הפורום הכלכלי בדאבוס יעסוק בחשיבה מחדש על הנחות היסוד

עם קריסת הגוש הסובייטי, אנשי דאבוס, כפי שכונו חברי האליטה העולמית, נטו להניח שהשילוש האינטלקטואלי של גלובליזציה, כלכלת שוק חופשי וחדשנות הוא דבר טוב ומובן מאליו ■ שנתיים של משבר פיננסי הפכו את ההנחות הללו על ראשן

כאשר 2,500 משועי העולם מתכנסים השבוע בעיירת הסקי השווייצרית דאבוס, נאמר להם להתמקד ב"שלושת ה-R - rethink, redesign, rebuild" ("לחשוב מחדש, לעצב מחדש, לבנות מחדש") את העולם, כמובן. זוהי המנטרה של כנס הפורום הכלכלי העולמי בשנת 2010.

משקיף ציני היה מתאר , לעומת זאת, את הג'וב האמיתי של הכנס במונחים של R אחרת: לחשוב מחדש על החשיבה של העשור האחרון. רק לפני עשר שנים, כאשר המאה ה-21 נפתחה, מנהיגי דאבוס השתכשכו באמונה שהעולם הופך למקום טוב יותר הודות לגל של חדשנות, לגלובליזציה ולקפיטליזם של שוק חופשי.

רכבו על גל גדול

עם קריסת הגוש הסובייטי, אנשי דאבוס, כפי שכונו חברי האליטה העולמית, נטו להניח שהשילוש האינטלקטואלי של גלובליזציה, כלכלת שוק חופשי וחדשנות הוא דבר טוב ומובן מאליו. זה בלט במיוחד באליטה הבנקאית של וול סטריט ובסיטי של לונדון, שרכבה על גל גדול של בועת אשראי.

אך שנתיים של משבר פיננסי הפכו את ההנחות הללו על ראשן. כאשר המערכת הבנקאית צנחה לתוך המשבר החריף ביותר שלה ב-70 שנה, הלך והתברר שהחדשנות שלוחת הרסן והתחרות של השוק החופשי לא סיפקו את הנירוונה הפיננסית שהבנקאים וכמה קובעי מדיניות הודיעו עליה מראש.

להיפך, נחשפה חולשה אדירה במערכת הפיננסית העולמית, וחוסר האמון של הציבור בשוק החופשי ובחדשנות הפראית התפוצץ על פני השטח, כאשר העולם נטה אל מה שנראה כמו המיתון הכלכלי הסינכרוני הראשון שלו.

מצב זה יצר שיאים חדשים של נטל פיסקלי ותגובת נגד פוליטית חריפה במערב, שגרמה לממשל אובמה לשגר עוד מטח אש לעברה של הבנקאות בשבוע שעבר. וכאשר המתיחות הפוליטית המקומית גוברת, מתרחבים גם השסעים הגיאופוליטיים, בין היתר בשל העתקת מרכז הכוח מן המערב אל השווקים המתעוררים. כך, משבר שהחל כמבחן למערכת הפיננסית העולמית הופך למבחן מהותי של המבנה הפוליטי והחברתי העולמי - ומעל לכל ליכולתן של ממשלות ברחבי העולם המערבי לטפל ב"חשיבה המחודשת" בלי לשקוע בקונפליקטים.

"רק הצגת שוליים"

כלל לא ברור אם ראשי העסקים, הביורוקרטים, הפרשנים והפוליטיקאים שהתכנסו בדאבוס השבוע, יוכלו לספק תשובות כלשהן לשאלות הללו. בעיני משקיפים רבים מחוץ לאולמות בדאבוס, ה"שבט" הזה הוא חלק מהבעיה ולא הפתרון, בהתחשב בכך שהוא מגלם את האליטה העולמית שיצרה את המשבר.

רבים מאלו שטסים השנה לדאבוס יעשו זאת בעיקר כדי לבנות יחסים עם לקוחות, לסגור עסקאות או להרחיב טריטוריה פוליטית - ולא כדי לעסוק בסיעור מוחות אינטלקטואלי רציני. "הסיבה לכך שאני נוסע לדאבוס היא שאוכל להיפגש עם לקוחות ועם מפקחים בצורה אפקטיבית מאוד", מודה בנקאי בכיר. "הדיונים יהיו רק הצגת שוליים".

אף על-פי כן, כוחם של כנסי דאבוס הוא בכך שהם כופים על מגוון רחב של מנהיגים להסתופף יחדיו, מהשווקים המתעוררים עד המפותחים, ומהמגזר הציבורי והפרטי. האירוע גם עושה מאמץ מודע לשבור את המבנה המנטלי של משתתפיו היחידים, באמצעות דיונים במגוון מסחרר של נושאים.

לאלו שנוטים להשתתף בדיונים, הפאנלים של השנה יכולים להתברר כמרתקים, אם לא לוהטים. אחרי הכל, השאלות של איך צריכה להיראות האינטראקציה בין המגזר הציבורי לעסקים הפרטיים, או זו שבין העולם המפותח לעולם המתעורר, קיבלו דחיפות גבוהה בהרבה, בייחוד על רקע מתקפת אובמה נגד הבנקים בשבוע שעבר.

הצרות של וול סטריט בתחום הפיננסים הייחודיים, כמו נגזרי האשראי, מעוררות שאיפה חדשה לפתרונות קולקטיביים יותר. "אנחנו חייבים להתייצב מול האתגרים שנוצרו על-ידי רמות חסרות תקדים של קשרים הדדיים בין סיכונים", אומר רוברט גרינהיל, הממונה על תחום העסקים בפורום הכלכלי העולמי, שהפיק באחרונה סקירה שמראה שרמת "הקישורים ההדדיים המערכתיים" עלתה בצורה תלולה במאה ה-21.

דניאל הופמן, הכלכלן הראשי של ציריך פייננשל סרביסז, מגדיר זאת בצורה דומה: "האירועים של השנה האחרונה הדגימו שקיימים סיכונים בסיסיים בכלכלה העולמית, שצריך להתייחס אליהם".

במונחים מעשיים, הנושא שיעמוד ללא ספק בראש סדר היום יהיה הרפורמות הפיננסיות ומצב הכלכלה העולמית. הכנס של 2010 מתנהל על רקע סביבה פחות אחוזת פאניקה לעומת הכנס של ינואר 2009. בשנה שעברה צנח התוצר העולמי כאשר חברות וצרכנים ברחבי העולם קפאו מרוב פחד בעקבות קריסת ליהמן ברדרס.

כיום, לשם שינוי, אמון העסקים עלה בחדות על רקע העדויות המצטברות להתייצבות המערכת הפיננסית, ורוב הכלכלות המערביות נהנו מהתאוששות מסוימת במחצית השנייה של 2009, בעוד כלכלות מתעוררות רבות, כמו סין, הודו וברזיל, רושמות צמיחה חזקה.

אך הדעות נשארו חלוקות לגבי הימשכות ההתאוששות הזו. האופטימיסטים טוענים שהגרוע מכל כבר מאחורינו, מאחר שצרכנים ועסקים כבר נרגעים ושהשווקים המתעוררים צפויים לפרוח. מנגד, הפסימיסטים טוענים שממשלות המערב רק ציפו את הסדקים בנייר וסתמו חורים בשטרות כסף, וכי משברים חדשים יפרצו כאשר הבזבוז הזה יסתיים.

שפע סימני שאלה

בכל מקרה, שפע של סימני שאלה מרחפים כיום מעל השווקים וקובעי המדיניות. האם הדולר האמריקני יכול להמשיך לפרוח כמטבע היתרות הדומיננטי? האם ממשלות המערב יכולות לערום חובות על גבי חובות מול משבר אג"ח? האם הבנקים המרכזיים ימצאו "אקזיט" חלק ממדיניותם הבלתי שגרתית ב-2009? האם מדינות כמו הודו, רוסיה, סין וברזיל ימשיכו לשגשג?

יש גם תהיות פילוסופיות בסיסיות יותר. אחרי השנתיים האחרונות, האמונה בכלכלה תיאורטית בכלל, ובתיאוריות יעילות השווקים בפרט, התערערה. גם היחסים בין המדינה לעסקים מוגדרים מחדש.

בתחילת העשור שחלף ההנחה הכללית היתה שהעסקים במגזר הפרטי צריכים להישאר פרטיים. העובדה שהממשלות המערביות הוציאו 11 טריליון דולר על תמיכה במערכת הפיננסית בשנה האחרונה (לפי אומדני קרן המטבע) שברה את הטאבו המקודש הזה.

בנקאים רבים טוענים שחיוני כעת שהממשלות ייסוגו מהמגזר הפיננסי ויניחו למגזר הפרטי לחזור לשלוט בגורלו. בנקאים בכירים יטוסו השנה לדאבוס כדי לשטוח את טיעוניהם שעל הממשלות ליישם רק רפורמות פיננסיות צנועות. הם יטענו שהתנכלות גדולה מדי לבנקים תפגע בצמיחה הכלכלית משום השפעתה הרעה על יכולתם של הבנקים להלוות הון. "זו תהיה שנה קריטית עבורנו", אומר יוזף אקרמן, מנכ"ל דויטשה בנק, שיטיף ל"תגובה פיקוחית מאוזנת".

אך מהלכיו של ממשל אובמה לכיוון ריסון עסקי הנוסטרו של הבנקים והגבלת גודלם, יחד עם היטל האחריות למשבר הפיננסי על הבנקים, מדגימים שממשלות המערב מקשיחות כעת את עמדתן. בין היתר בתגובה לזעם הציבורי. ככל שהממשלות ייאלצו להדק את החגורה מהבחינה הפיסקלית לנוכח רמות החוב שלהן, כך יגבר הפיתוי להצביע על שעירים לעזאזל במשבר.

זה אומר ששאלת הרפורמות הפיננסיות תצית דיון לוהט בדאבוס. אך זה אומר גם שייתכנו דיונים ערים על נושאים כמו אחריות חברתית, חוסר שוויוניות ודמוקרטיה - נושאים שנתפסו בעבר כמיושנים וכעת יש להם השלכות פוליטיות וכלכליות אמיתיות על מדינות כמו ארה"ב ובריטניה.

גם שאלת ההתנהלות או המבנה העולמיים הופכת לקריטית. המשבר הפיננסי הראה שתפיסת העולם החד-קוטבית שלפיה ארה"ב היא המעצמה היחידה נראית יותר ויותר אנכרוניסטית. אבל אירועים כמו המלחמה באפגניסטן הראו שגם החזון הרב-קוטבי נשאר חמקמק.

סוגרים את הפיגור

כמה ארגונים בינלאומיים מנסים כעת, באיחור מה, לסגור את הפיגור שלהם. עלייתה של קבוצת G20 כזירה פיננסית חשובה היא דוגמה לכך. "כאשר אתה מתבונן במשבר, אחת ההתפתחויות החשובות של השנה האחרונה היא עלייתה של קבוצת G20 ודחיקתה של קבוצת ה-G7 לשוליים", אומר סטיבן גרין, מנכ"ל בנק HSBC. "זו הכרה בכך שמבנה הכוח העולמי משתנה".

אלא שעדיין מאוד לא ברור עד כמה תהיה קבוצת G20 אפקטיבית בטווח הארוך. ומעבר לפיננסים יש כמה וכמה גורמים אחרים שמעוררים עימותים בזירה העולמית. אחד מהם הוא התחרות על משאבים כמו נפט ומים.

גורם שני הוא האיומים של נשק גרעיני והקיצוניות האיסלמית - אפגניסטן, איראן ופקיסטן צפויות לעורר ויכוחים לוהטים בדאבוס.

זמן לחשבון נפש

בעקבות ועידת קופנהגן להתחממות כדור הארץ, השאלה הזו תעלה גם בדאבוס, יחד עם בעיות ניהול המאמץ הבינלאומי שדיוני קופנהגן חשפו. יהיו גם נושאים אחרים של ניהול, ליתר דיוק, חוסר ניהול תקין, בתחומים מערכתיים כמו סכנת המגיפות בעולם.

חסידי דאבוס יטענו שכשלי ניהול כאלו הם הסיבה לכך שפסגת הפורום הכלכלי העולמי כה נחוצה - קידום של חשיבה ופעולה מתואמות ברמה גבוהה. הציניקנים יוכלו לטעון שהכשלים הללו מדגימים מדוע אלו שנוכחים בדאבוס הם חלק מהבעיה יותר מאשר מהפתרון.

בכל מקרה, עניין אחד שעליו אין מחלוקת הוא שהעולם מצוי בצומת קריטי וניצב בפני חשבון נפש. התכוננו לכמה וכמה מופעי אש על רקע השלג.

אנשי עסקים, כלכלנים ופוליטיקאים על ציפיותיהם מהוועידה

סר מרטין סורל, מנכ"ל WPP

דאבוס היא הזדמנות מיוחדת להיפגש עם אנשים בחצי גובה הר בסוף ינואר, כשאין הרבה דברים אחרים לעשות, בייחוד אם אתה בגיל שכבר לא מאפשר סקי, ולדבר בסגנון מדוד ולא מתוח. אנחנו זקוקים ליותר התקדמות בכלכלה העולמית, בבעיות האקלים ובנושאי הסחר. אני לא חושב שאפשר לחזות בוודאות מה יקרה, עד שמגיעים לדאבוס. זו הבעיה עם אירועים כמו קופנהגן, שבהם אתה תחת לחץ לסגור דברים, לסכם פרטים ולפרסם הודעה משותפת.

ברברה ג'אדג', יו"ר מועצת האנרגיה הבריטית

שלושת האתגרים הגדולים ביותר הם ביטחון אנרגיה, עצמאות אנרגיה ושינויי האקלים. דאבוס הוא מקום נהדר להחלפת רעיונות ולגיבוש מדיניות בנושא. אני מאמינה גם שאחת התשובות לבעיות הללו היא בנייה של עוד תחנות כוח גרעיניות. אנרגיה גרעינית צריכה להיות חלק מתמהיל האנרגיה בעתיד. אך כאשר מדברים על אנרגיה גרעינית צץ נושא התפוצה, בייחוד בהקשר של איראן. דאבוס היא מקום נהדר לגבש פתרון בינלאומי.

מוחמד אל-אריאן, מנכ"ל פימקו

בשנה שעברה עסקנו במדיניות הדחופה שהיתה נחוצה למשבר הפיננסי. 2010 תוקדש לאיפוס ההדרגתי המחודש של הכלכלה העולמית. אני מקווה שתהיה סדרת דיונים על איך להסב כוח עבודה שתלוי בפעילות שכבר לא ניתנת למימון, ועל שחיקת מיומנויות ואי התאמתן לשווקים . אנחנו צריכים לדון גם בגירעונות, מאחר שהשווקים לא יסבלו את המאזנים המנופחים שלנו לזמן רב. חיוני שנבצע אתחול לכלכלה העולמית, ולא נחזור לאן שהיינו.

ג'סמין ווייטברד, מנכ"לית Save the Children UK

בחמשת ימי הכנס, 150 אלף ילדים מתחת לגיל 5 הולכים למות ממחלות שניתנות לחלוטין למניעה. הכנס צריך לוודא שזה לא יחזור על עצמו בעוד שנה, אך הוא אינו יכול להבטיח רק סיוע. אנחנו זקוקים לתחושת תחרות בין מנהיגי העולם, שבידם להוריד את שיעור תמותת הילדים. זה לא רק עניין של שיעורי צמיחה. דאבוס צריכה גם לסיים משהו שלא סיימה. בכנסים הקודמים הושמעו הבטחות, אך אין מסגרות ברורות כדי לוודא שהן יקוימו.

אבהיזיט ווייג'יבה, ראש ממשלת תאילנד

אנחנו נגיע לדאבוס כדי להציג את העמדה שלנו. בשנה שעברה תרמתי במשהו להבהרת הצורך להתריע בפני המדינות המתועשות שהמשבר העולמי אינו רק פיננסי. הוא עמד לפגוע בשאר העולם ואנשים עמדו לסבול. הפעם, נדון בלקחים שהפקנו מאז השנה שעברה, באופן שבו טיפלנו במשבר הפיננסי העולמי ואיך לחזור לעסקים בתחומי ייצוא, תיירות והשקעות.

צרו איתנו קשר *5988