גדול זה רע: הסנאט נערך לכופף מוסדות פיננסיים גדולים

הזעם על ענקי וול סטריט משותף לדמוקרטים ולרפובליקנים, לליברלים ולשמרנים ■ יוזמת חקיקה: לבנות מחדש את החומה בין בנקאות מסחרית לבנקאות השקעות ■ יו"ר ה'פד' לשעבר פול וולקר תומך נלהב, אבל הבית הלבן שומר מרחק מהיוזמה

הזעם שמפעפע במיין סטריט על וול סטריט, ובמיוחד על המוסדות הפיננסיים הגדולים, שנחשבים "גדולים מכדי לקרוס", מחלחל גם לגבעת הקפיטול, למרות הפעילות הקדחתנית של הלובי הבנקאי בוושינגטון. הסנאט נערך לכופף את הבנקים הגדולים ביזמת חקיקה משותפת לשתי המפלגות. אם החקיקה המתוכננת תעבור את צנרת הקונגרס, היא תסתום את אחד ממעיינות השפע הגדולים ביותר של האימפריות הבנקאיות בארה"ב.

הסנטור ג'ון מקיין, שהיה המועמד הרפובליקני לנשיאות, והסנטורית מריה קנטוול, דמוקרטית ממדינת וושינגטון, יוזמים הצעת חוק שתבנה מחדש את החומה בין הבנקאות המסחרית לבנקאות ההשקעות. חומה כזו היתה קיימת בעולם הפיננסי האמריקני מאז השפל הגדול של שנות ה-30 במאה שעברה. קיומה מוסד בחוק גלאס-סטיגל, שנועד לתקן אל החוליים הפיננסיים ביסוד השפל הידוע לשמצה. אך הקונגרס ביטל את החוק ב-1999 בלחץ הלוביסטים של הבנקים. המחוקקים קנו את טענות המוסדות הפיננסיים שהם חזקים וגדולים מכדי ליפול. עכשיו, יותר מעשר שנים לאחר מעשה, מתחזקת ההכרה שביטול חוק גלאס-סטיגל היה טעות.

המנטרה החדשה בקונגרס היא "גדול זה רע" והמחוקקים מציבים את ענקי וול סטריט, כסיטיגרופ או ג'יי פי מורגן על הכוונות שלהם, מדווח "פוליטיקו", אתר אינטרנט בעל השפעה רבה בוושינגטון. דמוקרטים ורפובליקנים, שמרנים וליברלים, שותפים לדעה שמתן אור ירוק לבנקים לספק את כל השירותים לכל האנשים הביא ליצירת מוסדות גדולים מכדי לקרוס, שאיימו על יציבות המערכת הפיננסית הגלובלית ב-2008.

"האמריקנים כועסים באמת ובתמים על הבנקים"

הלך רוח זה זוכה בתמיכה של שחקנים חשובים בזירה הוושינגטונית, לרבות פול וולקר, לשעבר יו"ר הפדרל ריזרב ועתה יועץ כלכלי חיצוני של הנשיא ברק אובמה. המחוקקים שמובילים את המהלך לחידוש גלאס-סטיגל טוענים, כי יכולתם של הבנקים הגדולים "לשחק" בהררי הכספים שברשותם בפעילויות רווחיות של בנקאות השקעות משחררת אותם מהצורך לעסוק במלאכת המייגעת והבלתי זוהרת של בנקאות מסחרית, כלומר העיסוק הבסיסי של מתן אשראי לצרכנים ולעסקים. העובדה שמגופי האשראי בארה"ב טרם נפתחו לחלוטין מנוחת ביסוד קצב ההבראה המדשדש של המשק.

"לא צריך להיות גאון כדי לדעת שהאמריקנים כועסים באמת ובתמים על הבנקים", אמרה לפוליטיקו הת'ר מק'גי, מראש מכון המחקר "דמוס", שתומך בחידוש גלאס-סטיגל. "האמריקנים חשים שהממשל והקונגרס קרובים מדי למגזר הפיננסי וששתי הזרועות נמנעות מללחוץ על המגזר הפיננסי ליזום שינוי בסיסי בהתנהלותו".

ובכל זאת, יזמת החקיקה לקיצוץ הכנפיים של הבנקים הגדולים טרם זכתה בתמיכה אוניברסלית ואפילו הבית הלבן שומר מרחק ממנה, למרות הצהרתו הפופוליסטית של אובמה בגנות "החתולים השמנים" בוול סטריט, לפני כמה שבועות. במקביל, פתחו לוביסטים של המגזר הפיננסי בקמפיין נמרץ לחינוך מחדש של מחוקקים שהביעו תמיכה בחידוש גלאס-סטיגל.

"החזרת העטרת של גלאס-סטיגל ליושנה היא דיאגנוזה לקויה של הסיבה למשבר הנוכחי", אומר רוב ניקולס, נשיא של "פורום השירותים הפיננסיים", שדולה של הבנקים הגדולים. לדבריו, המשבר של 2009 דווקא מצביע על החשיבות הגדולה של גיוון לחיזוק חוסנה של חברה פיננסית.

ניקולס טוען, שרוב החברות שהתנסו בזעזועים הקשים ביותר במהלך המשבר, כלומר בר-סטרנס, ליהמן ברדרס, מריל לינץ', קאנטריווייד, וושינגטון מיוצ'יואל, AIG ואינדימק, לא היו מעולם חברות אחזקה פיננסיות מהסוג שקיומו הותר לפי החוק החדש שבא במקומו של גלאס-סטיגל.