פרופ' ברנע: "ההליך שעברו בעלי השליטה באפריקה משפיל"

לעומתו, מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס, מי שהוביל את הקו המיליטנטי מול אפריקה ישראל בגיבוש ההסדר, טוען שהלחצים התקשורתיים רק סייעו בהשגת תוצאות טובות יותר בהסדר

האם החשיפה והביקורת התקשורתית שספגה אפריקה ישראל תרמה או הזיקה להסדר החוב שגיבשה החברה? בפורום הסדר החוב של מדרוג שהתכנס היום, נראה היה כי הדעות בנושא חלוקות. "בעלי השליטה באפריקה עברו הליך מאוד משפיל במונחים צבאיים, ויכול להיות שזה ישפיע על בעלי שליטה אחרים ויגרום להם לדחות את הסדרי החוב. האם זה טוב לנושים? לא". כך אמר פרופ' אמיר ברנע, שהיה היועץ הכלכלי של אפריקה ישראל בגיבוש ההסדר.

"השקיפות קריטית"

ברנע הסביר כי המתקפה התקשורתית שספגו אפריקה ולב לבייב עלולה להרתיע חברות אחרות בבקשה להסדר חוב. התוצאה היא שהחברות ימשיכו לשלם בינתיים לבעלי החוב הקצרים, שיקבלו את הכסף, בעוד לא ברור מה יישאר לבעלי האג"ח הארוכות.

לעומתו, מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס, מי שהוביל את הקו המיליטנטי מול אפריקה ישראל בגיבוש ההסדר, טוען שהלחצים התקשורתיים רק סייעו בהשגת תוצאות טובות יותר בהסדר. "בישראל אפשר להשיג תוצאה טובה יותר אם מפעילים לחץ, שכן לבעלי השליטה אכפת מה חושבים עליהם, והם גם רוצים בעתיד לגייס כספים בשוק", אמר ורמוס.

"שואלים אותנו למה אנחנו לא מנהלים את הסדר החוב בחדר סגור ובשקט כמו הבנקים. התשובה לכך היא שכשאתה מנהל כסף של אחרים, השקיפות קריטית. זה מאפשר לחוסכים לראות מה המדיניות של מנהלי הכספים והאם היא עקבית", הוסיף ורמוס.

ורמוס וברנע התייחסו בדבריהם גם להסדר של אפריקה ישראל. "ההסדר באפריקה הוא הסדר הגון. אם היו ויתור ותספורת של מחזיקי האג"ח בהסדר היו לכך השלכות על המשק, שכן כל מחיר ההון בגיוס חוב היה גדל", העריך ורמוס.

גם ברנע ציין בדבריו כי ההסדר שהושג הוא טוב, וכי אלמלא היה מושג הסדר היו לכך השלכות נוספות על השוק. "חשוב לציין כי אפריקה ישראל ומחזיקי האג"ח הצליחו להגיע להסדר תוך ארבעה חודשים. אם לא היו מצליחים להגיע להסדר, זה היה עלול לבטל את תפקודם כנותני אשראי, וכולם היו מעדיפים לחזור אל הבנקים", אמר ברנע.

אלשיך לא הגדירה

ברנע גם הביע את אכזבתו מכך שבפסק הדין של השופטת ורדה אלשיך בהסדר באפריקה ישראל, היא לא התייחסה לסוגייה מתי חברה נכנסת למעשה לחדלות פירעון. "לצערי אלשיך לא הגדירה מתי חברה נכנסת לחדלות פירעון, ויש להחלטה הזו משמעות, בייחוד בזכויות הנושים. האם חדלות פירעון היא לפי אי עמידה בקובננטס, או לפי פער בין שווי מימוש נכסים מיידי לערכם המאזני, או אולי בעצם כל עוד ההון העצמי של החברה חיובי היא אינה נחשבת כחדלת פירעון", תהה ברנע.

אשראי בעייתי בבנקים - 4.9%

עוד דיברה בכנס אביטל בר-דיין, סמנכ"לית בכירה במדרוג. בר-דיין ניתחה את תיק האשראי של חמשת הבנקים הגדולים בישראל ואת שוק האג"ח הקונצרניות. מהבדיקה שעשתה עולה כי שיעור האשראי הבעייתי בבנקים עומד על 4.9%, בעוד בשוק האג"ח הקונצרניות שיעורו הוא 6.3%. "אכן יש פער בין שתי הקבוצות, אבל ניתן לראות כי הפער מתון יותר לעומת מה שהיינו מצפים לראות", אמרה בר-דיין.

"רוב הפער באיכות האשראי מתבטא בעיקר בתחום הנדל"ן. הבנקים בארץ מממנים בעיקר את פעילות הנדל"ן המקומית, בעוד שוק האג"ח הקונצרניות מממן את פעילות הנדל"ן בחו"ל, הנחשבת לבעלת רמת סיכון גבוהה יותר", אמרה בר-דיין.

היא הציגה נתונים משוק החוב בחו"ל מתחילת העשור, ומהם עולה כי שיעור החוב הבעייתי שמשתקם בסופו של דבר (שיעור הריקוברי) בבנקים נותר יציב מתחילת העשור, בעוד בשוק האג"ח הקונצרניות הוא במגמת ירידה.