גם הפעם: ההנפקות החמות מאירופה ומישראל יברחו לארה"ב

חברות אירופיות צפויות להעדיף את הנאסד"ק, בהנחה שהוא יספק להן שווי גבוה יותר ■ בישראל המסר הזה כבר נקלט, אבל מעטות יגיעו לארה"ב. מנגד, נהיה עדים לעוד גל הנפקות בת"א, בהובלת חברות הביומד

שוק המניות האירופי מסתכן בהחמצה של עשרות הנפקות פומביות של חברות בתעשיית הטכנולוגיה במהלך 2010. זאת מכיוון שקרנות הפרייבט אקוויטי שמושקעות בהן, סבורות שהן ישיגו ערך שוק גבוה יותר עבורן בהנפקה בבורסה בוול סטריט.

ג'ון לינדפורס, בכיר בבית ההשקעות גולדמן זאקס ומנהל תחום הטכנולוגיה בחברה באזור EMEA (אירופה, המזה"ת ואפריקה), אומר כי ההתייצבות בשוקי העולם הפכה את הדיון על הנפקות ציבוריות לרלוונטיות שוב.

"יומן העסקים של 2010 יהיה מלא בהנפקות ציבוריות" הוא מציין ומוסיף כי הוא "מצפה שבשנה הבאה יהיו לפחות 12 הנפקות של חברות טכנולוגיה בשווי של מעל ל-100 מיליון דולר".

ג'ונתן מיקס, מנהל הסניף הלונדוני של חברת ההשקעות TA Associates, אמר בכנס השקעות בשוק הטכנולוגיה שנערך לאחרונה בבירה הלונדונית, כי להערכתו שלוש או ארבע חברות בהן מושקעת TA יונפקו בשנה הבאה לפי שווי שוק "גבוה ממיליארד דולרים".

לצד זה, ציין מיקס כי מרבית החברות מעין אלו יעדיפו להנפיק את מניותיהם לציבור בבורסה האמריקנית ולא באחת מהבורסות באירופה, מכיוון שצעד כזה יבטיח להן, לדעתן, ערך שוק גבוה יותר.

בין החברות בהן מושקעת TA וצפויות להיות מונפקות בשנה הבאה, נכללת גם חברת אבטחת המידע Sophos, שלדברי מיקס תונפק בארה"ב ולא בבריטניה.

ראיות והיגיון בריא

גם בקרן ההון סיכון Index Ventures מעריכים ש-4-5 חברות טכנולוגיה בהן היא מושקעת, יונפקו במהלך השנה הבאה. הקרן, יש לציין, מושקעת גם במספר חברות ישראליות, דוגמת אופטיר, וורקלייט וזנד.

אבל, לפי לינדפורס, הבורסות האירופיות לא צפויות לקחת חלק בולט בהנפקות הללו. לדבריו, "כמות לא מבוטלת של ראיות נקודתיות וכן היגיון בריא מובילים למסקנה שבסקטורים נרחבים בשוק הטכנולוגיה, ההנפקה בוול-סטריט מעניקה שווי שוק התחלתי גבוה יותר לחברות המונפקות מאשר זה שיקבלו בבורסות האירופיות".

בנוסף, ציין לינדפורס כי למרות המגבלות הרגולטוריות המשמעותיות שקיימות על שוק ניירות הערך האמריקני, דוגמת תקנות סרבנס אוקסלי מ-2002, מרבית מחקרי השוק המקיפים שנערכו בשנים האחרונות, מעידים ששוק האמריקני הוא עדיין אטרקטיבי יותר עבור חברות טכנולוגיה שמעוניינות בהנפקה ציבורית.

"אנחנו נראה הרבה יותר חברות טכנולוגיה אירופיות שמונפקות מעבר לאוקיינוס האטלנטי, מאשר חברות אמריקניות שמונפקות באירופה" סיכם לינדפורס.

אניל הנסג'י, מנהל תחום הפיתוח התאגידי במטה האירופי של גוגל, מוסיף כי "למרות היות אירופה מקור הכנסה איתן עבור חברות החיפוש המקוון, ההרגשה שאתה מקבל משיחות עם בכירים בתעשייה האמריקנית, היא שנס ליחו של השוק האירופי וקצב גידול התוצר המקומי הגולמי בו איטי מאוד".

קלאוס הומלס, משקיע פרטי שמושקע בחברות דוגמת פייסבוק, סקייפ ו-Spotify, טוען כי הבעיה של שוק המניות האירופי אף חמורה יותר ממתן שווי שוק נמוך לחברות הטכנולוגיה המונפקות בו.

לדבריו, "הבעיה האמיתית היא שבאירופה אנחנו מחסלים ערך רב יותר של שווי שוק מאשר אנחנו יוצרים באמצעות האינטרנט, וכאשר כבר יוצרים משהו חדש, מעדיפים לייצא אותו לארה"ב".

"3-5 חברות מקומיות ינפיקו בנאסד"ק"

ומה באשר לישראל? כלל אצבע ידוע ברחוב אחד העם בתל-אביב הוא שחברות היי-טק ישראליות שיכולות, יעדיפו על פניו את וול-סטריט. את מה שלומדים האירופים עכשיו, פה מכירים כבר שנים ארוכות.

הפעם האחרונה שבישראל ניסו למשוך חברות היי-טק מקומיות לבורסה התל-אביבית, הסתיימה בפיאסקו גדול. הבציר הזה הוליד מספר חברות שקרסו, או ש"רק" לא הצליחו להתרומם, כגון נטקס, אפליקיור, מוביילמקס, צ'יפ.פי.סי, סטרלינג ובי-קונטקט.

ב-2010, כך מעריכים בשוק ההון הישראלי, נראה חברות שיאזרו אומץ וייגשו מחדש להנפקה בנאסד"ק. "נראה 3-5 חברות מקומיות שינפיקו שם בשנה הקרובה", צופה איציק בצלאל, מנכ"ל חברת החיתום של מגדל שוקי הון.

הנפקות כאלה דורשות כיום שווי של 300 מיליון דולר ומכירות של מעל ל-50 מיליון דולר, מה שדי נדיר עבור חברות ישראליות. מה שמעלה את השאלה האם נראה מחדש גל של חברות ישראליות שמנסות להשיג נזילות גם באמצעות האופציה המקומית בתל-אביב.

"בשנה-שנתיים הקרובות, 10-20 חברות היי-טק ישראליות ינסו להנפיק בשוק המקומי", סבור בצלאל, שמאמין כי גם הפעם חברות הביומד יהיו אלו שיובילו את הגיוסים.

לדבריו, "החברות בתחום זה, שנפלו בבורסה, הצליחו לבצע תיקון מסוים. בתחומי המחשוב והתקשורת חברות לא הצליחו להתרומם ולכן כמעט שלא נראה חברות כאלה ניגשות להנפקה בת"א".

עם זאת, החברות שכן ייגשו, יהיו בשווי של 30-60 מיליון דולר, עם מכירות בהיקפים נמוכים ויגייסו מינימום של 6-10 מיליון דולר. ומה יקרה עם רוב החברות שעומדות על הרגליים, שהשווי שלהן הוא 60-300 מיליון דולר?

לדברי בצלאל, "עבורן זו דילמה אמיתית. הן בתחום האפור. כאשר יש 10-20 מיליון דולר מכירות, עם שווי של 100-200 מיליון דולר, לשוק הישראלי קשה לקלוט את החברה והיא עדיין קטנה מדי לשוק האמריקני. אין כאן 'פתרון בית ספר' לגבי מה שעדיף".

*על הרקע הזה, יש סיכוי שנראה את הישראליות אפילו חוזרות לבורסת ה-AIM בלונדון?

בצלאל חד-משמעי: "אני לא חושב שייווצר מצב שנראה חברות חוזרות להנפיק ב-AIM. הניסיון העצוב של השנים האחרונות, יישאר בתודעה לעוד הרבה שנים".