אובמה בנאום מצב האומה: "שוק העבודה - פוקוס מספר 1"

בנאום על מצב האומה התאמץ הנשיא להחזיר לידיו את השליטה על האג'נדה הלאומית: יצירת מקומות עבודה חדשים בראש סדר היום ■ קורא לסגור את פער האמון בין העם לממשל: "לפנינו גירעון של אמון, ספקות עמוקים ומחוללי קורוזיה לגבי הדרך שבה פועלת וושינגטון, שהלכו וצמחו במשך שנים" ■ אף מילה על הסכסוך במזה"ת ■ איראן תישא בתוצאות - "וזו הבטחה"

בנאום משלהב, יוצא מהלב, קבע לפנות בוקר (ה') הנשיא ברק אובמה, כי "למרות המצוקות, האומה שלנו חזקה... חרף האתגרים, מעולם לא הייתי חדור תקווה רבה יותר לגבי עתידה של אמריקה מכפי שאני חדור תקווה עתה".

בנאומו הראשון על מצב האומה, ימים ספורים לאחר האכזבות הפוליטיות הקשות שספג הבית הלבן, לרבות אובדן הרוב המיוחס של הדמוקרטים בסנט, התאמץ הנשיא להחזיר לידיו את השליטה על האג'נדה הלאומית והכריז כי יצירת מקומות עבודה חדשים תעמוד מעתה בראש סדר היום של ממשלו. "אני קשוב לקולות האזרחים ואני מודע לסבלם", הצהיר הנשיא.

בכך הכיר אובמה במציאות הפוליטית החדשה בוושינגטון: מאמציו להעביר חוק רפורמות בשירותי הבריאות נכשלו, בשלב זה לפחות. הסקרים, כמו גם מחוקקים משתי המפלגות, קבעו באופן חד-משמעי שהמצב הכלכלי, ובמיוחד האבטלה שלא יורדת מתחת לרף 10%, עומדים בראש מעייניהם של הבוחרים. רק פלח קטן מהנשאלים בסקרים מציב את הבעיות בשירותי הבריאות כסוגיה המדאיגה ביותר.

הנשיא שזר אפוא בנאומו תכניות לעידוד יצירת מקומות עבודה חדשים, לרבות הצעה לקצץ מיסים בשיעור 10% לחברות שישכרו עובדים חדשים או יעלו שכרם של עובדים קיימים, ולשלול הטבות מס מחברות ש"מייצאות" מקומות עבודה בתרגילי מיקור חוץ. הנשיא אף התחייב להזרים 30 מיליארד דולר (כספי תכנית החילוץ שהחזירו מוסדות פיננסיים לקופת האוצר) כדי ליצור קרן להלוואות לעסקים קטנים.

"יצירת משרות חדשות צריכה להיות המשימה הראשונה במעלה שלנו ב-2010 ולכן אני קורא כאן הערב לחקיקת חוק חדש לעידוד שכירת עובדים", הכריז אובמה. "לאנשים אין עבודה. הם סובלים. הם זקוקים לעזרתנו. ואני רוצה שהקונגרס יניח על שולחני ללא דיחוי חוק ליצירת משרות".

ועם זאת הבהיר הנשיא, כי לא זנח את תכנית הרפורמות בשירותי הבריאות וקרא לקונגרס לא "לברוח" מחוק הרפורמות, "בשעה שאנו קרובים כל כך להשגת המטרה". הוא הדגיש, כי חוק כזה יביא לקיצוץ של טריליון דולר מהגירעון התקציבי בתוך 20 שנה. הנשיא קרא גם להקפיא הוצאות "לא ביטחוניות" במשך שלוש שנים, החל ב-2011, כפי שהדליפו עוזריו בתחילת השבוע. בכל זאת, מיקומה של סוגיית הרפורמות, לקראת סוף הנאום, העיד על השינוי בסולם העדיפויות של הממשל.

אבל, מעבר לפירוט של תכניות ספציפיות, השתדל אובמה להראות למאזיניו שהוא מבין את הסבל שגרם להם המשבר הכלכלי ושהוא חולק את הזעם שלהם שמכוון בעת ובעונה אחת גם לוול סטריט וגם לוושינגטון. במילים אחרות: הבית הלבן קלט את המסר ששלחו הבוחרים במדינת מסצ'וסטס בבחירת סנטור רפובליקני במקום טד קנדי המנוח, ובמדינות וירג'יניה וניו-ג'רזי, שבחרו מושלים רפובליקניים לפני כמה חודשים.

"חילוץ הבנקים היה פופולרי כמו טיפול שורש"

"אני מודע לדאגות שמקננות עתה ברחבי ארה"ב", אמר הנשיא. "הן לא חדשות. המאבקים האלה הם הסיבה שהניעה אותי לרוץ לנשיאות. אזרחים מסוימים מתוסכלים. אחרים זועמים. הם לא מבינים מדוע מתגמלים את וול סטריט על מה שנראה כהתנהגות רעה, אבל לא מתגמלים עבודה קשה במיין סטריט; הם אינם מבינים מדוע וושינגטון אינה מוכנה, או אינה יכולה, לפתור את הבעיות שלהם".

מבחינה מסוימת, אובמה נאלץ להלך על חבל דק מאוד בנאומו: מצד אחד הוא הציג את עצמו כאחד מהאזרחים זועמים על המיליארדים שהוזרמו לבנקים בתכנית החילוץ, אך באותה נשימה הוא הדגיש, כי מתן הסיוע למוסדות הפיננסיים, בסדר גודל של כטריליון דולר, היה תרופה נחוצה למניעת שפל גדול כמו בשנות ה-30 של המאה שעברה.

"אם יש דבר שמאחד את הדמוקרטים והרפובליקנים וכל מי שבאמצע הוא שכולם שונאים את חילוץ הבנקים... אני שונא זאת", הכריז אובמה. "זה היה פופולרי כמו טיפול שורש. אבל במסע לנשיאות התחייבתי שלא אעשה רק מה שפופולרי, אלא גם מה שנחוץ. ואם היינו מתירים למערכת הפיננסית לקרוס, האבטלה היתה עלולה להיות גדולה כפליים מכפי שהיא עכשיו".

ובמאמץ להתמודד עם בעיותיו הגדולה ביותר, הסרבנות של הרפובליקנים שתוקעים מקלות בגלגלי יזמותיו וספקנות הבוחרים, דיבר אובמה אל מאזיניו מהלב: "עלינו להכיר בכך שלפנינו לא רק גירעון בדולרים אלא גם גירעון של אמון; ספקות עמוקים ומחוללי קורוזיה לגבי הדרך שבה פועלת וושינגטון, ספקות שהלכו וצמחו במשך השנים. כדי לסגור את פער האמינות, אנו חייבים לנקוט פעולה בשני הקצוות של פנסילווניה אווניו (כלומר בית הלבן ובקונגרס, ר.ד.) כדי לשים קץ להשפעה המופרזת של הלוביסטים, לפעול בשקיפות ולתת לעם את הממשלה שהוא ראוי לה".

"במסע הבחירות רצתי עם הבטחה לשינוי, שינוי שאנו יכולים להאמין בו", הוסיף הנשיא. "אני יודע שעכשיו ישנם אמריקנים רבים שלא בטוחים האם אנו יכולים להביא שינוי, או, לפחות שאינם בטוחים שאני יכול לחולל את השינוי. אבל זכרו, מעולם לא אמרתי שהשינוי יהיה קל, או שאוכל לחולל אותו לבדי".

בניגוד לנאומים קודמים על מצב האומה, מפי נשיאים אחרים, אובמה כמעט לא התייחס למדיניות חוץ. אף לא מילה אחת על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומשפט קצר מאוד על איראן: אם טהראן לא תחדל ממאמציה להפיק נשק גרעיני, "היא תישא בתוצאות וזו הבטחה".