שטייניץ מתמהמה: ענתבי יעזוב בשבוע הבא ועדיין אין מחליף

הערכות: חיים שני ימונה למ"מ הממונה על שוק ההון ■ גורם בשוק הביטוח: "האוצר לא רציני"

תשעה ימים לפני סיום תפקידו של המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, ובמשרד האוצר טרם הוחלט מי יהיה ממלא מקומו, כל שכן לא סוכם מחליף קבוע. קיימות הערכות לפיהן מנכ"ל האוצר, חיים שני, ימונה לממלא מקום. במשרד האוצר מסרבים להתייחס, להכחיש או לאשר הערכות אלו. בתגובה מסר דובר האוצר כי "השר, סגן השר והמנכ"ל מודעים לחשיבות התפקיד ופועלים לבחירת המינוי המתאים ביותר".

אפשרות אחרת היא כי בשלב הביניים ימנה יובל שטייניץ את אחד משני המועמדים הפנימיים לתפקיד כממלא מקום זמני לשלושה חודשים. השניים הם המשנה לממונה, יואב בן אור (41), והסגן הבכיר אריק פרץ (35). אך עד כה נראה כי שטייניץ מתקשה לקבל החלטה מי מהם ימונה, אם בכלל. יצוין כי בשלוש ההחלפות האחרונות המועמד הפנימי קיבל את התפקיד וכי ענתבי וגם קודמו, אייל בן שלוש, החלו את התפקיד כממלאי מקום ולאחר שלושה חודשים קיבלו מינוי קבוע.

בכל מקרה צפויה להיווצר בעיה. ענתבי נושא בשני תפקידים. הממונה על אגף שוק ההון והמפקח על הביטוח. בעוד שניתן למנות ממלא מקום לתפקיד הממונה, הרי שתפקיד המפקח על הביטוח הוא תפקיד סטטוטורי ולא ניתן למנות לו ממלא מקום.

ביקורת על שטייניץ

גורמים בשוק הביטוח מתחו ביקורת חריפה על שטייניץ שמתמהמה בטיפולו בקביעת מחליפו של ענתבי וטענו כי מדובר בחוסר רצינות מצד משרד האוצר, בייחוד כשמדובר באיוש תפקיד כה מרכזי. ענתבי, העומד בראש אגף שוק ההון, אחראי על הפיקוח על הגופים המוסדיים כמו קופות גמל, קרנות פנסיה ותיקות וחדשות וחברות ביטוח. גופים אלו מנהלים כ-700 מיליארד שקל, כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור.

שטייניץ שקל בתקופה האחרונה כמה מועמדים חיצוניים אך לא החליט. המועמד המועדף עליו, המשנה למנכ"ל מגדל ענת לוין, סירבה בתוקף לקבל על עצמה את התפקיד. ענתבי הודיע כבר במאי לשטייניץ כי בכוונתו לעזוב בסוף השנה לאחר קדנציה מוצלחת ביותר של יותר מארבע שנים, הארוכה ביותר אי פעם בתפקיד זה. אך עד עתה, שבעה חודשים לאחר הודעתו על פרישה, טרם נקבע מחליפו. ענתבי כבר האריך את כהונתו בחודש ואף שמופעל עליו לחץ להאריך שוב ההערכות הן כי לא יסכים לכך.

מאז 2007 מבקש נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לקבל לאחריותו את אגף שוק ההון ולאחד אותו עם הפיקוח על הבנקים. זאת כדי לרכז את הפיקוח הפיננסי במקום אחד ולקבוע סטנדרטים וכללים רגולטוריים אחידים. משרד האוצר מתנגד לכך בחריפות.