בנו קבוצה, שכחו להביא מאמן

פעם היו ליובנטוס מאמנים גדולים. טראפטוני, ליפי, אנצ'לוטי, קאפלו. אבל דווקא למה שתוכננה כ"עונת הקאמבק" הביאו את צ'ירו פררה. מאמן עם ותק של אפס עונות בקבוצה בוגרת. ככה זה גם נראה

היא הקבוצה הכי אהודה באיטליה (11 מיליון אוהדים). היא זכתה בהכי הרבה אליפויות בסרייה A (27). היא השקיעה בקיץ האחרון סכום חסר תקדים עבורה ברכש (55 מיליון אירו). אבל ארבעה חודשים לתוך העונה שהיתה אמורה "להפוך לעונת הקאמבק הגדולה" שלה, יובנטוס כבר גמרה למעשה את העונה. זה התחיל לפני חודש בהדחה מהצ'מפיונס ליג אחרי תבוסה 4-1 בבית לבאיירן; נמשך בתבוסה השבוע 3-0 למילאן בליגה, והפער מאינטר כבר נפתח ל-12 נקודות.

הסיבה: מי שזרק כל כך הרבה כסף על כוכבים, החליט לחסוך דווקא בעמדה החשובה ביותר בקבוצה - עמדת המאמן.

הפתיחה נראתה מבטיחה. שני שחקני נבחרת ברזיל, דייגו ופיליפה מלו, הגיעו בקיץ עבור 50 מיליון אירו. פאביו קנבארו הצטרף מריאל מדריד, מרטין קסראס הגיע מברצלונה. אלו חברו ליאקווינטה, דל-פיירו, אמאורי, בופון, קמוראנזי ויתר הכוכבים שסיימו את העונה הקודמת במקום השני. זאת היתה אמורה להיות שנת התחייה האמיתית של יובנטוס אחרי פרשת הקאלצ'יופולי.

אבל דבר אחד, כאמור, לא לקחו בחשבון: אולי כדאי להשקיע מחשבה גם בעמדת המאמן. "במשך 15 שנים רצופות היו ליובנטוס את המאמנים הכי טובים בעולם", התפייט השבוע רובן רג'יאני, הבלוגר של אתר "פוטבול איטליה", לאחר התבוסה למילאן. "טראפטוני, ליפי, אנצ'לוטי, קאפלו. ב-2006 זכה קאפלו בתואר האחרון של המועדון, שנשלל מאוחר יותר בעקבות הקאלצ'יופולי, ואז נגמר תור הזהב. אלו שהגיעו אחרי קאפלו הם מאמנים בינוניים: דשאן, רניירי, צ'ירו פררה. לא פלא שגם התוצאות שלהם בינוניות".

בדיוק כמו יובנטוס של העונה הנוכחית, גם צ'ירו פררה הוא בינתיים סיפור על ציפיות מנופחות מדי שלא באמת יכלו להתממש. נכון, היה לו תפקיד מינורי בצוות האימון של מרצ'לו ליפי, שהוביל את איטליה לזכייה במונדיאל 2006; נכון, הוא היה אחראי במשך השנתיים שלאחר מכן על אקדמיית הנוער של יובנטוס, הקבוצה שבה בילה 11 שנים כשחקן והפך לסמל, והוא אפילו קיבל תעודת פרו מה"קוברצ'יאנו", בית הספר הגבוה בפירנצה ללימודי כדורגל. אבל כל זה לא מספיק עבור המאמן הטירון בן ה-42, שזאת העונה הראשונה שלו כמאמן ראשי של קבוצת בוגרים.

ממה נוצרים פערים?

"ההבדלים בין מאמנים גדולים למאמנים פחות גדולים מתבטאים ביכולת לנהל משברים ולהימנע מהם עד כמה שאפשר", כתב פאולו באנדיני, המסקר את הכדורגל האיטלקי עבור "הגרדיאן". "הפער שיש היום בצמרת הליגה האיטלקית בין אינטר ליובנטוס ומילאן נוצר כי מדובר במאבק בין מאמן עם ניסיון (מוריניו), לשני מאמנים בלי ניסיון. לאונרדו פתח בצורה זוועתית את העונה במילאן והשתפר בהמשך, פררה פתח בסדר עד שהתחילה הדעיכה בחודשיים האחרונים. מוריניו אמנם מתעסק בהרבה דברים שלא קשורים לכדורגל, אבל הוא כן מצליח (שוב) לשמור על רמת מתח אחידה באינטר לאורך כל העונה".

הדיווחים באיטליה מצביעים על כך שביובה כבר הבינו את הטעות: הנשיא ז'אן פול-בלאן עושה ככל שביכולתו כדי להציל משהו ממה שנשאר העונה. שמועות שמתגלגלות בטורינו כבר כמה שבועות טוענות שחוס הידינק, שעדיין קשור בחוזה עם נבחרת רוסיה, צפוי להגיע.

פררה, מצידו, מתעלם מהשמועות. אתמול (ג') הוא אמר: "אני יודע שבקבוצה חושבים כל הזמן איך לשפר את התוצאות, אבל אני מספיק חכם כדי להבין שתוצאות הן אלו שקובעות את גורלם של מאמנים. אם אצטרך לעזוב לא אראה זאת ככישלון, אלא כעוד אבן דרך של למידה. מספר החברים המועט שנשארו לי אמרו לו: 'אתה כמו רוקי'. גם אם אני סופג אגרופים וכולי מכוסה בדם, בסופו של דבר זה רק מחזק אותי".