רועי ורמוס: מהלך המיתוג של השנה

לא, אף משרד פרסום לא זכה בתואר, אף יחצ"ן ואף איש שיווק. את התואר שלנו קטף לא אחר מאשר רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות. אין ספק, ורמוס הוא מנהל מוכשר שהצליח להפוך (לא לבדו, כמובן) את פסגות לבית ההשקעות הגדול בישראל והביא אותו לשווי של כ-3.1 מיליארד שקל. ורמוס גם היטיב להבין את כללי המשחק התקשורתיים. אתה יכול להיות סופר-מוכשר, שד משחת, עילוי ניהולי, בעל חוש מחודד לעסקים, אבל אם לא כותבים עליך, אתה בעצם לא קיים. ורמוס היטיב להבין את כללי המשחק המיתוגיים הללו - אם לא תקשרת את עצמך, כאילו לא עשית כלום. היום, ממתגים מנהל בדיוק כמו שממתגים את אצבעות השוקולד החדשות של עלית. לכן היה אפשר השנה לראות ולשמוע את ורמוס תחת כל עץ רענן, וזה די מדהים, כי ורמוס מעולם לא העניק לקוראי המדורים הכלכליים ראיון רחב יריעה. אבל הוא רץ מכנס לכנס, אין כמעט שבוע שבו ורמוס לא התארח בפאנל, נאם נגד הטייקונים ובעד הפנסיונרים האומללים והעשוקים והיה קשוב לכל פנייה של עיתונאי. ובסוף השנה, המהלך המיתוגי השתלם: ורמוס הוא הנציג האולטימטיבי של האלמנות והיתומים.

נציג האלמנות והיתומים זכה בסוף השנה לבונוס נאה של קרוב ל-30 מיליון שקל בעקבות מכירת השליטה בפסגות לקרן אייפקס. עיננו כמובן אינה צרה, שיהיה לו לבריאות, אבל כדאי שורמוס, הקשוב ודרוך מאוד לכל רחש-בחש עיתונאי סביבו, יהיה גם קשוב ודרוך מאוד לקולות קצת אחרים. הנה אחד מהם, של קורא שכתב לנו אחרי פרסום אחד הטורים שלנו על הבונוסים השמנים שקיבלו בכירי פסגות. הוא העדיף, מן הסתם, להישאר אלמוני.

"אלי, שלום, אני מעוניין להסב את תשומת לבך למה שמתרחש בימים אלה בחברת פסגות, החברה המובילה בישראל בתחומה. כידוע לך, העסקה שבמסגרתה רוכשת אייפקס את פסגות אמורה להזרים הון רב למנהלי החברה, ורועי ורמוס בראשם. אני תוהה כיצד קרה שמר ורמוס, המצטייר בתקשורת כמגן האלמנות והיתומים (מול לב לבייב), מתנהג בצורה הפוכה כלפי העובדים המסורים של פסגות ומשאיר להם פירורים מהצלחת הגדולה המונחת לשולחנו. הרי עם כל הכבוד, 8 עד 10 אנשים, מוכשרים ככל שיהיו, לא ייצרו לבדם את הערך שאייפקס מחפשת.

"אמנם ורמוס הוא מנהל מוכשר, ללא ספק, אך עם זאת ראוי לשאול אם מגיע לו לקבל פי 100 מעובדים אחרים ותיקים בפסגות, הנמצאים כבר עשרות שנים בחברה על כל גלגוליה ותרמו גם הם להצלחתה. האם ראוי שוורמוס ועוד מספר מצומצם של מנהלים לוקחים את כל הקופה בעוד שאר העובדים מסתכלים בעיניים כלות על האפשרות שלהם לאקזיט קטן שיסדר אותם קצת בחיים? מעבר לחוסר הצדק, מה עם האינטרס של הרוכשים? האם הם מעוניינים שעובדים ותיקים בפסגות, שבנו את החברה והפכו אותה למה שהיא, יתאכזבו מתוצאות הרכישה ויחפשו מקום עבודה אחר?

"עם כל הכבוד לחבורה המקיפה את ורמוס, שחלקה מורכבת מאנשים כישרוניים וחלקה מצעירים בני פחות מ-35 שנצמדו לכוכב הזוהר, לא ייתכן שהם יהיו היחידים שיגרפו את הקופה".

אז מה אתה אומר, רועי? דברי טעם (לתחושתנו) או דברים של עובד מתוסכל (לתחושתך, כנראה)? בכל מקרה, אנו בטוחים שאתה קשוב גם לרחשים לא ממש נעימים מהסוג הזה, ומחכים לתשובתך הראויה בנושא. גם האלמנות והיתומים (טוב, לא נגזים) של פסגות מחכים לה.

הבדיחה של השנה

אם זיכרוננו אינו בוגד בנו, אנו חושבים שלאורך השנים האחרונות קראנו לא מעט בדיחות מהסוג הבא: יצחק תשובה עומד להנפיק את אלעד, ב-4 או 5 מיליארד דולר, או כל מספר אחר שהתעופף באוויר, ובאחרונה יש בדיחה חדשה: תשובה ינפיק את אלעד בת"א, לא פחות ולא יותר, לפי שווי של כמיליארד דולר! עכשיו יש לתשובה בדיחה אחרת: עסקת בעלי עניין שבה תוריד דלק נדל"ן מעט מחובותיה לטובת חברת האם דלק, שחלק ממניותיה נמצא בידי הציבור.

ובתווך, בין כל הספינים הללו, במקרה או שלא במקרה, מתנהלת לה חקירה פלילית ודי רצינית של רשות ני"ע נגד דלק נדל"ן. אנו מקווים שדלק נדל"ן ומנהליה ייצאו מהחקירה צחים כשלג, אבל זה זמן רב אנחנו מתקשים להבין כמה מההתרחשויות בחברה. למשל, מדוע טרח תשובה להשאיר את איליק רוז'נסקי, המנכ"ל לשעבר, בחוזה ייעוץ נדיב בחצי משרה? מה, הוא עד כדי כך חשוב לקיומה של החברה או שרוז'נסקי חשוב בעיקר לתשובה מסיבות אחרות? ומה מהות היחסים של דלק נדל"ן עם יגאל אהובי, שכנראה גזר באמצעותה דמי תיווך די שמנים לאורך השנים?

אהובי, כזכור, התגאה בעבר ביחסיו הצמודים עם רוז'נסקי ודלק נדל"ן: "בשמונה השנים האחרונות, דלק נדל"ן לא עשו עסקה אחת באירופה בלעדיי", אמר. וזה לא מקרי שיקיר דלק נדל"ן, יגאל אהובי, עזר מאוד בזמנו להנפקת החברה הבת של החברה בלונדון. ההנפקה נתקלה בקשיים, לא זכתה לביקושים מתאימים ואהובי נחלץ לעזרתה. אהובי עצמו לא יכול היה לקחת חלק בהנפקה בגלל מגבלות מסוימות, ולכן החליט לפנות ל... לא אחר מאשר ניק לוין, הברוקר שפשט את הרגל והותיר אחריו חובות עצומים. הוא העביר ללוין סכומים מכובדים כדי שירכוש מניות תמורת עמלה, ומאוחר יותר תבע אותו כיוון שלוין לא החזיר את המניות ואת הדיבידנדים הנגזרים מאחזקותיו.

סיפור מעניין? בוודאי. וסיפור עוד יותר מעניין הוא כמה אהובי קיבל לאורך השנים מדלק נדל"ן. לכן הרשות לני"ע אמורה להיכנס לעובי הקורה ולקבוע כללי גילוי נאות ראויים לכל עסקאות הנדל"ן, כדי שהציבור יידע בדיוק מי גוזר את דמי התיווך השמנים על עסקאות הענק.

ועד שהסיפורים המעניינים האלה בדלק נדל"ן יתבררו עד תומם, אולי כדאי שתשובה יפסיק למכור לנו בדיחות וינסה להנפיק את אלעד למוסדיים הקנדיים הנפלאים ולחסוך אותה מהמוסדיים של הבורסה בתל אביב.

eli@globes.co.il