תלונה: משרדו של נאמן לא יכול לייצג את השופטת יהודית שבח

גיסה של השופטת יהודית שבח טוען: משרד הרצוג-פוקס-נאמן היה צריך להימנע מלייצגה בסכסוך הירושה המשפחתי בשל כהונת נאמן כשר המשפטים ■ ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין תדון היום בנושא

תסבוכת משפטית-משפחתית, שבמרכזה ניצבת שופטת המחוזי בתל-אביב, יהודית שבח, תעלה היום (ד') לדיון בוועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין. מדובר בתלונה נגד משרד עוה"ד הרצוג-פוקס-נאמן, שהשופטת שבח שכרה את שירותיו כדי לייצגה במסגרת תלונה שהוגשה נגדה לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג.

יד מכוונת

הטענה כלפי השופטת היא כי היה עליה להימנע מלשכור את שירותיו של משרד המזוהה עם שר המשפטים, יעקב נאמן, וכי על המשרד היה להימנע מלייצג את השופטת, נוכח תפקידו הנוכחי של נאמן כשר הממונה על מערכת המשפט. פניות בעניין הגיעו לתנועה לאיכות השלטון, למבקר המדינה, לוועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכה ולנציב תלונות הציבור על שופטים.

מדובר בסכסוך חריף שהתגלע בין בעלה של השופטת, ד"ר יצחק שבח, לבין אחיו אליעזר שבח, בנוגע לירושה משפחתית של דירה ברחוב גורדון בתל-אביב. עניין זה מצוי בהליכים משפטיים. "מרשך נדרש להרוס את קיר הבלוקים שאותו בנה בהסתר ביחד עם רעייתו השופטת יהודית שבח", כתב אליעזר שבח לעו"ד אלי וולצקי, המייצג את בעלה של השופטת, ביולי האחרון, "וזאת ללא הסכמתי וללא שהיה בידיו היתר בנייה כחוק". לדבריו, השופטת שבח היתה מעורבת בכל הפעולות שאותן ביצע בעלה, "והיתה לה יד מכוונת בבנייה בלתי חוקית זו".

הבנייה, טען האח, "נעשתה בניגוד לחוק, בעורמה, בחוסר תום-לב, ללא כל זכות שבדין, ומתוך כוונות זדוניות". הוא הוסיף וטען כי קיר הבלוקים הוסתר במכוון על-ידי תריס שאיננו נפתח, "שמא תתגלה בנייה בלתי חוקית זו לרשויות החוק".

השופטת שבח פנתה מספר פעמים אל גיסה בדרישה שלא יערב אותה בסכסוך המשפחתי, ואולם לטענתו פניות אלה כמוהן כהודאה כי היא אכן מעורבת באופן פעיל במחלוקת.

אף שהמכתבים בנושא נשלחו לעורך הדין של בעלה של השופטת, קיבל הגיס תשובה מעו"ד טוביה ארליך, שותף בכיר במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, המייצג את השופטת עצמה: "הינך מטיח במרשתי האשמות חסרות כל בסיס עובדתי, בלשון בוטה וחסרת רסן. הינך מגדיל לעשות ומפנה איומים שונים כלפי מרשתי, שאותם אתה מבטיח לממש בבוא הזמן המתאים". בא-כוחה של השופטת מצטט את סעיפי עבירות האיומים והסחיטה באיומים וכן את סעיף "הטרדה מאיימת".

גם על כך לא עבר בשתיקה גיסה של השופטת. "התערבותה של מרשתך בסכסוך המתמשך שלי עם אחי יצחק שבח איננה יודעת גבול", כתב אליעזר שבח למשרד הרצוג-פוקס-נאמן, "ורק לאחרונה היא הכינה נגדי ונגד אחי שתי תביעות סרק שקריות וזדוניות, שכל מטרתן לשרת את האינטרסים שלה ושל בעלה".

הוא הוסיף כי "פניית השופטת שבח דווקא למשרדכם על מנת לייצגה היא בניגוד לאתיקה המקצועית שבה אתם מחוייבים, ויש בה משום ניגוד אינטרסים מוחלט, עקב קרבת משרדכם לשר המשפטים".

תלונת-סרק

היבט משפחתי נוסף בפרשה נוגע למעורבותו של אח נוסף, יעקב שבח. לדברי אליעזר שבח, יעקב אולץ על-ידי השופטת שבח ובעלה לחתום על כתבי התביעה נגד אליעזר. "יעקב סיפר, תוך שהוא ממרר בבכי, כי אולץ על-ידי יצחק לחתום על כתבי התביעה נגד אליעזר, שהוכנו על-ידי השופטת שבח", כתב עו"ד טל קדש, בא-כוחו של אליעזר.

באוקטובר פנה אליעזר שבח לנציב התלונות על שופטים בתלונה נגד השופטת שבח, ואולם תלונתו נדחתה בנימוק כי הנציבות אננה מוסמכת לברר תלונות הנוגעות להתנהלות השופטת שלא במסגרת מילוי תפקידה.

בסופו של דבר פנה אליעזר שבח גם לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, בטענה כי השופטת "הקדימה רפואה למכה" ושכרה את משרד הרצוג-פוקס-נאמן כדי לייצגה מול נציב התלונות נגד שופטים. ועדת האתיקה פנתה לקבל את תגובת משרד עורכי הדין.

"מדובר בתלונת-סרק קנטרנית חסרת כל בסיס", נכתב בתשובתו של עו"ד ארליך לוועדה, "שהוגשה ממניעים פסולים. מזה חודשים ארוכים מטריד המתלונן את מרשתי ומאיים עליה. הרקע להטרדות אלה הוא סכסוך משפחתי בין המתלונן לבין אחיו, אך מרשתי אינה צד להליכים. שמה שורבב לעניין בשל משרתה הציבורית, וזהו ניסיון נואל להטרידה ולהטיל עליה מורא".

התלונה בעניין זה אמורה לעלות כבר בימים הקרובים בוועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכה. במסגרת זו תידרש השופטת להשיב מדוע ובאילו נסיבות החליטה לשכור את שירותיו של משרד הרצוג-פוקס-נאמן, שאחד השותפים בו מכהן כיום כשר המשפטים.

השופטת שבח: אין לי קשר לסכסוך; השר נאמן: אין לי נגיעה למשרדי הישן

תגובת דוברת בתי המשפט בשם השופטת שבח: "מדובר בסכסוך ירושה בין בעלה של השופטת לבין אחיו, שהשופטת אינה צד לו. בעלה של השופטת זכה בהליך בבית המשפט לענייני משפחה, תוך פסיקת הוצאות לזכותו. ערעור שהגיש האח לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה. אין לשופטת ממה למשוך ידיה, מאחר שמדובר בהליכים משפטיים שהשופטת כלל אינה צד להם. השופטת מעולם לא איימה על אחיו של בעלה, וכל טענה בענין זה חסרת שחר. האח הוא שאיים על השופטת, ולצורך כך נשכרו שירותיו של עו"ד ארליך. הטענה בעניין היתר הבנייה מהווה לשון הרע".

מלשכתו של נאמן נמסר בתגובה כי "לשר אין כל נגיעה לענייני משרדו הישן מאז תחילת כהונתו. גם נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס גולדברג, הוא עצמאי בעבודתו ובהחלטותיו ואינו כפוף לשר, ולפיכך אין כל מניעה שהשופטת תיעזר בייצוג מכל משרד שהוא".

עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועדת האתיקה המחוזית בלשכת עורכי הדין, מסר כי "התלונה נמצאת בבירור, ובשלב זה איננו מעוניינים להגיב".

עמדתו של עו"ד טוביה ארליך ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן: "הפנייה אליי נעשתה על רקע היכרות אישית עוד מזמן לימודיה של השופטת שבח באוניברסיטה, ואמונה של השופטת כי תקבל ייעוץ וייצוג הולם. כל 'ההשערות' ו'ההנחות' במכתבו של המתלונן אינן אלא עורבא פרח. פנייתו של המתלונן לוועדת האתיקה איננה אלא חולייה נוספת במסכת ההטרדות, ההכפשות והאיומים מצדו של המתלונן כלפי השופטת, בניסיונו למצוא שטח מריבה חדש לאחר שכל טענותיו נגד בעלה נדחו על-ידי בתי המשפט בכל הערכאות".