תקדים: הנאשם הודה באשמה - אך זוכה בשל העיכוב בהעמדתו לדין

בית משפט השלום בחיפה זיכה, באופן תקדימי, אדם שהודה בחקירתו בעבירות שיוחסו לו - אך הועמד לדין רק בחלוף 6.5 שנים מביצוע המעשים.

זוהיר מוסטפא הואשם בניסיון לקבל דבר במירמה ובשימוש במסמך מזויף. לאחר שנכשל במבחן תיאוריה בנהיגה הוא קנה מאדם אחר טופס בחינה עם החותמת "עבר" תמורת 1,700 שקל, ובאמצעות האישור המזויף קיבל באוגוסט 2002 רישיון נהיגה. עוד באותו יום הוא נחקר במשטרה והודה במיוחס לו.

נוכח הודאתו, כל שנותר למשטרה הוא להשלים את החקירה כדי למצוא חיזוק ראייתי להודאתו ולהגיש את התיק לפרקליטות להגשת כתב אישום.

ב-2005 גבתה המשטרה עדות מאדם שכלל אינו מופיע כעד תביעה. בסוף 2006 היא גבתה עדות מהבוחן שחתימתו זויפה על הבחינה. כתב האישום הוגש רק בתחילת 2009.

הגנה מן הצדק

השופט זאיד פלאח קבע כי עדות האדם שאינו מופיע כעד תביעה למעשה לא תרמה דבר לפרשה, ולפיכך היא אינה אירוע מנתק העוצר את מירוץ ההתיישנות.

ואולם גביית העדות מהבוחן עצרה את המירוץ, ולפיכך העבירות לא התיישנו. פלאח ציין כי הוא אנוס לפסוק כך, וקרא לתקן את החוק כך שמשך חקירה יוגבל לזמן סביר, והמשטרה לא תוכל בכל כמה שנים לבצע פעולת חקירה קטנה כדי לחדש את מירוץ ההתיישנות.

ואולם השופט קיבל את הטענה להגנה מן הצדק. למרות פסיקת העליון כי שיהוי כשלעצמו אינו מבסס טענת הגנה מן הצדק, פלאח סבר כי "לכל כלל יש יוצאים מהכלל", והמתנת הרשויות שנים על גבי שנים עד למיצוי החקירה והגשת כתב האישום פוגעת פגיעה מהותית בעקרונות של הגינות משפטית.

השופט פלאח ציין כי החקירה יכלה להסתיים תוך ימים בודדים, ואין כל "צדק" או "הגינות משפטית" שיצדיקו שיהוי כה רב.

"הכיצד אעניק לנאשם משפט הוגן כשאין בפי הסבר שיניח את דעתי בנוגע להמתנת 4 שנים עד לגביית הודעה פשוטה מאדם שניתן למוצאו מיידית והמתנה נוספת של למעלה משנתיים עד להגשת האישום", תהה השופט. (ת"פ 09-01-6548).