכסים

במשרדי המשפטים והאוצר אמרו היום כי התביעה גובשה בהתאם למדיניות הממשלה לפעול למיגור התופעות של פגיעה בנכסי המדינה, בייחוד בהיבט של הפרת זכויות המדינה בפטנטים, הן על-ידי חברות מסחריות והן על-ידי עובדים בשירות המדינה, הרושמים על-שמם פטנטים השייכים למדינה.

לדברי הגורמים, בכוונת המדינה לפעול להגשת תביעות נוספות להגנת ולהשבת קניין רוחני ופטנטים לרשות המדינה. התחום מרוכז על-ידי יריב נחמה, סגן בכיר לחשב הכללי באוצר, ועו"ד אורית קוטב, ראש יחידת התביעות בפרקליטות המדינה.

את המדינה מייצגים בתביעה עוה"ד ליעד וטשטיין, שי ישראל ואמירה מנגלוס ממשרד ד"ר שלמה כהן וכן עו"ד דקלה שלו-אמסלם מיחידת התביעות בפרקליטות המדינה.

טרם הוגש כתב הגנה. (ת"א 09-12-26859).

טאוב: "אם הייתי חושב במונחים עסקיים, לא הייתי פועל בישראל"

חברת אומריקס הוקמה על-ידי רוברט טאוב, בלגי יהודי בעל קשר חזק לישראל. לטאוב היתה חברה בלגית בשם אוקטופארמה. אומריקס הוקמה כספין-אוף של חברה זו, עוד בבלגיה, ומשרדיה פעלו בתוך המתחם של בנק הדם בתל-השומר מטעמי נוחות - מוצרי החברה מבוססים על פלאזמה המופקת מתוצרי הלוואי של מנות הדם, ובין אומריקס למד"א נחתם הסכם ייצור משותף גדול.

כבר אז הסתכסך טאוב עם מד"א, ודרכה עם המדינה. "הם טענו שאני שודד את הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל", סיפר פעם. "אותי, שמשלם למד"א עבור עודפי הפלזמה שאין בהם שימוש, בנוסף לליסינג של המפעל. אותי, שלקחתי על עצמי את כל הסיכונים, האשימו בהאשמות כאלה. הרי אם הייתי חושב במונחים עסקיים קרים, לעולם לא הייתי בוחר להקים את המפעל בישראל".

הפיתוח של המוצרים החל כבר משנת 1995, והמוצר אושר לשיווק בישראל מ-1997. מאז עברה הרבה פלאזמה בבנק הדם, החברה פיתחה מוצרים נוספים, עברה תקופות של הצלחות אדירות ושל קשיים, במהלכן טאוב מימן כמעט לבדו את החברה בעשרות מיליוני דולרים.

באמצע 2006 הונפקה החברה בבורסה, אך רק בסוף שנה זו בוצעה הנפקה שנייה, בה מכר גם טאוב מניות, אך לא בהיקף המתקרב להשקעתו. הבוננזה מבחינתו הגיעה רק בסוף 2008, כ-15 שנה אחרי הקמת החברה, כשהיא נמכרה לקונצרן ג'ונסון אנד ג'ונסון. טאוב, עדיין בעל המניות העיקרי החברה, היה המרוויח הגדול מהעסקה.