ישראל מתחילה להכין דו"ח סביבתי בהנחיית ה-OECD

ברנדן גילספי, ראש חטיבת הביצועים והמידע הסביבתיים ב-OECD, יחל מחר בסבב פגישות עם נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"רים, כדי לתדרך אותם לקראת הכנת הדו"ח

ראש חטיבת הביצועים והמידע הסביבתיים ב-OECD, ברנדן גילספי, ייפגש מחר (ב') עם נציגי משרדי הממשלה, רשויות מקומיותומלכ"רים, כדי לתדרך אותם לקראת הכנת דו"ח לאומי על ביצועים סביבתיים. נציין, כי במסגרת הפעילות המדינתית הנבחנת במסגרת ההשתייכות לארגון ה-OECD, שליש מהנושאים הם סביבתיים.

בראיון בלעדי ל"גלובס" מסביר גילספי, כי תהליך הבחינה של ההתנהלות הסביבתית של מדינות הוא מפעילויות הליבה של ה-OECD. "אנחנו בוחנים איך כל מדינה משתמשת בכלים הכלכליים שלה כדי לנהל את הנושאים הסביבתיים במרחבה. ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות המצטרפות ל-OECD שעדיין לא הכינה דו"ח ביצועים סביבתיים. הכנת הדו"ח, הנקרא Environmental Performance Review (EPR), אורכת כשנה והיא נעשית בשיתוף בין המדינה הנבחנת לבין נציגי מזכירות ה-OECD ומדינות עמיתות בארגון. מחר נתחיל להתניע את התהליך", אומר גילספי.

הדו"ח נועד לסייע למדינות ה-OECD לשפר את הביצועים הפנים מדינתיים בניהול הסביבה וכן ליצור מדד השוואתי בקרב מדינות הארגון. הדו"ח מאפשר לכל מדינה לאמוד את התקדמותה בהשגת יעדיה ומחויבויותיה הבינלאומיות, ומעודד דיאלוג מתמשך בין חברות הארגון באמצעות תהליך ביקורת עמיתים. התהליך גם מכוון לעודד מחויבות ואחריות של הגופים המבוקרים אל מול הציבור.

מבחינת ה-OECD זהו סופו של הסבב השלישי של עריכת הדו"ח במדינות החברות בארגון. התוכנית החלה ב-1990.

נושא כלכלי

"הביקור הזה של גילספי, שהוא כל כך ממושך ורציני מוכיח שוב כמה היום הנושא הסביבתי הפך להיות נושא כלכלי, כי הדרך לעודד את השמירה על הסביבה ושימוש מושכל במשאבים, היא דרך התמחור הכלכלי לטוב ולרע", אומר בהקשר זה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. "השימוש בעיקרון כמו 'המזהם משלם' והחלת צווים אישיים על מנהלי חברות שפוגעות בסביבה, אלה הם כלים כלכליים ברורים. כך גם לגבי מיסוי ירוק וסוביסידיות לטובת עידוד רכישת מוצרים ידידותיים לסביבה. אני כמובן שמח על כך שההצטרפות ל-OECD מחזקת את הקשר הזה, ומקווה שהצירוף שלנו לארגון יאושר, כי הוא מהווה שידרוג של הדרישות הסביבתיות שלנו מעצמנו ובאמצעים כלכליים לגמרי", מוסיף ארדן.

נציין, כי התדריך הראשוני יתקיים מחר במשרד להגנת הסביבה בירושלים לאורך כל היום ויקחו בו חלק משרדי הגנת הסביבה, התשתיות, החקלאות, התמ"ת, החוץ, האוצר, התחבורה, רשות המים ושורה ארוכה נוספת של גופים.

הדו"ח שעליו תחל העבודה כולל שני חלקים: חלק ראשון נוגע להתקדמות לקראת פיתוח בר קיימא ומטפל בנושאים כמו: מדיניות סביבתית בישראל; צמיחה ירוקה - בחינה של ממשקי כלכלה וסביבה (מיסוי ירוק, תעשייה אקולוגית, השלכות סביבתיות של המשבר הכלכלי העולמי, חדשנות אקולוגית ועוד'); ניהול סביבתי בחינה מעמיקה של אפקטיביות השימוש בכלי המדיניות בניהול נושאים סביבתיים נבחרים (מים, רעש, פסולת, אוויר, טבע ומגוון ביולוגי ועוד); שיתוף פעולה בינלאומי - יישום אמנות והסכמים בינלאומיים (שינוי אקלים, אמנות לשימור ימים, סחר וסביבה ועוד). החלק השני בוחן התקדמות של המדינות החברות בארגון לקראת יעדים סביבתיים בנושאים: מים, פסולת וניהול משאבים סביבתי, שינוי אקלים, טבע ומגוון ביולוגי, סביבה ואנרגיה וסביבה וחקלאות.

מתוך כלל הנושאים האלה תצטרך ישראל לבחור שלושה נושאים מרכזיים, כשהדגש בבחינת ההתנהלות של כל מדינה הוא כיצד היא משפרת את ביצועיה בתחומים הסביבתיים השונים לאור השימוש בכלים הכלכליים.

בעקבות התדריך הראשוני ישראל תקבל מה-OECD המלצות ראשוניות לפעולה כדי להכין את הדו"ח, ובמחצית אוקטובר תגיע לישראל משלחת משולבת של מזכירות הארגון ונציגים מדינות חברות ב-OECD ל-10 ימים. לאחר סבב פגישות שיתקיים בימים האלה יגיעו הנתונים והמידע שהגופים הישראלים השונים יעבירו לידי חטיבת הביצועים הסביבתיים של ה-OECD שבראשה עומד גילספי, ובה יוחלט על המלצות. במחצית השנייה של 2011 צפויה להגיע לישראל משלחת של ה-OECD כדי לדון בהמלצות עם הממשלה ואז גם תהיה חשיפה של הדו"ח לציבור.

אין מקום לסיפורים

"תהליך ביקורת העמיתים הוא מנוע חשוב לבחינה של יעדי מדינה מול מה שנעשה במדינה בפועל. זה כלי אפקטיבי בהטמעה של תהליכים כאלה. זה כמו קואוצ'ינג. בנושאים שבהם ישראל מובילה או תהפוך למובילה היא תוכל לבחון מדינות אחרות", מציין גילספי, ומדגיש: "אנחנו לא באים לתת ציונים אלא לחלוק בניסיון שהצטבר בארגון כדי לשפר את הביצועים של המדינות, וגם ללמוד מהניסיון שלהן".

עד כמה יש שיניים לתהליך הזה שהוא נטול סנקציות?

גילספי: "זה אמנם תהליך וולונטרי, אבל יש מעט מאוד תהליכים בינלאומיים שמערבים סנקציות. בארגון הסחר הבינלאומי יש סנקנציות וגם שם זה לא סיפור פשוט. הגישה שמנחה אותנו ב-OECD היא להגיע עם המדינות החברות להישגים בזכות המעקב המתמשך אל מול כל מדינות הארגון. זה לא נעים להגיע לוועדה כזאת אל מול עיניהן הבוחנות של מדינות החברות בארגון, ולהציג אפס התקדמות בנושאים עליהם המדינה הצהירה יעדים שנה-שנתיים קודם. המציגים הם ראשי מדינות, אנשים בעלי פרופיל גבוה. זה כשלעצמו מהווה זרז. זו חשיפה בינלאומית רגישה.

"לפני ניסיון העבר הבחינות האלה מביאות לשיפור ברוב מדינות ה-OECD. בדרך-כלל ההמלצות שלנו מיושמות. צריך גם לקחת בחשבון שנעשית בחינה כמותית ועובדתית של ביצועים סביבתיים. היא נעשית ביחס ליעדים כמותיים שהמדינה הציבה ווגם ביחס להישגים במדינות החברות בארגון. יש פה עובדות ושקיפות מול מדינות ה-OECD ובתוך המדינה. אין פה מקום לסיפורים".

לסיכום מדגיש גילספי כי אחד הנושאים החמים כעת בהקשר הסביבתי ב-OECD הוא זה המכונה "צמיחה ירוקה". לדבריו, "בפגישת שרי הכלכלה של מדינות ה-OECD בחודש יוני שעבר עלה הנושא, בעקבות ההתמודדות עם המשבר הכלכלי הגלובלי, שהביא למסקנה שהשקעה בנושאים סביבתיים היא הזדמנות. השקעה כזאת מתמרצת פעילות כלכלית ואם מאמצים אסטרטגיה רחוקת טווח היא גם כמובן מסייעת לסביבה. זה קונספט חדש בכל מדינות ה-OECD ואנחנו עובדים כעת על אסטרטגיה כדי לייצר הנחיות למדינות איך להשיג צמיחה ירוקה. צפוי להתפרסם דו"ח של ה-OECD בנושא בתוך שנה וחצי", אומר גילספי.