פרידה מהעיתון המודפס? איך ייראה העתיד בענף העיתונות

את הבדיחה הזו, סיינפלד לא יוכל לספר כנראה בעוד 10 שנים. על-פי התחזיות, לא ממש תהיה בעיה למצוא מקום לידיעות. הבעיה, או הבשורה, היא שלא ממש תהיה עיתונות פרינט. כותרות שחורות על מצב התעשייה הן חלק מהווייתנו היומית, ואנליסטים מסכימים שמצבם הכלכלי של עיתונים רבים גרוע ביותר, וכי יש חשש שייאלצו לוותר על הגרסה המודפסת שלהם.

האם הפרינט באמת בדרך להכחדה? כן ולא. לדברי הפרופסור לתקשורת גבי וימן, "מההיסטוריה של אמצעי התקשורת אפשר להסיק כי אף אחד לא נכחד כשהופיע אחר. הטלוויזיה לא הרגה את הרדיו, והעיתון לא הרג את הספר. גם האינטרנט לא יכחיד את האחרים - הוא ימשיך לשנותם. העיתונות תשנה את אופיה ולא תיכחד".

* אז מה יקרה לעיתונות?

"היא תינזק. עיתונים ייסגרו והמשמעות היא קשה. יש כאלה שיעברו למודלים הפסדיים, שרווחיות היא לא האינטרס העיקרי בהם. העיתונות שתשרוד תהיה שונה. אימפריות המדיה לומדות איך לעשות עיתונות מקוונת. ואנשים גולשים לאתרי חדשות של עיתונים - גופי המדיה שהם מכירים וסומכים עליהם. זה המפתח להצלת העיתונות - המקצועיות והאמינות. את זה יספקו פחות הבלוגים או עיתונאים עצמאיים. יש גם מדורות שבט עיתונאיות וזה מקור הידע המקצועי האמין".

קינדל - ההזדמנות הגדולה?

גם איל התקשורת רופרט מרדוק, הידוע באמונתו בפרינט, נוקט בגישות שכביכול סותרות - אך בפועל הן לא. מרדוק מנסה לחזק את עיתוניו ולהגביל את התוכן החינמי מבית האימפריה שלו ברשת. אך לצד זאת, אמר מרדוק לאחרונה כי במהלך 20 השנים הבאות מרבית הקוראים יצרכו את מנת העיתונות היומית באמצעות קוראים אלקטרונים דוגמת הקינדל של אמזון או ה-eReader של סוני. מרדוק הוסיף כי "בקרוב לא נזדקק לנייר, לבתי דפוס או לאיגודים מקצועיים. זה הולך להיות נפלא".

הקינדל ודומיו אכן צפויים להיות גלגל ההצלה של עיתונות הפרינט. במגזין wired, שעסק בקינדל כעתיד ענף העיתונות, נכתב כי ה"ניו יורק טיימס" מחזיק בתוכנית לסבסד מכשירים עבור מנויים, שיתחייבו לתקופות זמן ארוכות.

גם בזווית המקומית יש כבר סימנים המעידים כי גם המו"לים מבינים כי עיתון הנייר עומד לחלוף מן העולם. "העין השביעית" דיווח לאחרונה כי קבוצת "ידיעות אחרונות" עובדת על מיזם, שמטרתו לשמר אותה כמובילה גם בעתיד, כשהתוכן יהיה ברובו המוחלט אלקטרוני (ראו הרחבה במדור "חתוך תוכן" בגיליון זה). הקבוצה חתמה על הסכם עם יצרן קוראים אלקטרוניים, כשהמטרה היא להציע בעתיד לראשונה לקוראים ישראלים מהדורה דיגיטלית של עיתון. מלבד הגרסה הדיגיטלית של העיתון צפויה הקבוצה לשמש גם כקמעונאית המכשיר ולהפיץ גרסאות דיגיטליות של ספרים ותכני מגזינים של הקבוצה, ואולי גם לשלב גופי תוכן נוספים מישראל במכשיר.

ב"ניו יורק טיימס" ישנה אמונה חזקה כי הקוראים האלקטרונים יצילו את מותג העיתונות הוותיק והיוקרתי. העיתון היה מהראשונים להצטרף ליוזמה, כשחתם עם אמזון, יצרנית ומשווקת ה"קינדל", על הפצת תכניו בה. הטיימס גם העניק סיקור נרחב ואוהד למכשיר.

חוקר "התקשורת החדשה", פרופ' שמואל ליימן-ווילציג, טוען כי עבר זמנה של עיתונות הפרינט: "בפלטפורמות מתפתחות כקינדל דירקט, הקורא מקבל 80% מההוויה של קריאת עיתון עם ערכים מוספים מגוונים, כולל מוסיקת רקע, לינקים ועוד. בנוסף, זה מגיע בצורה מהירה - ואין דד-ליין".

המניע העיקרי לשינוי בצריכת הפלטפורמות הוא כמובן כלכלי. לא רק מבחינת ההוצאות, אלא גם ההכנסות. הפרסום מחפש אפיקים דיגיטליים וחלקו של הפרינט בכל העולם בעוגת הפרסום יורד. דוגמה מצוינת לכך היא שוק הלוחות, שהכניס מאות מליוני שקלים לעיתונים בישראל וסכומים אסטרונומיים לעיתונים בעולם בעבר, וכיום הוא נמחק בצעדי ענק בעקבות הרשת.

ליימן-ווילציג: "דור האינטרנט לא מורגל לקחת נייר ביד. עוד 10 שנים יהיה עוד חצי דור שיורגל לקרוא דרך המסך, והפרינט ייעלם. לעלויות ההפצה, הנייר, הדיו, לא תהיה הצדקה. העיתונות נמצאת בין הפטיש לסדן, כשהסדן הוא ירידה במספר הקוראים והפטיש זה הפרסומת. קשה להצביע בדיוק על הנקודה שבה זה יסתיים, כי מדובר בתהליך, אבל לגבי רוב העיתונים, אני מעריך שהם יחזיקו מקסימום עוד 10 או 20 שנה".

עיתונאות שתמציא עצמה מחדש

אחד היתרונות של העיתון המקוון על פני עיתון הנייר הוא היכולת לקבל פידבק מהקוראים, וגם להציע עולם תוכן סביב ה"לחם והחמאה", כלומר - הכתבות. העיתון המקוון מספק לעורכים מידע על הכתבות הפופולריות, דעתם של הגולשים והרצון שלהם לקבל עוד מידע בנושאים השונים, ובכך לשפר את המוצר ולהתאים אותו לדרישות.

ליימן-ווילציג אינו מודאג מדרדור מקצוע העיתונאות עצמו: "אני לא מבכה את התופעה, כי זה לא סוף העיתונות. היא יכולה להמשיך לפעול כרגיל, אבל במתכונת קצת שונה בעיתון האלקטרוני. בכל מדיום חדש אנשים לא מדמיינים כיצד ייראו ההתפתחויות ב-10 שנים הבאות, אבל אם נסתכל על האינטרנט של לפני 10 שנים, נראה הבדלים עצומים, וכך אני מעריך שגם נראה קדימה".

פרופ' וימן מסכים: "העיתונות תתמזג בפלטפורמה החדשה. היא תמשוך קהלים חדשים. עוד 10 שנים נכנס לקיוסק וירטואלי ונשלם עבור חדשות ועיתונים מקוונים. לא תקבל עיתון אחד אלא המון עיתונים. זו מהפכה שמתרחשת תוך כדי תנועה. אנחנו נסחפים לכיוון של קופסאות חכמות שירכזו הכל - כולל העיתון. רואים קולנוע אחרת, צורכים מוסיקה אחרת. אנחנו בתהליך של הכחדת העיתונות המודפסת, אבל לא הכחדת העיתונות".