מי מקבל כסף מקרן העזבונות?

ראשי עמותות מתגלגלים במסדרונות הבירוקרטיה כבסיפור קפקאי מהסוג המוזר ביותר

ביורוקרטיה מסובכת, פרוטקציות וסחבת הן רק חלק מהסיבות לכך שעמותות מעטות בלבד פונות לקרן העיזבונות של המדינה (או בשמה הרשמי, "הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עזבונות לטובת המדינה").

הדרך הייסורים שמגישי הבקשות נאלצים לעבור מתחילה כבר בשלב הגדרת הקריטריונים של הוועדה, אשר תעשה הכל כדי שלא לחלק את כספי העיזבונות שניתנו למדינה. מי שצלח את שלב הגשת הבקשה יגלה כי זהו רק הצעד הראשון של מסע בירוקראטי מתיש הנמשך כשנה, במקרה הטוב.

מי זוכה בעשרות מיליוני השקלים שהוועדה מחלקת מדי שנה? כשליש מכספי הוועדה הם כספים ייעודיים המוקדשים לנושאים ספציפיים כגון נטיעת עצים, תמיכה באלמנות, סיוע לעיוורים ועוד.

רשימת העיזבונות המיועדים חייבת על פי חוק להיות גלויה למגישי הבקשות, על מנת שיוכלו לפנות לוועדה ולבקש כסף מעיזבון מיועד. באופן טבעי, ארגון העוסק בהכשרתם ואילופם של כלבי נחייה יפנה את בקשתו לעיזבון המיועד לסיוע לעיוורים, ולא לעיזבונות הכלליים. אולם, בפועל הוועדה מציגה את רשימת העיזבונות המיועדים המלאה לציבור באיחור רב, זמן מועט לפני מועד סיום ההגשה.

נוסף לביורוקרטיה המסובכת, וועדת העיזבונות סובלת מאי-חשיפה נאותה של מעשיה ומסחבת. אין אפשרות לפנות ישירות למנהל הוועדה, יוסף שפר, אשר אינו משוחח עם אף פונה. הדרך היחידה לפנות לוועדה היא מייל או פקס, עובדה היוצרת סחבת בלתי נסבלת בתשובות לפונים. כתוצאה מכך, עשרות רבות של ערעורים מוגשים לוועדה כל שנה וארגונים רבים המחכים שנה לאישור המענק נאלצים לפנות לאחד ממשרדי הממשלה ולהתחיל מסע בירוקראטי חדש ומתיש שעלול להמשך חודשים ארוכים ואף שנים.

בעיה מהותית נוספת היא הגדרתה של הוועדה כגוף מחליט ולא כגוף המבצע. המשמעות: גם לאחר שהכסף אושר, הפונים נאלצים לכתת את רגליהם למשרד ממשלתי כזה או אחר לנסות ולקבלו.

אנשי העמותות נעים הלוך ושוב בין הוועדה למשרדים, ממלאים טפסים כמו בסיפור קפקאי ובסופו של דבר ממתינים חודשים ארוכים עד שיוכלו לממש את המענק שאושר להם. התנהלותה של ועדת העיזבונות קפקאית עוד יותר לנוכח העובדה שמדינת ישראל מקבלת כל שנה עשרות מיליוני שקלים מאנשים שאין להם יורשים, או מכאלו שציוו לה את כספם. ההתנהלות הכושלת, חוסר השקיפות והסחבת בקבלת המענקים פוגעים בשירות לתורמים ובזכרם.

בהתחשב בנסיבות שתוארו, אין פלא שרק עמותות מעטות יחסית בוחרות לפנות לוועדה. גם בתקופה של מיתון וקושי לגייס תרומות מקרנות ותורמים פרטיים. כדאי מאוד שמשרד המשפטים ימנה וועדה לבדיקת התנהלות הוועדה. בינתיים יוסיף לה כוח מקצועי וישאיר בידה את שיפוט הפרויקטים וחלוקת הכסף תוך שקיפות מלאה.


איציק פלטק הוא הבעלים של חברת "גיוס משאבים" העוסקת בייעוץ, ליווי, הנחיה וכתיבה לעמותות ומלכ"רים בנושאי גיוס כספים. המשרד הינו הגדול והמוביל בישראל והוא עובד באופן קבוע עם עשרות עמותות, בתי ספר, ארגוני רווחה, מועצות מקומיות, ערים העוסקים בתרבות, אומנות, בריאות, דו-קיום ועוד.