שופט בית משפט השלום בתל-אביב, חנן אפרתי, ויתר על דרישתו כי עו"ד רונאל פישר יועמד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין, והנהלת בתי המשפט החליטה להשאיר את ההחלטה בעניין זה לשיקול-דעתה של ועדת האתיקה בלשכה. זאת, בעקבות מכתב התנצלות שני במספר ששיגר אתמול (א') פישר לשופט אפרתי.
"אין ולא יכול להיות צידוק לעלוב בך אישית או לפגוע בשמך הטוב בעיני הבריות", כתב פישר והוסיף: "רמסתי את כבודך כאדם וכשופט".
בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" כי ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב, בראשות עו"ד אפרים נוה, הורתה לפישר לשלוח מכתב התנצלות לאפרתי, בעקבות דברים שהטיח בו במעמד הקראת גזר הדין במשפטו של יעקב העליון, ורק לאחר מכן יוחלט אם להעמידו לדין משמעתי.
פישר אכן שיגר מכתב התנצלות לאקוני, אך אפרתי כתב על אישור המסירה של המכתב כי הוא "לא רואה במכתב כהתנצלות", וכי הוא עומד על דרישתו להעמיד את פישר לדין משמעתי. עוזרו של מנהל בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, כתב ללשכה כי "אין לראות במכתבו של פישר כהתנצלות, ואנו עומדים על בירור התלונה".
"תום-לב גמור"
אתמול, כאמור, שיגר פישר מכתב התנצלות נוסף ורחב-היקף, שכותרתו "התנצלות", הנחשף כאן לראשונה. "לצערי, פירשת לא נכון את כוונתי במכתבי הקודם אלייך", כתב פישר לשופט אפרתי, "ולפיכך אני עושה לתקנו. מכתבי נועד למלא אחר החלטת ועדת האתיקה מבלי להוסיף או לגרוע מן הדברים, והוא ביקש לשרת מטרה פורמלית, אף כי כנה לחלוטין, ואין סתירה בין הדברים".
פישר מפנה את אפרתי למכתב שהעביר לפני מספר חודשים למנהל בתי המשפט, השופט משה גל, עוד לפני שהוגשה נגדו תלונה לוועדת האתיקה. "לו ביקשת לבחון את כנות צערי על הפגיעה שפגעתי בך", כתב פישר, "יכולת לעשות זאת על נקלה בהסתמך על מכתב ששיגרתי למנהל בתי המשפט סמוך למועד קרות האירוע, ומבלי שעמדה חרב מתהפכת מעל ראשי בדמות דין משמעתי. שהרי מי יתקע לידך כי מכתב כלשהו, יהיו מילותיו אשר יהיו, אכן משקף אמירה כנה - להבדיל מחשש מפני העמדה לדין. את אשר כתבתי במכתב למנהל בתי המשפט כתבתי מדם לבי, וחזקה כי עשיתי זאת בתום-לב גמור".
"שפיכות דמים"
במכתבו לשופט גל כתב פישר כי "תהא המחלוקת והתהום הפעורה ביני לבין השופט אפרתי אשר תהא, הטחת עלבונות אינה באה בחשבון ולא רק מתוך כבוד למערכת בתי המשפט, אלא בעיקר משום שמדובר בשפיכות דמים. כעסי או יגוני בשל מעשים או החלטות שקיבלת במהלך משפטו של העליון הם עניין אחד, שאפשר וראוי ללבן במסגרות שונות, אפילו בפגישה בארבע עיניים, ואולם אין ולא יכול להיות צידוק לעלוב בך אישית, או לפגוע בשמך הטוב בעיני הבריות, שעל כך הבעתי צער עמוק, ואני שב ומביע זאת כעת. אני שומר על זכותי להתעמת עמך ולא להסכים עמך בעניינים משפטיים, אך אין לכך דבר וחצי דבר עם התנצלותי נוכח רמיסת כבודך כאדם וכשופט".
פישר מסיים את מכתבו בתקווה כי התנצלותו הובנה כעת ככנה, "ואפילו יחליט מי שיחליט כי יש מקום לברר את הדבר במסגרת דין משמעתי, חשוב היה שלא אפטר מן העולם הזה מבלי שתוקן על-ידי העוול כלפיך במישור האישי, שכן סליחה, מחילה וכפרה מעבירים את רוע הגזירה".
בעקבות הדברים הוחלט בהנהלת בתי המשפט להעביר מכתב נוסף לוועדת האתיקה במחוז תל-אביב של הלשכה, המותירה לשיקול-דעתה של הוועדה אם להעמיד את פישר לדין משמעתי או לוותר לו.
יו"ר הוועדה, עו"ד אפרים נוה, מסר כי "העניין יעלה לדיון באחת הישיבות הקרובות של ועדת האתיקה".
בחודש אפריל 2009 גזר שופט בית משפט השלום בתל-אביב, חנן אפרתי, על העיתונאי והסופר יעקב העליון שנת מאסר בפועל, בעקבות הרשעתו ב-4 עבירות של בעילה אסורה בהסכמה של קטינה בת 14, ובמעשה מגונה בבת 21.
עו"ד רונאל פישר, סניגורו של העליון, אמר בתום הדיון כי "הכרעת הדין היא המעשה המגונה היחיד בכל הדבר הזה", והוסיף כי מדובר בהכרעת דין של "כיכר העיר", ולכן "טוב שיש ערכאת ערעור עם שופטים ראויים".
בעקבות התבטאותו של פישר פנה מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, ללשכת עורכי הדין בטענה כי מדובר בעבירה אתית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.