עו"ד אחד מ-2,500 מרוויח יותר מ-100 מ' ש' בשנה; 2% גורפים 40% מהכנסות הענף, 85% נלחמים על הפירורים

גלובס tv בישראל פועלים יותר מ-43 אלף עורכי דין, וב-2015 יהיה כאן עו"ד לכל 130 אזרחים ■ נתוני דן אנד ברדסטריט חושפים פערי שכר כמעט מפלצתיים, כששותף בכיר במשרד עו"ד עשוי להרוויח עד פי 20 מזוטר באותו משרד

ההכנסות המצרפיות של 20 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל הסתכמו בשנה שעברה בכ-1.9 מיליארד שקל - גידול ממוצע של 8% לעומת השנה הקודמת. כך עולה מהנתונים על ההכנסות המוערכות של המשרדים הגדולים, שחשפה היום חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט ישראל (D&B) בדירוג דנס 100 השנתי שלה.

פדיון הענף הכולל של משרדי עורכי הדין בישראל הסתכם אשתקד ב-12.05 מיליארד שקל, עלייה של כ-8% לעומת 2008, אז הסתכם הפדיון ב-11.16 מיליארד שקל. הנתונים מוכיחים את היתרון והכוח העצום שיש למשרדי הכלבו בשוק: כ-2% מהעוסקים בשוק עורכי הדין, רובם משרדים גדולים, המספקים שירותי one stop shop, גרפו 40% מכלל הפדיון. כל אחד מהם הרוויח אשתקד מעל 100 מיליון שקל, כ-5% מהפדיון השנתי.

במהלך השנה חיכו רבים במתח ובסקרנות לראות איך השפיע המשבר הכלכלי על משרדי עורכי הדין. במשך כל התקופה הופרחו הערכות אופטימיות של עורכי דין בכירים לחלל, ורבים מהם הודיעו שפיטורים לא יהיו אצלם, ושבמקרה הגרוע הם ירוויחו "קצת פחות", יקצצו "בשומן" (בונוסים, ימי כיף, פינוקים ומותרות שמאפיינים ימי שפע) או יניידו עורכי דין ממחלקות "מובטלות" - שוק ההון, היי-טק ועוד - למחלקות שיהיו עמוסות מאוד בתקופת המשבר - פשיטות רגל, שיקום חברות, ליטיגציה ואחרות. נוכח הנתונים שפרסמה היום חברת D&B, הם יכולים לומר "אמרנו לכם" ולחייך כל הדרך אל הבנק.

מנכ"ל D&B, ראובן קובנט, מנסה לצנן קצת את החגיגה. "הגידול המוצג הוא הישג לא מבוטל, אבל חשוב לזכור שהיו שנים לאורך העשור שבהן נרשמו שיעורי גידול בפדיון הענף שהתקרבו ל-15%, כך שהכול יחסי. המשק אמנם היה במשבר כלכלי, אך החל משלהי הרבעון השני כלל המשק הפגין שינוי מגמה. כמו כן, ענף עריכת הדין כולל תחומים שבהם נרשם גידול בפעילות דווקא בתקופות שפל כלכלי. שילוב הדברים יוצר את המציאות שהנתונים שאספנו מציגים השנה".

לדברי קובנט, לעורכי הדין אין נוסחת קסם לייצור רווחים בתקופת משבר, אלא מקצוע שמתאים לכל עת. "המשבר הכלכלי יוצר פעילות בתחומי משפט מסוימים, וההתעוררות הכלכלית שהחלה לקראת סוף הרבעון השני, גרמה גם היא לגידול בפעילות עורכי הדין".

דנס 100 2010 עורכי דין

מציאות חסרת תקדים בעולם

כלכלני D&B בחנו גם את הכנסותיהם של השותפים ועורכי הדין במשרדים, וחשפו הבדלי שכר משמעותיים בין הדרגים של השותפים, ובינם לבין עורכי הדין הצעירים, שלא נמצאים איתם על אותה סקלה. כמו תמיד, בצמרת הרבה יותר נוח. על-פי הנתונים, שותף בכיר במשרד גדול הרוויח השנה סכום בהחלט מכובד של כ-1.1 מיליון שקל.

אך אם נצנח בחדות, למטה נמצאים השותפים "הרגילים", שכבת הביניים במשרד, שנהנים משכר שנתי של כ-400 אלף שקל. עוד יותר למטה בשרשרת, נמצא עורך הדין המתחיל שמשתכר כ-130 אלף שקל בממוצע, קצת יותר מ-10,000 שקל לחודש, סכום כפול כמעט משכרו של המתמחה, ששכרו כ-70 אלף שקל לשנה במשרד גדול.

לצד האופוריה של העלייה בהכנסות המשרדים הגדולים ומשק עורכי הדין בכלל, ישנם גם נתונים קצת פחות מעודדים. כך למשל, הפדיון השנתי הממוצע לעורך דין בשוק ירד בעשור האחרון. בעוד שבתחילת העשור, בשנת 2000, נהנו עורכי הדין מכ-305 אלף שקל פדיון שנתי ממוצע, ב-2009 ירד הפדיון ל-כ-278 אלף שקל. עם זאת, היו גם שנים "גרועות יותר". ב-2005, למשל, עורכי הדין "הסתפקו" בפדיון שנתי ממוצע של 266.5 אלף שקל.

ההסבר לירידה משנת 2000 ועד היום טמון גם בכך שבעשור האחרון הוכפל מספרם של עורכי הדין. בעוד שבשנת 2000 יחס אזרח-עורך דין בישראל עמד על 275 לאחד. כיום יש עורך דין על כל 172 אזרחים. קובנט: "זה ההסבר, חד-משמעית. שיעורי הגידול בפדיון ענף עריכת הדין קטנים משיעורי הגידול במספר עורכי הדין. אי לכך ובהתאם לזאת נרשמת ירידה בהכנסה פר עורך דין בודד".

להערכת כלכלני D&B, בסוף שנת 2010 יקטן היחס לעורך דין אחד לכל 166 אזרחים. מטרידה יותר התחזית של החברה לשנת 2015 - אז להערכתם יהיה עורך דין אחד לכל 130 איש באוכלוסיית המדינה, מציאות חסרת תקדים בעולם.

הנתונים הסטטיסטיים בנוגע לקצב הגידול של עורכי הדין מטרידים עוד יותר כשבוחנים אותם מול מדינות אחרות. מהדירוג עולה שבישראל יחס אזרח-עורך דין הוא מהגבוהים בעולם. אמנם נתון זה כבר לא מפתיע, ובכל זאת הוא מטריד כל פעם מחדש, במיוחד כשמסתכלים על המספרים בעולם: בארה"ב יש עורך דין אחד לכל 265 אזרחים, בברזיל לכל 316, בספרד לכל 383, בניו-זילנד לכל 390, בבריטניה - האם הרוחנית של עולם המשפט שלנו - יש עורך דין על כל 400 אזרחים, ובגרמניה אחד לכל 585.

נראה שהשנה הפכו ב-D&B כל אבן. הנתונים שנאספו בדירוג ה-Duns'100 של החברה מקיפים הרבה יותר מנתוני השנים קודמות, ומציירים תמונה מלאה של שוק עריכת הדין בישראל והתמורות שהתחוללו בו השנה ובעשור האחרון.

הסיבות לכך הן "סיכום העשור", וכן העובדה ש-D&B מציינת 30 שנות פעילות. "מטבע הדברים, לא ניתן להתעלם מהעובדה שסיימנו עשור רווי בפעילות ושינויים. כמו כן, אנו מציינים בדן אנד ברדסטריט 30 שנים לפעילות דירוגי Dun's 100, ובחינת הענף לאורך התקופה היא דבר מתבקש. אנו מקווים להמשיך ולגוון את הנתונים בשנים הבאות כפי שאנחנו עושים בכל דבר ועניין".

מקצוע ללא רחמים

2% מעורכי הדין גורפים 40% מהכנסות הענף כולו; 0.04% (דהיינו, עורך דין אחד מכל 2,500 עורכי דין) מרוויח - אין פה טעות, אף שקשה להאמין - יותר מ-100 מיליון שקל לשנה. והיתר, מתחלקים במה שנותר: 85% מעורכי הדין מחלקים ביניהם פדיון מצטבר העומד על פחות מ-30% מהכנסות הענף כולו.

משחק כיסאות רציני

העשור האחרון התאפיין בצמיחה מטאורית של חלק ממשרדי עורכי הדין הגדולים, וזינוק של מאות אחוזים במספר המועסקים בהם. מנתוני "דנס 100" לשנת 2010, עולה כי מספר המועסקים הכללי ב-20 המשרדים הגדולים זינק בעשור האחרון ב-111%; מספר עורכי הדין המועסקים בהם גדל ב-172%; ומספר השותפים גדל פי שלושה, ב-214% (מ-169 שותפים בשנת 2000 ל-531 השנה).

בשנת 2000 הוביל את המקום הראשון, מבחינת גודלו, משרד עורכי דין שהעסיק 61 עורכי דין בלבד; אך השנה נמצא הנתון הזה במקום ה-14 בטבלה, כשהמקום הראשון מתהדר ב-173 עורכי דין, כמעט פי שלושה מהמקום הראשון בתחילת העשור.

עם זאת, כאשר בוחנים את הצמיחה, מבחינת הגודל, של המשרדים בשנה האחרונה מתברר שהסטטיסטיקות קצת שונות ומעידות על האטה. דווקא כאן, בניגוד לתמונת ההכנסות, המשבר ניכר, ומתברר שזו לא הייתה שנה של גיוסים. להיפך, הצמיחה נעצרה ולמרות ההצהרות וההכחשות, הנתונים מוכיחים שחלק מהם פיטרו עובדים.

המשרדים הגדולים נשארו גדולים, אבל מי שציפה שהמשבר ישנה במשהו את תמונת השליטה - מבחינת גודל לפחות - של משרדי עורכי הדין, יכול להתנחם בכך שאשתקד המשרדים שיחקו ביניהם "משחק כיסאות" רציני, ירדו ועלו במיקומם בטבלת דירוג הגודל, וחלק אף הודחו מ-20 המשרדים המובילים לטובת קולגות שטיפסו מעלה.

לא הראו צמיחה משמעותית

3 המקומות הראשונים בעשירייה הפותחת - הרצוג-פוקס-נאמן, גולדפרב, מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם וברנדווין - שמרו על מעמדם המוביל, אך לא הראו צמיחה משמעותית, אם בכלל. כך, הרצוג-פוקס-נאמן, המשרד הגדול בישראל, שוב, רשם גידול זניח במספר עורכי הדין המועסקים אצלו, מ-170 עורכי דין ל-173.

במקום השני, כמו אשתקד, נמצא משרד גולדפרב, אלא שאצלו יש ירידה במספר המועסקים, מ-136 ל-131 עורכי דין. הסיבה לכך היא כנראה הליך פיטורים שנעשה בדצמבר 2008, שבמסגרתו פוטרו כ-8.5% מעורכי הדין במשרד. מאז גויסו עורכי דין חדשים, אך המשרד טרם חזר לגודלו לפני המשבר.

במקום השלישי מציג משרד מיתר-ליקוורניק גידול מתון במספר עורכי הדין (מ-119 ל-122), שנתיים בלבד לאחר ש"זינק" שתי מדרגות מהמקום החמישי ב-2007 למקום השלישי ב-2008-2009.

מהמקום הרביעי ואילך מתחילות תזוזות משמעותיות יותר ופחות בצמרת המשרדים. משרד יגאל ארנון, שעלה מהמקום החמישי ב-2007 למקום הרביעי ב-2008, הודח בחזרה למקום החמישי, אף שמבחינת גודלו לא ירד (מעסיק 108 עורכי דין לעומת 107 אשתקד). את מקומו תפס משרד עוה"ד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, שמציג צמיחה יפה של כ-14% במספר עורכי הדין המועסקים אצלו, מ-104 ל-119 עורכי דין.

הכוכבים של השנה, אלה שטיפסו מעלה בטבלת הדירוג, הם משרדי עוה"ד ש. הורוביץ הוותיק, שטיפס מהמקום ה-9 למקום ה-6, ונשיץ-ברנדס, שטיפס מהמקום ה-11 ל-9. דווקא משרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג, שזוכה להערכה רבה במשק מבחינת איכותו וגודלו, ממשיך במגמת הירידה - בטבלה בלבד - שהחל בה בשנת 2008. אז ירד מהמקום הרביעי לשישי ב-2009, וכעת צנח עוד שתי מקומות מטה, למקום ה-8. עם זאת, שימו לב כי מספר עורכי הדין המועסקים בו גדל מ-94 ל-98, כך שנראה כי הירידה נובעת מהצמיחה המשמעותית יותר שהפגינו המשרדים שעקפו אותו.

עורכי הדין מהפורום / צילום: קובי קנטור

מסגרת בתי המשפט: ירידה במספר התיקים שנפתחו בבתי המשפט

השנה נכנסו כלכלני D&B גם אל קרביהם של בתי המשפט בארץ. העומס בבתי המשפט, שאותו מתארים עורכי דין המופיעים בבתי המשפט וכן השופטים שקורסים תחת הנטל - כ"קטסטרופה", "קריסת מערכות" ו"פשיטת רגל", אינו דבר חדש. במחקר שיזמה הנהלת בתי המשפט על העומס השיפוטי, דורגה ישראל במקום השני מתוך 16 מדיניות מערביות, במבחן העומס השיפוטי, לפי יחס של 2,335 תיקים לשופט לשנה.

אלא שמנתוני D&B עולה כי דווקא יש מקום לתקווה - מ-2005 ועד 2009 חלה ירידה במספר התיקים שנפתחו בבתי המשפט. בעוד שב-2005 נפתחו יותר מ-1.6 מיליון תיקים בערכאות השיפוטיות השונות (ללא בג"ץ), ב-2009 נפתחו קצת מעל מיליון תיקים בלבד. בחמש השנים האחרונות נראתה מגמת ירידה במספר התיקים, שהתבטאה בהפחתה של כ-100 אלף תיקים מדי שנה.

עם זאת, יצוין כי הנתונים אינם כוללים את התיקים שנפתחו בערכאה הגבוהה במדינה, בג"ץ, ושם כולנו נוכחנו שחל גידול משמעותי במספר העתירות שהוגשו בשנים האחרונות. ייתכן שהכללת נתון זה במסגרת הבדיקה הייתה משנה מעט את התמונה.