ג'נין ג'נין - מזוז מזוז

בסוף חודש אפריל 2002 נכנס השחקן והבמאי מוחמד בכרי למחנה הפליטים ג'נין, מלווה בצוות צילום. זה היה כחודש לאחר שצה"ל פתח במבצע הצבאי "חומת מגן" ביהודה ושומרון, שבו פעל בתקיפות ובכוחות גדולים, בין היתר במחנה הפליטים. "מלכתחילה, ובמוצהר", כתבה השופטת דליה דורנר בפסק דינה בשנת 2003, "לא התיימר בכרי להביא בסרט את עמדת הצד הישראלי או להציג תמונה מאוזנת של האירועים, אלא להשמיע את קול הסיפור הפלסטיני".

פסק דינה של דורנר ניתן בעתירתו של בכרי עצמו, שהוגשה לאחר שהמועצה לביקורת סרטים החליטה לפסול את הסרט, "ג'נין ג'נין", ולמנוע את הקרנתו בבתי-קולנוע בישראל, בנימוק כי "מדובר בהצגה מסולפת של אירועים במסווה של אמת דוקומנטרית העלולה להטעות את הציבור". פרקליטות המדינה התגייסה להגן על החלטת המועצה, מאחר שלעמדתה, "האמת האחת והיחידה הינה אחרת" מכפי שהוצג בסרט.

בפסק דין עקרוני באשר לחשיבות חופש הביטוי והזכות לומר גם דברי שקר, קיבל בג"ץ את העתירה ואישר את הקרנתו של הסרט. "במסגרת חופש הביטוי אין בוחנים אם הביטוי הוא אמת או שקר", כתבה דורנר, והשופטת אילה פרוקצ'יה הוסיפה, "בזרימה חופשית ובלתי מבוקרת של מידע, דעות, רעיונות והערכות, סופה של האמת לגבור על השקר והתמודדות זו היא מסימני ההיכר של חיי חופש במשטר דמוקרטי".

המדינה סירבה לקבל את הכרעת בג"ץ, ועתרה לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין. "הנפקות המעשית של פסק הדין הינה ביטול דה-פקטו של סמכות המועצה לפסול סרטים", כתב לבג"ץ היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, שחתם בעצמו על הבקשה, לצד פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, "פסק הדין התעלם מהיותו של הסרט מסית ויוצר דה-לגיטימציה כלפי מדינת ישראל". השופט אליהו מצא ניסה לפשר בין הצדדים ולשכנע את בכרי להשמיט קטעים פוגעניים במיוחד מסרטו, אבל בסופו של דבר דחה את העתירה לדיון נוסף.

לשון הרע על ציבור

ואולם גם פסק הדין ההוא של בג"ץ לא הניח את דעתה של המדינה, שהחליטה לצאת למאבק נגד בכרי וסרטו, שאקורד נוסף בו נשמע אתמול, עם החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז, להתייצב מטעם המדינה במסגרת תביעה אזרחית שמנהלים לוחמי צה"ל שהיו במחנה הפליטים ג'נין נגד בכרי, בטענת לשון הרע. להיטותה של המדינה לבוא חשבון עם בכרי בשל סרטו, נעצר רק בפתחו של הדין הפלילי: לצד החלטתו להתייצב באופן חריג בהליך האזרחי, החליט מזוז שלא להעמיד את בכרי לדין פלילי, בין היתר לאור "ההשלכות בזירה הבינלאומית של נקיטת הליכים פליליים בעניין זה, העלולה להעצים את העניין בהקרנת הסרט ואת העיסוק בטענות המופרכות שהוא מעלה".

חוק איסור לשון הרע, שנחקק ב-1965, הוא בעיקרו חוק אזרחי, המשמש בסיס להגשת תביעות בגין עוולה אזרחית, ואולם כלולים בו גם כמה סעיפים פליליים. היסוד בלשון הרע ההופך את המעשה לפלילי הוא הכוונה לפגוע והיותה של לשון הרע מכוונת כלפי יותר מאדם אחד. לוחמי צה"ל הגישו ב-2007 תביעת לשון הרע נגד בכרי, באמצעות עו"ד אמיר טיטונוביץ, ואולם השופטת מיכל נד"ב מבית המשפט המחוזי מרכז דחתה את התביעה, בהתבסס על קו התפר שבין הצד האזרחי לפלילי שבחוק לשון הרע.

לפי קביעתה, בכרי אכן פירסם דברי לשון הרע חמורים אודות חיילי צה"ל, ולא עומדת לזכותו הגנה כלשהי מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, לרבות הגנת "אמת דיברתי". ועם זאת, תביעת הלוחמים נדחתה על בסיס סעיף בחוק הקרוי "לשון הרע על הציבור". לדבריה, לא ניתן להגיש תביעה אזרחית על בסיס דברי לשון הרע שכוונו כלפי הציבור כולו ולא כלפי אנשים מסוימים, אלא כתב אישום פלילי בלבד, ורק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

יתייצב גם לצד דיין?

הלוחמים עירערו על פסק הדין לבית המשפט העליון, והדיון בעניין זה אמור להישמע בחודש מארס. במקביל, הם פנו ליועץ מזוז כדי שיעמיד את בכרי לדין פלילי, על-פי הגישה שפירטה השופטת נד"ב בפסק דינה, או שיתייצב לצידם במסגרת הערעור האזרחי בבית המשפט העליון. מזוז נענה באופן חלקי: לצד החלטתו שלא להגיש כתב אישום נגד בכרי, הוא החליט להתייצב לצידם בהליך אזרחי - צעד חסר תקדים מצדו של מזוז.

לשיטת המדינה, במסמך ההתייצבות שהוגש אתמול לבית המשפט העליון, טעה בית המשפט המחוזי בכך שסיווג את סרטו של בכרי כ"לשון הרע על הציבור", מה שחייב את דחיית התביעה. "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שונה", כתבה לבית המשפט ד"ר חיה זנדברג, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, "יש להבין בין לשון הרע על הציבור לבין לשון הרע על קבוצה. כשמדובר על לשון הרע על קבוצה, לכל אחד מחברי הקבוצה קיימת עילת תביעה, בנסיבות שבהן ניתן לראות בכל אחד מחברי הקבוצה כמי שנפגע אישית מהדברים".

מאחר שקבוצת לוחמי צה"ל שפעלו בג'נין היא קבוצה מוגדרת ומסוימת, טוענת הפרקליטות, מדובר בלשון הרע על פרטים - המאפשרת קבלת תביעת הדיבה - ולא בלשון הרע על קבוצה. "חוק איסור לשון הרע נועד ליצור איזון ראוי בין ההגנה על השם הטוב והכבוד ובין חופש הביטוי", כותבת הפרקליטות לבית המשפט העליון, "המעשים המיוחסים באופן קונקרטי ללוחמים בג'נין, הם מעשים חמורים ביותר, והקבוצה הוצגה כמי שביצעה כביכול פשעי מלחמה. מעבר לחומרת הפגיעה האישית שחש בהכרח כל אדם מייחוס האשמות כה חמורות, הדבר גם חושף כל אחד מהלוחמים להליכים וסנקציות בזירה הבינלאומית".

במקרה הזה, התקדימי, העדיף היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך לשון הרע אזרחי בצדה של הזכות לשם טוב ולכבוד. האם מזוז ינצל את הזמן שנותר לו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, כדי להתייצב בהליך לשון הרע נוסף? הליך שכזה מונח לפתחו של מזוז, ומצפה לשמוע את עמדתו.

מדובר בערעורה של העיתונאית אילנה דיין על פסק דינו של השופט נועם סולברג בתביעת לשון הרע של סרן ר' בפרשת "וידוא ההריגה". סולברג, כזכור, קיבל את תביעת לשון הרע שהגיש סרן ר' וחייב את דיין בפרסום תיקון מפורט ובתשלום 300 אלף שקל. דיין הודיעה כי תערער לבית המשפט העליון על פסק הדין. אפשר שמזוז, שהעלה על נס את חופש הביטוי וצימצם עד למינימום את הפגיעה בו במהלך כהונתו, יחליט לאזן את החלטתו בעניין "ג'נין ג'נין", ויתייצב להליך נוסף של תביעת לשון הרע - הפעם לצד חופש הביטוי.