הליופוקוס של החברה לישראל מגייסת 11.5 מיליון דולר

הליופוקוס מפתחת פתרונות תרמו-סולאריים מודולריים בעלי נצילות גבוהה ■ החברה לישראל, המושקעת בה באמצעות IC Green ומחזיקה יותר מ-50%, משקיעה בסבב הזה 2.3 מיליון דולר

הסטארט אפ HelioFocus, שבשליטת ICG (זרוע השקעות הקלינטק של החברה לישראל ), חתם היום (ג') על גיוס של כ-11.5 מיליון דולר. את עיקר הסכום - 9.25 מיליון דולר - מגייסת החברה, המפתחת פתרונות תרמו-סולאריים מודולריים בעלי נצילות גבוהה, מחברת Sanhua הסינית.

ICG תשקיע בסבב זה 2.31 מיליון דולר, לאחר שהשקיעה בחברה 10 מיליון דולר ב-2008 תמורת מעט יותר מ-50%. ההשקעה הנוכחית משקפת להליופוקוס שווי של 45 מיליון דולר (אחרי הכסף).

" Sanhuaהוא משקיע אסטרטגי עם יכולות ייצור מוכחות אשר יאפשרו לחברה לעבור במהירות לייצור תוך הורדה ניכרת בעלויות", אמר ד"ר אורי זיק, מנכ"ל ומייסד הליופוקוס. לדבריו, Zhejiang Sanhua היא מהחברות הגדולות בעולם לייצור אביזרים וחלקי בקרה בתחום מיזוג האוויר. זוהי חברה ציבורית הנסחרת בבורסה הסינית בשנזן לפי שווי של כמיליארד דולר.

כספי ההשקעה נועדו לשמש את הליופוקוס להמשך הפיתוח. לאחר השקעה זו תהפוך Zhejiang Sanhua, המיוצגת בארץ על-ידי אילן פלג, מנכ"ל השלוחה האירופית של החברה הסינית, לבעלת המניות השנייה בגודלה בחברה אחרי ICG, זרוע השקעות באנרגיה מתחדשת של החברה לישראל.

הליופוקוס נוסדה ב-2007 והיא עוסקת בפיתוח מערכת תרמו-סולארית הכוללת קולט ייחודי הממוקם במוקד צלחת פרבולית המחזירה את קרני השמש לקולט. הקולט ממיר את אנרגית השמש לאוויר חם המשמש לייצור חשמל. החברה פועלת בשוק חברות התשתית. האפליקציה הראשונה למוצר שלה היא תגבור לתחנות כוח קיימות.

במסגרת עסקת ההשקעה נקבע, כי Sanhua תרכוש מהיזמים מניות בסך 1.25 מיליון דולר ו-ICG צפויה אף היא לרכוש מהיזמים מניות נוספות בסך של 300 אלף מיליון דולר.

בין היזמים נמנה המנכ"ל, אורי זיק, ד"ר לפיזיקה ממכון וייצמן, שזהו הסטארט אפ השני שלו. הראשון, Quantomix, פיתח מערכת ביוטק מבוססת מוליכים למחצה שמאפשרת למיקרוסקופ אלקטרוני להתבונן בתאים חיים. לאחר גיוס של 15 מיליון דולר הביא זיק מוצר לשוק, מכר את החברה ב-2007 והקים כאמור את הליופוקוס. שותפיו למסע החדש היו פרופ' יעקב קרני ממכון וייצמן שבעצם לקח חל"ת ממכון וייצמן ומשמש כמנהל המדעי של החברה, וסם סומך, ממייסדי אפלייד מטיריאלס, שעכשיו יש לו קרן שמשקיעה באנרגיה סולארית בשם Musea. סומך השקיע סכום התחלתי בהליופוקוס.

סטארט אפ ותיק

לדברי פרופ' קרני, הפיתוח שעל בסיסו הוקמה החברה החל במכון ויצמן ב-1990. משום כך, קשה לראות בחברה עוברית (בכל זאת, הפיתוח כבר בן 30 שנה) אבל החברה עדיין בתהליכי פיתוח, ובתקופה יותר אוהדת עסקית לתחום שלה.

בעקבות פנייה של המייסדים למכון ויצמן הם הגיעו להסכם שיאפשר למסחר את הטכנולוגיה. במחצית הראשונה של 2007, החברה הוקמה ונרשמה בארה"ב מתוך כוונה להוביל את הפיתוח והפעילות שם. ואולם, מש-ICG נכנסה למו"מ להשקעה בחברה, היא התעקשה שהיא תירשם בישראל, וכך עשו מייסדיה במחצית השנייה של 2007. לב הפיתוח של החברה נעשה בארץ, במעבדות שבפארק התעשייה נס ציונה הסמוך למכון ויצמן. זיק מגדיר את הפעילות של החברה כ"ביוטק על סטרואידים", ומדגיש כי החברה בוחרת במשקיעים אסטרטגיים, כי הם שיכולים לתת לחברה את הרוח הגבית לכיוון השוק.

"הקלינטק הוא שוק של קומודיטי, ולכן התחרות היא על מחיר ולא על ערך מוסף טכנולוגי כמו בתחומי היי-טק אחרים", אמר זיק בראיון ל"גלובס". לדבריו, במערכות תשתיתיות המרכיב הטכנולוגי הוא יחסית קטן.

"נושא המימון של הפרויקט הפך בתחום שלנו ליותר חשוב מהטכנולוגיה, כי בנקים לא מלווים כסף כשהטכנולוגיה לא מוכחת, וכדי שפרויקט תשתיתי יהיה יעיל כלכלית הוא צריך להיות גדול. לכן, כדי להצליח בתחום הזה ברמה הטכנולוגית צריך להישען על כסף ולקבל אורך נשימה לזמן מו"פ ממושך", ציין זיק.

ההבנה שטכנולוגיות קלינטק פונות לחברות תשתית שמתבססות בפעילות שלהן על שירותים שהם למעשה קומודיטיס, כיוונה את זיק לבנות את המוצרים של החברה בצורה מודולרית. "המודולריות פה היא קריטית", הוא אמר, "צריך לבנות 200 קילוואט, ולהשתפר ב-200 קילוואט הבאים. סטארט-אפ צריך להתביית על נישת שוק שתנצח את חיבוק הדוב של הקומודיטיס. צריך למצוא מקום שבו יש לך יתרון לא הוגן".

לדברי זיק, "היתריון התחרותי שלנו הוא במובן מסוים נדל"ני. אנחנו טוענים שצריך להיות מסוגלים להקים שדות אנרגיה סולאריים גם בתנאי שטח קשים. אנחנו יודעים לעשות את זה וזה יתרון תחרותי לא טכנולוגי שלנו.

"ויש לנו גם יתרונות טכנולוגיים", הוא אומר. "למשל, פיתחנו מערכת שמאפשרת לאסוף את האור בצורה יותר זולה, וזה עניין חשוב כי 50% מהעלות בטכנולוגיות סולאריות זה האיסוף של האור".

מעבדת פיתוח חסכונית

הליופוקוס מתמקדת בהוספת קיטור לתחנות קיימות כדי להגביר את היעילות של התחנות, ודווקא בשעות השיא (צהריים). זו הדרך הזולה ביותר לדברי זיק לשפר את היעילות של התחנות. רוב התחנות אינן בנויות בתנאי שטח נוחים וכאן נכנס היתרון הלוגיסטי של הליופוקוס, והוא יכולתה לתפקד גם בתנאי שטח קשים.

לשם הפיתוח שכרה את מגדל השמש במכון וייצמן ואת הדיש (צלחת) התרמו-סולארית הגדולה בפארק הטכנולוגיות בשדה בוקר, "וככה יש לנו מעבדת פיתוח נפלאה בחיסכון של עשרות מיליוני דולרים", מציין זיק. יתרון נוסף של החברה הוא יכולתה לייצר דיש עם מעט ברזל, שהוא אחד החומרים שמייקרים את הציוד התרמו-סולארי.

נזכיר, כי בחודש שעבר החברה זכתה למענק של 800 אלף דולר ממשרד האנרגיה האמריקני ביחד עם קרן בירד המשותפת לישראל וארצות-הברית, לטובת ביצוע פרויקט ביחד עם חברת Capstone Turbine האמריקנית.