גלעד ארדן: "ב-2010 הבנייה הירוקה חייבת לפרוץ קדימה"

רוב ווטסון, מייסד התקן האמריקני לבנייה ירוקה: "השקעה בבנייה ובתשתיות ירוקות תביא החזרים גדולים הרבה יותר מאשר לדבוק בשיטות הבנייה הקודמות. כל הכלכלה הישראלית תרוויח מכך"

"המדען הראשי של התמ"ת תומך עכשיו בפרויקטים של בנייה ירוקה באפס תמלוגים. זאת הזדמנות חשובה ליוזמות בתחום הבנייה הירוקה", הכריז הבוקר (ד') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בכנס בנייה ירוקה שמקיימת המועצה לבנייה ירוקה בשיתוף התאחדות התעשיינים והתאחדות הקבלנים.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר בכנס כי "הבנייה הירוקה חוץ מתרומתה לאיכות חיי האזרחים, הרי שהיא מהווה את אחד המנועים החשובים להפחתת פליטות של גזי חממה וגזים מזהמים. התרומה לאיכות החיים היא הקצפת, אבל אנחנו עדיין חייבים להתרכז בלחם וחמאה, ולעשות מה שניתן כדי להפחית פליטות של גזי חממה וגזים מזהמים".

לדבריו, "הבנייה בישראל מייצרת 7 מיליון מ"ר בשנה של מבנים. לכן, אם לא נבין כממשלה שהתפקיד שלנו הוא לצמצם את ההשפעות המזיקות של הבנייה על הסביבה, ואף אחד אין לו כוונה לעצור את הבנייה כי היא צורך רמת איכות החיים במדינה תהיה בלתי נסבלת. אני מדבר על זיהומי קרקע, מקורות מים, אוויר ומצבורי פסולת".

40% מצריכת האנרגיה של אזרחי המדינה מתבצעים בתוך מבנים. לכן העיקרון המנחה הוא קודם כל, לפני שמדברים על תמריצים, להתחיל בתכנון המוקדם ובהטמעת ההיבטים הסביבתיים כשמתכננים את המבנה. בין אם אלה מבנים למגורים ובין אם מבני ציבור.

"לצערי ישנם כמה כשלי שוק שמעכבים את הנושא. הכשל הכלכלי הבולט ביותר הוא שהקבלן הוא זה שנושא בעלות העודפת על בנייה ירוקה ככל שהיא קיימת, ולכן לא משתלם לא. הכשל השני הוא חוסר המודעות של הציבור. לו הציבור היה מבין כמה תועלת תצמח לו מבנייה ירוקה, הדרישה הייתה הרבה יותר גדולה. המחסום השלישי והעיקרי, הוא הבלגאן הממשלתי. ל-12 גופים ממשלתיים יש רלבנטיות לבנייה ירוקה, ואצלנו במדינה להביא לשיתוף פעולה בין 12 גורמים שונים זאת בעיה גדולה.

"אני תקווה ש-2010 תבשר על פריצת דרך בתחום הבנייה הירוקה ואני מאמין שכך יהיה. המשרד להגנת הסביבה החליט בתיאום עם משרדי האוצר והפנים לקחת על עצמו את ההובלה של קידום הבנייה הירוקה בישראל ולהכין תוכנית לאומית לבנייה ירוקה בישראל.

"חשוב להדגיש כי החזר ההשקעה בבנייה ירוקה הוא בין המהירים שקיימים. לא רק שלמשק הישראלי לא יעלה כסף לקדם בנייה ירוקה, אלא שכבר בתוך 3=4 שנים כלכלת ישראל תתחיל להרוויח, ובגדול.

"לכן שנת 2010 וזו אחריות שלי ושל המשרד חייבת להיות השנה שבה כולנו נזכור שהבנייה הירוקה פרצה קדימה בתודעה הציבורית ובפעילות הממשלתית בנושא. כי רק פעילות ממשלתית תאפשר את קיום המהפכה", סיכם ארדן את דבריו.

החזרים גבוהים

רוב ווטסון, מנכ"ל קבוצת אקוטק אינטרנשיונל, מנהיג ומוביל בינלאומי בתחום שווקים מתחדשים ובנייה ירוקה ואבי התקן לבנייה ירוקה LEED, ציין כי "השקעה בבנייה ירוקה ובתשתיות ירוקות יביאו החזרים גדולים הרבה יותר מאשר לדבוק בשיטות הבנייה הקודמות. מדובר לא רק בהחזרים כלכליים לחברות העוסקות במלאכה, אלא שכל הכלכלה הישראלית תפיק מכך רווח".

איך כל המשק הישראלי ירוויח אם תיושם בארץ בנייה ירוקה?

ווטסון: "אחד העקרונות המנחים של בנייה ירוקה הוא למחזר אנרגיה, אשפה וגזים ומים, לטפל בזיהומים ולמנוע בזבוז של משאבים - הנושאים האלה נוגעים לכלל הציבור והמשק. כלומר, נמנע פה גם בזבוז כלכלי וגם נזקים סביבתיים ובריאותיים. כל הציבור מרוויח מכך וכל המשק. השורה התחתונה של ירוק היא שחורה", השיב ווטסון.

איך חברות בנייה ישראליות יכולות להתחיל לבנות ירוק ואיכותי?

ווטסון: "הדרך הטובה ביותר ללמוד היא פשוט לעשות זאת. צריך לבחור פרויקט ולעבוד עם צוותים מנוסים. וחשוב להתחיל מוקדם, כי הסימן הברור ביותר של חוסר ניסיון הוא בהתחלת פרויקטים מאוחר מדי. אם מנסים לייצר יעילות במבנה קיים זה עולה הרבה יותר מאשר כשבונים מלכתחילה בצורה נכונה".

מאיר יוקליס, מנהל שותף בקרן ההון סיכון איזראל קלינטק, אמר כי "לגבי התחום, הדעה שלנו מאד ברורה - בנייה ירוקה היא בהחלט תחום מעניין למשקיעי הון סיכון שמתמחים בקלינטק. כמובן שיש מורכבויות לא מבוטלות בתחום, אך אין ספק שהסביבה הבנויה היא מגרש משחקים מעניין לחומרים מתקדמים ירוקים ולהתייעלות אנרגטית. העובדה שאישיות כמו רוב ווטסון באה לארץ להשתתף בכנס, וגם לפגוש חברות הזנק בתחום, מלמדת שיש לחברות ישראליות תפקיד לשחק בשוק הזה".