וינרוט ללשכת עוה"ד: סיכוי גבוה שאזוכה; אין להשעותי בשלב זה מהמקצוע

עו"ד וינרוט הגיב לתלונה לוועדת האתיקה שהוגשה נגדו בדרישה להשעותו בשל כתב האישום שהוגש נגדו בגין שוחד ■ עו"ד דוד ליבאי, בא-כוחו של וינרוט: "אין לייחס לוינרוט כוונה להסתיר את גאידמק כמקור הכסף"

עו"ד יעקב וינרוט טוען כי הליכי הדין המשמעתי המתנהלים נגדו בלשכת עורכי הדין צריכים להידחות עד לאחר סיום משפטו הפלילי באשמת מתן שוחד, וכי על הלשכה להימנע מלהשעותו זמנית מעריכת דין, בשל הסיכוי הגבוה שיזוכה בתום משפטו; כך טוען בא-כוחו של וינרוט, פרופ' דוד ליבאי, בתגובה שהעביר היום (ג') לוועדת האתיקה של מחוז ת"א בלשכה. לדבריו, השעייתו של וינרוט תפגע קשות גם בלקוחות הרבים של משרדו.

"אנו פונים אליכם שלא לחרוץ דין במקום בית משפט", כתב ליבאי לוועדת האתיקה, "לא להרשיע את וינרוט ללא משפט, להמתין לפסק דינו של בית המשפט ולא ליזום שום מהלך של השעיה זמנית. כל עוד וינרוט לא הורשע בדין הוא זכאי, וממילא הוא זכאי להימנות עם קהל עורכי-הדין בישראל".

תגובתו של ליבאי, בשם וינרוט, נמסרה בעקבות תלונתו של עו"ד אמיר לירן לוועדת האתיקה, בבקשה שהלשכה תעשה שימוש בסמכותה ולהשעות זמנית את וינרוט מעיסוק בעריכת-דין, מאחר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון, וזאת עד להכרעת דינו. "פעלתי כמעין עותר ציבורי", אמר עו"ד לירן, "מאחר שאני חרד לתדמיתם של עורכי-הדין. כל חשד למעשה שיש בו כדי לפגוע בכבוד המקצוע ובתדמיתם של עורכי-הדין מחייב טיפול משמעתי הולם".

התנהלות גלויה

נגד וינרוט הוגש כתב אישום חמור בעבירה של מתן שוחד, בטענה כי העניק ייעוץ משפטי בשכר טרחה סמלי לשוקי ויטה, בעת ששימש כפקיד שומה, כדי שזה יפחית בשומתם של לקוחותיו של וינרוט, ובהם ארקדי גאידמק. ואולם לטענת ליבאי, "יש הסתברות גבוהה לכך שוינרוט ייצא זכאי בדין" - ומשום כך יש לדחות את ההליכים המשמעתיים.

"אין לייחס לוינרוט כוונה להסתיר את גאידמק כמקור הכסף", כתב ליבאי בתשובתו לוועדת האתיקה, שהגיעה לידי "גלובס", "כאשר בפועל הכסף הועבר מחשבון הנאמנות למס הכנסה בגלוי, בצ'ק בנקאי משוך על החשבון. ההתנהלות בחשבון היתה גלויה ושקופה. לוינרוט לא היה כל חשש לחילוט הכסף שהופקד בחשבון, ולא יכול היה להיות לו חשש כזה, שכן כסף המיועד למס הכנסה או לשכר טרחה איננו מחולט".

מחלוקת על העובדות

לטענת סניגורו של וינרוט, "העבירות המיוחסות לו נובעות מתפישה מוטעית של הפרקליטות בדבר הפרקטיקה הנהוגה והראויה במשרדי עורכי-דין. מן הראוי להשאיר לבית המשפט לפסוק במחלוקת העמוקה שבין התביעה לסניגוריה באשר לעובדות המקרה". עוד נטען, כי על הלשכה להתחשב גם בחזקת החפות של וינרוט, כל עוד לא הורשע במשפט הפלילי.

"לשכת עוה"ד מקנה חשיבות רבה לכך שהנאשם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו בבית המשפט", כתב ליבאי, "יש מקרים שבהם האשמה מוכחת באופן חד משמעי בהודאתו של הנאשם. אין זה המקרה שלנו. וינרוט מכחיש בתוקף את העבירות המיוחסות לו והשיב באופן מפורט לשאלות המשטרה. כתב האישום מבוסס על מסקנות התביעה מהנסיבות, ולדעתנו מסקנות התביעה מופרכות מעיקרן".

ליבאי אף מציין כי גם במקרים קודמים שבהם הוגשו כתבי אישום נגד עורכי-דין, שכפרו באשמתם ושהיו באמתחתם טענות הגנה, בחרה הלשכה להמתין לסיום משפטם ולא השעתה אותם זמנית מחברותם בלשכה. בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, טוען סניגורו של וינרוט, נמנעו מהשעיה זמנית אפילו במקרים שבהם הורשע עורך דין במשפט פלילי, אך פסק דינו טרם הפך סופי.

"לשכת עורכי-הדין נוהגת גם להתחשב בלקוחות הרבים של עורך-הדין", מסיים ליבאי את תגובתו לתלונה, "שעלולים להיפגע באופן חמור מהשעיה זמנית של עורך דינם. וינרוט מייצג לקוחות רבים המצויים בחקירה, או הנותנים את הדין בבתי המשפט או נשענים על עצתו ומומחיותו הרבה במהלך עסקיהם. אין הצדקה לפגוע בהם ולשלול מהם את הייצוג, כל עוד לא הוכחו האישומים המיוחסים לוינרוט, וכל עוד הוא בחזקת זכאי. וינרוט לא נאשם בכך שמעל באמון לקוחותיו או פגע בהם, ואף לקוח לא התלונן נגדו".

יו"ר ועדת האתיקה המחוזית בלשכה, עו"ד אפרים נוה, סירב להגיב והודיע כי מאחר שהעניין אמור לעלות לדיון באחת מהישיבות הקרובות של הוועדה, הוא מנוע מלהתייחס לגופם של דברים.